תקציר ידע - ציונות
הקונגרס הציוני הראשון ותוכנית "באזל"
ד. פעילותו של הרצל לקידום רעיונותיו בתחום המדיני - פוליטי:
הדרך של הרצל להגשמת מדינת היהודים הייתה מדינית. תוכניתו הייתה השגת צ'ארטר - אישור להתיישבות יהודית בא"י. לשם כך נפגש הרצל עם מדינאים וראשי ממשלות במטרה לשכנעם שהשגת צ'ארטר עבור היהודים תועיל לכל המדינות, שכן היהודים יעזבו את ארצותיהם וכך תיפתר בעיית האנטישמיות.
בנוסף, סבר הרצל כי צ'ארטר יהווה הכרה בעם היהודי כלאום, וככזה יקבל העם היהודי את הכבוד כשאר העמים ולא כנרדפים ונמלטים. הרצל חשש שהתיישבות שאינה מוסכמת, תגרום לתגובה חריפה של התורכים (ששלטו גם על השטח של א"י) כמו גירוש והפסקת המהלך הציוני.
בנימין זאב הרצל, מתוך אתר ויקיפדיה
פעילותו המדינית של הרצל מול תורכיה העות'מנית: פגישה עם הסולטאן - 1899
הרצל התאכזב מאוד מתוצאות הפגישה עם הקיסר הגרמני, והחליט לפנות בעצמו וללא מתווכים אל הסולטאן - עבד אל חמיד וביקש ממנו לתמוך בהתיישבות יהודים בא"י.
הסיבות לפנייה ונימוקיו של הרצל - כיצד הוא מנסה לשכנע את השליט התורכי לאפשר ליהודים להתיישב ולהקים בית לאומי בא"י?
א. הסולטאן עבד אל חמיד השני היה ראש האימפריה העות'מנית ששלטה בארץ ישראל.
ב. האימפריה העות'מנית הייתה במצב כלכלי קשה ולכן היה אפשר לפתות אותה להסכם עם כסף. הרצל הציע את עזרתו לפתרון הבעיות הכלכליות החמורות של האימפריה התורכית. הוא הציע לסייע לה להקטין את חובותיה בעזרת הזרמת הון יהודי (ממשפחות עשירות כמו רוטשילד).
ג. א"י כעת נחשלת. מפעל ציוני התיישבותי יפריח את השממה בא"י ויפתח את המקום מה שיועיל מאוד לתורכים. הישוב בארץ יהיה נאמן לשלטון התורכי ותוקם ישות אוטונומית ולא מדינה ריבונית.
תוצאות המגעים הדיפלומטים מול הסולטן התורכי:
בתחילה נראה כי הסולטאן מתעניין בתכניתו של הרצל ואכן שקל אותה במשך פרק זמן מסוים, אך לבסוף לא הצליח הרצל לשכנע את הסולטאן.
סיבות לדחיית ההצעה של הרצל בידי הסולטאן התורכי:
1. הסולטאן חשש שמיעוטים לאומיים נוספים באימפריה העות'מאנית ידרשו אוטונומיה (שלטון עצמי), ובעקבות זאת האימפריה תתפורר. כלומר, הוא העדיף את שלמות האימפריה.
2. הבטחותיו הפיננסיות של הרצל לא היו אמינות, שכן בעלי הון יהודים סירבו להשקיע מהונם לטובת כיסוי חובותיה של האימפריה העות'מאנית.
3. הסולטאן היה מוכן לאפשר הגירה של יהודים מרחבי האימפריה אבל לא לא"י שכן, המקום לא שייך לו כי אם לעמו. בא"י קיימים מקומות קדושים לאסלם, ואם ייתן אותם ליהודים ייחשב בקרב עמו לבוגד.
הסולטאן עבד אל-חמיד השני מתוך אתר ויקיפדיה
פעילותו המדינית מול גרמניה - (1898):
גרמניה הייתה המעצמה הראשונה אליה פנה הרצל.
הסיבות לפנייה ונימוקיו של הרצל - כיצד ניסה לשכנע את גרמניה לאפשר ליהודים להתיישב ולהקים בית לאומי בא"י?
א. גרמניה היא בעלת ברית של האימפריה העות'מאנית והרצל קיווה שהקיסר הגרמני ישכנע את הסולטאן להיענות לו ולבקשתו להשיג צ'ארטר.
ב. לגרמניה היה אינטרס להפיץ את תרבותה במזרח התיכון והרצל האמין בתרבות הגרמנית ובהפצתה. הרצל טען בפני הקיסר שהתיישבות של יהודים מגרמניה תפתח באזור את התרבות הגרמנית והישוב בארץ יהפוך להיות בן חסות של גרמניה.
ג. לגרמניה יש אינטרס כלכלי באזור - גרמניה תסייע ליהודים והם בתמורה יסייעו לה בנושא זה. התיישבות יהודית בא"י תקדם ותפתח את האזור ותאפשר לגרמניה השקעות הון באזור.
ד. האנטישמיות בגרמניה תפחת בעקבות יציאתם של היהודים ממנה וזאת במיוחד לאחר שיהודים רבים מרוסיה היגרו לגרמניה לאחר הפוגרומים שחוו שם (סופות בנגב ופוגרום קישינב).
תוצאות המגעים הדיפלומטים מול גרמניה:
· הרצל נפגש עם הקיסר הגרמני 3 פעמים ולמרות ההבנה שגילה הקיסר כלפי הרעיון, הוא לא פעל כדי לקדם את הרעיון עם הסולטאן. בעצת יועציו, חשש ויליאם השני, שצעד זה יתפרש ע"י התורכים, כניסיון גרמני להשתלט על שטחיהם.
· בנוסף, הקיסר הגרמני העדיף את הידידות והברית עם העות'מאנים (רצה להקים ברית כלל אירופאית נגד הבריטים) על קידום האינטרסים של היהודים.
· גורם נוסף שהביא להתרחקות הקיסר מרעיונותיו של הרצל והוא היהודים המשתלבים בגרמניה. יהודים אלו חששו שרעיון הציונות יפגע בהשתלבותם ובהישגי שקיבלו היהודים בעקבות האמנציפציה.
המאמצים הדיפלומטיים מול הקיסר הגרמני - כשלו.
וילהלם השני, קיסר גרמניה מתוך אתר ויקיפדיה
פעילותו המדינית של הרצל מול בריטניה
כאשר הבין הרצל שהמו"מ עם הסולטאן התורכי לא מתקדם, החליט להעמיק את ערוץ השיחות עם בריטניה. הרצל קיווה ליצור לחץ בינלאומי על תורכיה להעניק צ'ארטר ליהודים.
הסיבות לפנייה - נימוקיו של הרצל - כיצד הוא מנסה לשכנע את בריטניה לאפשר ליהודים להתיישב ולהקים בית לאומי בא"י?
1. כישלון המגעים עם גרמניה ותורכיה והצורך הדחוף במציאת פתרון ליהודי מזרח אירופה הסובלים מפרעות.
2. הבריטים מוטרדים מהגירת יהודים ממזרח אירופה לאנגליה. לכן הם מקימים ועדת חקירה לנושא הגירת הזרים לשטחם. ב- 1902 הרצל מוזמן להעיד לפני הוועדה. הרצל מנמק את הפנייה לבריטניה בכך שטריטוריה יהודית תעצור את הגירת יהודי מזרח אירופה לאנגליה.
3. הרצל מציע לבריטים ליישב יהודים במקומות שהיא שולטת בהם בקרבת א"י - קפריסין, אל עריש וחצי האי סיני כחלק מחיזוק בריטניה באזור. היהודים יפריחו אזור שומם שנמצא בשליטת האימפריה הבריטית והישוב יהיה נאמן לבריטים.
תוצאות המגעים הדיפלומטים מול בריטניה:
- שר המושבות הבריטי פוסל את הצעת קפריסין, ומציע ליישב יהודים באל עריש (בחצי האי סיני) אזור אסטרטגי חשוב, כדי שיהווה חיץ בין הכוחות הבריטים במצרים לבין התורכים.
- תכנית אל עריש נכשלה גם מפני שהאזור שומם ויש מחסור גדול במים באזור זה וגם בגלל התנגדותו של המושל הבריטי במצרים. השלטונות המצריים לא היו מוכנים לספק מים מהנילוס לאזור.
- הצעתו של הרצל לבריטים להתיישבות באזורי א"י נכשלה, אך הבריטים הכינו עבור הרצל והיהודים הצעה משלהם לפתרון עבור היהודים.
יוזף צ'מברלין, שר הושבות הבריטי מתוך אתר ויקיפדיה