תקציר ידע - לאומיות

גורמים מעכבים וגורמים מסייעים בניהול המאבק לאיחוד גרמניה:

גורמים מסייעים  בניהול המאבק:

1.גיבוש הלאומיות הגרמנית- (גורם חברתי ופוליטי) פעילותם של הוגים לאומיים רומנטיים, דוגמת האחים גרים, הרדר ופיכטה שקראו לאיחוד האומה הגרמנית למדינה לאומית אחת עם תרבות, שפה, סמלים ואורח חיים ייחודים ואחידים, תרמה לגיבוש התודעה הלאומית בקרב דוברי הגרמנית. הם טיפחו את הזהות הלאומית הגרמנית באמצעות סיפורי עם, שירים, מיתוסים וכדומה. ובנוסף יזמו את הקונגרס בפרנקפורט.

2.פעילות פוליטית מדינית וצבאית - (גורם פוליטי - צבאי) מנהיגותו החזקה של ביסמרק אפשרה לתנועה הלאומית בגרמניה לנצל את התנאים המדיניים המשתנים כדי לקדם את יעדיה של גרמניה לקראת איחודה. גישתו הייתה שרק באמצעות מהלכים צבאיים והקמת תעשייה חזקה ניתן יהיה להביא לאיחוד וכן המאבק יעורר ויחזק את הרגשות הלאומיים - מדיניות "דם וברזל".

 

 גורמים מעכבים בניהול המאבק:

1.התנגדותה של משפחת המלוכה האוסטרית - (גורם חברתי) אשר חששה שגרמניה המאוחדת בהנהגת פרוסיה תיהפך למעצמה חזקה שתערער את כוחה של אוסטריה בזירה האירופאית כמעצמה מרכזית. כמו כן, אוסטריה חששה שהתעוררות הלאומית בגרמניה תביא להתעוררות לאומית באוסטריה וזה יצור בעיות פנימיות.

2.התנגדותה של צרפת - (גורם פוליטי) אשר חששה שמדינת גרמניה גדולה וחזקה עלולה לפגוע במעמדה שלה כמדינה מרכזית באירופה ולערעור מאזן הכוחות באירופה, ולכן סברה צרפת שיש להשאיר את גרמניה מפוצלת.

3.התנגדותו של מלך פרוסיה - (גורם פוליטי וחברתי) אשר חשש שאיחוד מדינות גרמניה יביא להתקפה צבאית אוסטרית ולמלחמת אזרחים, סירב להצעת המשכילים הגרמניים לעמוד בראש התנועה הלאומית שהוקמה על ידם. התנגדות זו מנעה את איחוד הכוחות הלאומיים בגרמניה בשנת 1848 ולכישלון השלב הראשון של המהפכה שהונהגה על ידי המשכילים.

 

 

תוצאות המאבק : השלב לאחר הקמת המדינה:

גרמניה אוחדה בשנת 1871, וילהלם הראשון מלך פרוסיה הפך לקיסר הראשון של הקיסרות הגרמנית המאוחדת, שנקראת גם "הרייך הגרמני השני". הקיסרות הגרמנית החדשה הייתה מדינה חזקה ואדירה במרכז אירופה, הכוח התעשייתי הגדול באירופה.

 

המדינה הלאומית הגרמנית שקדה על חיזוק הקשר בין היחיד לאומה ולמדינה - סמלים, דגלים, המנונים, חינוך על פי ערכיה. המדינה החדשה חייבה את האזרחים שלה להזדהות עם מטרותיה, אופייה וסמליה. גרמניה הפעילה אמצעים משפטיים, כלכליים, חינוכיים ותרבותיים כדי לחזק את הזהות והלכידות הלאומית ופעלה נגד גורמים הנחשבים עוינים ומסוכנים לזהות הלאומית של החברה והמדינה.

האיחוד היה בצורה פדראלית, כלומר המדינות מנהלות את ענייני הפנים של ארצותיהם בעצמן ואילו השלטון המרכזי דואג לענייני הביטחון, החוץ, והכספים. לכל המדינות היה פרלמנט משלהן ובנוסף היה פרלמנט מרכזי דמוקרטי לכל הקיסרות. גרמניה לא הייתה דמוקרטית באופן מלא, כיוון שלקיסר היו זכויות וסמכויות נרחבות.

פעילותו של ביסמרק הפכה אותו לדמות לאומית נערצת בגרמניה והוא הוסיף להנהיג את מדיניות החוץ של הקיסרות והחזיק בפיקוד העליון של צבאות הקיסרות.

 

בכך - הוגשמה שאיפת התנועה הלאומית הגרמנית להקמת מדינה.