תקציר ידע- טוטאליטריות ושואה

המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם

הפרק שלפנינו עוסק בשאלות המרכזיות :מה היו הצעדים שנקט היטלר לביסוס המשטר הנאצי? 

לאחר מלחמת העולם הראשונה קם בגרמניה משטר דמוקרטי הנקרא - "רפובליקת וויימאר", הוקמו בו בתי נבחרים, נבחר נשיא, ונקבעו בחירות דמוקרטיות. משטר זה לא הצליח להתמודד עם הבעיות הכלכליות, המדיניות, והחברתיות שהיו בגרמניה ובשנת 1933 נבחרה המפלגה הנאצית בראשות אדולף היטלר למפלגת השלטון בגרמניה. היטלר החליט להפוך את כל גרמניה למדינה נאצית ולהקים את הרייך השלישי (הקיסרות השלישית). לפי ראייתו של היטלר המדינה הנאצית אמורה לסור למרות מנהיג אחד ולדכא כל התנגדות. בכך התבטל המשטר הדמוקרטי שהיה בגרמניה. 

על מנת להשיג את מטרתם, השתמשו הנאצים ב: 

• חוקים ותקנות - בכדי לחזק את כוח המפלגה, לחסל מפלגות יריבות, ליצור הפחדה ולבטל את הדמוקרטיה. 
• טרור - יצירת פחד כדי לוודא שהאזרחים, ללא יוצא מהכלל, לא יעזו להמרות את פי המנהיג והמפלגה. 
• חינוך - כדי ליצור 'אדם חדש' - על מערכת החינוך הוטל התפקיד ליצור 'אדם חדש' במדינה, אשר יהיה נאמן למנהיג, למפלגה ולמדינה וגם ממושמע וצייתן לחלוטין.
• בתעמולה, באומנות ובתרבות - המטרה היא לעשות שטיפת מוח לעם הגרמני ולהפוך אותם לנאצים נאמנים וממושמעים. ובנוסף, למחוק כל הלך מחשבה שאינו תואם את הרעיונות הנאצים. 

חוקים ותקנות שקבעו הנאצים על מנת להפוך את גרמניה לנאצית:

צו חירום להגנת העם הגרמני - מיד לאחר שהיטלר התמנה לקנצלר גרמניה בינואר 1933, הוא הודיע על פיזור הממשלה וקבע בחירות נוספות שלושה חודשים מאוחר יותר, במטרה לזכות ברוב מוחלט. לאחר 4 ימים היטלר פרסם את "צו החירום להגנת העם הגרמני" שהתיר לסגור עיתונים ולמנוע אספות פוליטיות של מפלגות יריבות. בנוסף, הנאצים הפעילו טרור אלים שכלל הכאות, איומים, מעצרים ועינויים. 

חוק ההסמכה - קבע שהממשלה והיטלר העומד בראשה זכאים לקבוע או לבטל חוקים ללא הסכמת בית הנבחרים (הפרלמנט) ואף בניגוד לחוקה. למעשה מדובר על ביטול עקרון הדמוקרטיה של הפרדת הרשויות. 

חוק ביטול המפלגות - איסור קיומן של כל המפלגות מלבד המפלגה הנאצית וביטול האיגודים המקצועיים שבמקומם הוקמה "חזית העבודה" - ארגון פועלים שפעל בכפוף להוראותיו של היטלר. 

תהליך ההאחדה והנאציפקציה – 'חוק שיקום הרייך'. החוק ביטל את חלוקת גרמניה לפדרציות עצמאיות והביא להאחדת כל גרמניה לשליטה ישירה של היטלר (מינויי מושלים נאצים לניהול מקומי). בתהליך ההאחדה הועברו כל מוסדות המדינה (בתי משפט, כנסיה, משטרה וצבא) לחסות הנאצים. כך, תוך שנה לא נותר כל ארגון עצמאי שהיה יכול לעמוד נגד היטלר.  

פעולות טרור שנקטו הנאצים על מנת להפוך את גרמניה לנאצית:

שריפת הרייכסטאג - בניין בית הנבחרים הוצת כשבוע לפני הבחירות השניות. הנאצים האשימו את הקומוניסטים בכך והחמירו את הצעדים נגדם כולל איסור לקיים אספות פוליטיות ולפרסם את המצע שלהם והמפלגה הקומוניסטית אף הואשמה בבגידה במולדת. 

הקמת מחנה הריכוז דכאו - לאחר הבחירות ב-5 במרץ 1933 הוקם מחנה הריכוז דכאו אליו נשלחו חשודים בהתנגדות למפלגה הנאצית, בעיקר קומוניסטים. האסירים נכלאו בתנאי רעב ורבים מהם מצאו את מותם. מחנות אלו היו כלי להפחדה ולהשתקת כל התנגדות ועזרו לנאצים לבסס את שלטונם. 

הקמת הגסטפו - המשטרה החשאית. הגוף החשוב ביותר ביצירת המשטר הטוטאליטרי. הגוף הפעיל מעקבים אחר כל אזרחי גרמניה, כולל יהודים, כדי לגלות מי חושב, מדבר ופועל נגד השלטון. הגסטפו פעל באכזריות, תוך עינוים, רצח ושליחה למחנות ריכוז.

ליל הסכינים הארוכות - רצח 1000 מבכירי המפלגה הנאצית והס"א (משטרת המפלגה הנאצית) בלילה אחד ובראשם רצל של ארנסט רהאם מפקד הס"א. הבכירים הואשמו בחתירה כנגד היטלר וכנגד המפלגה הנאצית על אף שהיו בשר מבשרה. בצעד זה השלים את ביסוס מעמדו כמנהיג הבלעדי של המפלגה הנאצית ושל גרמניה.

תעמולה, חינוך ותרבות: 

נעשה שימוש רחב בתעמולה כדי לחזק את התמיכה הציבורית במשטר ובאידיאולוגיה הנאצית וכדי להשריש את השנאה כלפי היהודים.

דוגמאות לשימוש בתעמולה ותרבות: 

תעמולה: הנאצים ארגנו עצרות המונים, תהלוכות, מצעדי לפידים בלילות, אירועי שריפת ספרים, בעיקר אלה שנכתבו בידי יהודים וקומוניסטים ועוד. על פי רוב, השלטון תכנן והפיק מפגנים אלה בקפידה. הושמעו בהם נאומים נלהבים, רוויים במסרים אנטישמיים ארסיים ובליווי מוזיקה. באירועים אלו השתתפו המוני אנשים, והסדר בהם היה מופתי. מטרתם הייתה לרגש את ההמונים ולגייסם לתמוך בשלטון הנאצי ובאידיאולוגיה הנאצית. 

החלפת סמלי המדינה בסמלים נאצים כולל הצעדה במועל יד. על כל חייל שהתגייס לצבא גרמניה חלה החובה להישבע אמונים להיטלר ולמדינה.

תרבות: המשטר הנאצי פעל כדי לנצל תחומי תרבות שונים להחדרת עקרונות האידיאולוגיה הנאצית ולחיזוק התמיכה בשלטון. כך למשל, הוגדרו ציורים מודרניים כאמנות יהודית מנוונת והציירים נדרשו להציג ציורים של נופי גרמניה. אורגנו שרפות פומביות של ספרים שכתבו יהודים, או שלא תאמו את האידיאולוגיה הנאצית. שריפת הספרים הראשונה בוצעה במאי 1933 בכיכר האופרה שבמרכז ברלין. באירוע זה נשרפו כתבים ספרותיים, מדעיים, פילוסופיים, אמנותיים ועיתונאיים שכתבו יהודים והוגים קומוניסטים וליברלים. המעשה בוצע על ידי מרצים וסטודנטים ולווה במוזיקה. 

היינה, יהודי מומר שחי בגרמניה אמר "מי ששורף ספרים, סופו שישרוף גם בני-אדם". 

חינוך:

מטרת החינוך הייתה ליצור "אדם חדש" - שתפיסת עולמו תהיה נאצית, שיהיה נאמן למפלגה ויפעל בכל כוחו לממש את מטרות המפלגה. הוא חייב להיות צייתן ונאמן להיטלר ולמדינה. מעבר לכך החינוך הנאצי חינך את הילדים ואת הנערים לביטול מוחלט של כל מחשבה או דעה עצמאית, כל חשיבותו של האדם נובעת מהיותו חלק נאמן בעם הגרמני. 

- מוסדות חינוך נאצים: התאמת התכנים וספרי הלימוד לאידאולוגיה הנאצית, הכשרת מורים ופיטורי מורים שלא לימדו בהתאם להנחיות הפיקוח הנאצי על בתי הספר. כל מוסדות החינוך מהגן והעד האוניברסיטאות היו כפופים למפלגה. מורים יהודים ומורים קומוניסטים פוטרו והוחלפו במורים שהיו נאמנים לאידיאולוגיה הנאצית. שינויים מקיפים נערכו בתכנית הלימודים. הבנים חונכו להיות חיילים והבנות חונכו להיות אימהות. תשומת לב מיוחדת הוקדשה למקצועות חינוך גופני והשפה הגרמנית, וכן היסטוריה וביולוגיה, אשר עוותו והותאמו לאידיאולוגיה הנאצית. התלמידים למדו על תורת הגזע, על עליונות הגזע הארי ועל ביטוייו בהיסטוריה. בתוך כך למדו התלמידים להבחין בין גולגולות של בני הגזעים השונים. הודפסו ספרי לימוד חדשים שנועדו להרגיל את הבנים לעסוק בעניינים צבאיים. כך למשל, בספרי המתמטיקה נדרשו התלמידים לחשב מספרים של מטוסים וציוד צבאי. 

- הקמת תנועת הנוער "ההיטלריוגרד" שמנתה בשיאה 8 מיליון ילדים ובני נוער. תנועת נוער בעלת אופי צבאי ובשלב מסוים ההשתתפות בה הייתה חובה!