תקצירים
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל והקמת צה"ל
להאזנה לקריינות שמלוות את התקציר שלפניכם הקליקו:
הכרזת העצמאות
הרכב המוסדות של הישוב
הממשלה הזמנית שפעלה עם קום המדינה הוקמה על בסיס מוסדותיו הנבחרים של "הישוב" (הועד הלאומי והסוכנות היהודית ). הרכב הגופים וחלוקת העבודה ביניהם התנהלה באופן הבא:
1. מועצת העם הזמנית - הגוף המחוקק של הישוב היהודי (התפקיד שממלאת היום "כנסת ישראל") הורכב מ-37 חברים: 14 חברי הועד הלאומי, 12 חברי הנהלת הסוכנות ו-11 נציגים מגופים וארגונים שונים. לאחר הכרזת העצמאות היא תהפוך להיות "מועצת העם".
2. מנהלת העם הזמנית - הגוף המבצע (התפקיד שממלאת היום הממשלה) הורכב מ-13 חברים נבחרים מ"מועצת העם", כאשר בראש עמד דוד בן גוריון (היה אחראי גם על הביטחון- ולכן על ניהול המלחמה). לאחר ההכרזה היא תהפוך להיות "מנהלת העם" (הממשלה הזמנית).
עמדת ארצות הברית בנושא המדינה היהודית
עם התקרב מועד סיום המנדט הכריזו האמריקאים על אמברגו (חרם) על מכירת נשק. נסיגתה מתכנית החלוקה במרס 1948 לאור המלחמה בארץ ישראל והצעת "משטר נאמנות".
חזרה לתמוך בתכנית החלוקה שוב, לאחר ההצלחות של תכנית ד' ואחר כך דרשה לדחות את ההכרזה בשלושה חודשים ולהשיג קודם הפסקת אש, דרישה לוותה באיום של סנקציות.
ישיבת "מנהלת העם" ב- 13.5.1948
נדונו הנושאים הבאים:
- שאלת המו"מ על הפוגה בירושלים.
- נושאי רכש ובעיות בעורף בזמן המלחמה הצפויה.
- קבלת ההחלטה על דחיית ההצעה האמריקאית ועל הכרזת המדינה בערב היום שנקבע, ה- 14 במאי 1948.
השיקולים בעד
1. צורך למלא את החלל השלטוני שיוָוצֶר עם סיום המנדט ב 15 במאי.
2. התחושה כי לא תהיה הזדמנות שנייה. "עכשיו או לעולם לא ".
3. קיומו של ישוב יהודי בארץ ישראל בעל תשתית כלכלית, מוסדות ארגוניים וגרעין לצבא.
4. המחשבה כי הקמת מדינה ריבונית תאפשר גיוס חובה.
5. הקמת מדינה עצמאית תציג את הפלישה הצפויה של מדינות ערב לארץ ישראל כפגיעה בחוק הבינלאומי ובהחלטות האו"ם.
השיקולים נגד
1. לחץ כבד של ארצות הברית שלוּוָה באיום של סנקציות (הקפאת כספי המגבית של יהודי ארצות הברית). היה ברור, כי אפשרות של סיוע אמריקאי אינה אפשרית.
2. חשש כי המדינה החדשה לא תוכל לעמוד בהתקפה של ארצות ערב (ברקע: נפילת גוש עציון). משמעות התבוסה עלולה הייתה להיות חיסול המפעל הציוני.
3. לחצים של חוגים שונים בישוב לדחות את ההכרזה בגלל הסיכון בדבר.
הקמת צה"ל ופירוק המחתרות
עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל והקמת הממשלה הזמנית על בסיס מוסדותיו הנבחרים של "הישוב" שפעלו כל תקופת המנדט ("הוועד הלאומי" והסוכנות), הוחלט על הקמת צבא ההגנה לישראל – צה"ל. על פי כללי הדמוקרטיה נקבע קיומו של צבא אחד הכפוף לממשלה בלבד. הקמת צה"ל התבצעה תוך כדי מצב של מלחמה קשה ותחושת סכנה קיומית עקב פלישת צבאות מדינות ערב לתחומי מדינת ישראל החדשה, פלישה שהחלה למחרת ההכרזה על הקמת המדינה. צה"ל לא הוקם "יש מאין". ארגון ה"הגנה", הארגון הצבאי הגדול בתקופה שקדמה להקמת המדינה, שהיה כפוף למוסדות הלאומיים, היה הבסיס להקמת צה"ל. ערב הקמת המדינה השלים ארגון ה"הגנה" את היערכותו במסגרת של חטיבות המופקדות על הגנת האזורים השונים בארץ, תחת מרותו של המטה הארצי הכפוף ל"וועד הלאומי". אל הבסיס הזה נקראו "ארגוני הפורשים" - אצ"ל ולח"י - להצטרף.
פקודת היום להקמת צה"ל, צבא ההגנה לישראל. נקודות מרכזיות:
- סקירת פעילות ה"הגנה" מראשיתה, דרך הקמת היחידות המיוחדות במאורעות 1936-1939 (הנוטרים, חי"ש), הקמת הפלמ"ח, ההתגייסות לבריגדה והלחימה בשלב הראשון של מלחמת העצמאות (מ 29.11.1947 – 14.5.1948).
- קריאה להקמת הצבא הסדיר של מדינת ישראל שבו יכללו כל מי ששרתו עד כה בחטיבות ובענפים השונים והשתתפו בהגנת הישוב וכן כל אלה שיגויסו מתאריך זה.
- קביעת שבועת החייל "לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים...." אשר כוללת מרכיב חשוב של נושא המרוּת למוסדות הנבחרים של המדינה בלבד.
משמעות:
- פרוק הארגונים אצ"ל ולח"י, וקריאה לאנשיהם להצטרף לצה"ל. קביעה כי משמעות הקמת צבא במדינה דמוקרטית היא שלילת אפשרות קיומם של ארגונים צבאיים נוספים, ארגונים שאינם סרים למרות הממשלה הנבחרת.
- החלת חוק גיוס חובה לצה"ל על כל אזרחי המדינה בגיל הגיוס. ב- 29.5.1948 הצטרף ארגון לח"י לצה"ל. ב- 1.6.1948 נחתם הסכם בגין-גלילי לפרוק האצ"ל. סוכם בו כי חברי אצ"ל יתגייסו לצה"ל ויישבעו את שבועת האמונים הנהוגה בצה"ל, נשקם יימסר לצה"ל ותופסק כל פעולה נפרדת של רכישת נשק.
הפלמ"ח, שהיה קודם לכן יחידה בתוך ארגון ה"הגנה", והיה בו מרכיב חשוב של אנשי מפלגת "אחדות העבודה" (מינואר 1948 בתוך מפ"ם), ו"ההתיישבות העובדת" (קיבוצים ומושבים), פורק בנובמבר 1948 וחדל להתקיים כיחידה נפרדת בצה"ל. פרוק מטה הפלמ"ח סימן עבור ראש הממשלה הזמנית, בן גוריון, את הביטוי הברור למימוש הרעיון של צבא אחד ואת ההדגשה כי פרוק אצ"ל ולח"י היה חלק ממטרה זו ולא נבע משיקולי מאבק ביריביו הפוליטיים.
נושא זה היה שנוי במחלוקת בהמשך.