תקציר ידע - ציונות

א. פעילותו של הרצל לקידום רעיונותיו בתחום התרבותי:

הרצל כתב מחזות רבים וספרי הגות בניהם, הספר החשוב שכתב: "מדינת היהודים" (1896).  בספרו זה הציג הרצל תוכנית מדינית חדשה וחסרת תקדים להקמת מדינה ריבונית לעם היהודי בהסכמת המעצמות וכחלק מהפוליטיקה הבינלאומית. הספר נחל הצלחה עצומה והיה מורכב משני חלקים:

החלק הראשון בספר "מדינת היהודים" - הצגת הבעיה של היהודים בעיה לאומית:

בחלק זה הרצל מציג את בעיית היהודים בגולה כבעיה לאומית. העם היהודי הוא לאום ללא מדינה, מצוקת היהודים נובעת בגלל שהם זרים ונרדפים בכל מקומות מגוריהם. האמנציפציה לא רק שלא פתרה בעיה זו, אלא אף החריפה את האנטישמיות שכן היהודים מואשמים בתפיסת משרות של אזרחים ובגרימת אבטלה. הצלחת היהודים עוררה קנאה ושנאה מצד האוכלוסייה והיהודים נדחים ונתפסים כמיעוט זר. הרצל טען שגם ההגירה למדינות אחרות לא תפתור את הבעיה, שכן, האנטישמיות תרדוף את היהודים בכל אשר ילכו.

כל הפתרונות לבעיית היהודים כגון: אמנציפציה, התבוללות או הגירה נכשלו. העם היהודי הינו עם ככל העמים הזקוק למולדת משלו, עד שלא ימצא פתרון לאומי (פתרון לעם היהודי כעם), האנטישמיות תלווה את היהודים לכל מקום שאליו ילכו.

החלק השני בספר "מדינת היהודים" - הצגת הפתרון , פתרון מדיני:

המסקנה של הרצל היא שאם בעיית העם היהודי היא לאומית אז גם הפתרון צריך להיות לאומי.  ולכן העם היהודי צריך להתנתק מן הגולה להתרכז בטריטוריה אחת, רצוי בא"י, שם ליהודים תהייה מסגרת ריבונית - כלומר שלטון עצמי. מסגרת זו תשווה את מעמד היהודים למעמדם של עמים אחרים ותאפשר להם להביא לידי ביטוי את יצירתם ואת כישוריהם.

מסגרת זו של היהודים חייבת להיות מוכרת על ידי אומות העולם (צ'ארטר). היות והבעיה היהודית נוצרה על ידי העולם - העולם חייב לסייע לפתור אותה. הרצל האמין, שהיהודים יוכלו להשתלב בעולם ולהתקבל בקרב העמים רק בתנאי אחד - בתנאי שהם יתאחדו ויפעלו למען הקמת מדינה יהודית ריבונית. רק אז ורק כך יוכלו היהודים להשתלב במשפחת העמים:

"תינתן לנו ריבונות בחבל ארץ כלשהו על פני האדמה, שיספיק לצורכי עמנו המוצדקים.
לכל השאר  –  נדאג בעצמנו," כתב הרצל.

·       "תינתן לנו ריבונות..." – המעצמות יתנו לנו טריטוריה באופן חוקי ע"י צ'ארטר - אישור.

·       "חבל ארץ על פני האדמה" – הרצל מציע את ארץ ישראל כמולדת ההיסטורית (בהתחלה הוא הציע גם את ארגנטינה).

·       "שיספק לצורכי עמנו המוצדקים" - חבל הארץ שיתנו לנו צריך להספיק לכל העם היהודי.

·       "לכל השאר נדאג בעצמנו" - היהודים ידאגו להגירה, למעבר לטריטוריה ולכל הנושאים הכלכליים.

הרצל טען שלמדינות העולם יהיה אינטרס למצוא פתרון טריטוריאלי ליהודים כדי לפתור את בעיית האנטישמיות, שמזיקה גם לחברה שלהם.

חשיבותו של הספר - "מדינת היהודים"

בספר מסביר הרצל את החשיבות לארגון ולפעולה הפוליטית. ייחודו של הספר אינו בעצם הרעיון של ריבונות יהודית בטריטוריה נתונה שכן הרעיון הועלה עוד קודם לכן ע"י מבשרי הציונות: משה הס, יהודה חי אלקלעי וצבי קלישר ואף ע"י פינסקר - אלא המיוחד בו, הוא האופן שבו הרצל ניתח את האנטישמיות, והאופן בו התייחס הרצל להיבט הפוליטי - ארגוני של תכניתו. כלומר, על פי הרצל, הבטחת התנאים הבינלאומיים, קודמת להתיישבות ולא להיפך. משום כך לא ראה הרצל בעין יפה את 'התגנבותם' של יחידים ושל קבוצות קטנות לארץ ישראל כדוגמת הביל"ויים, עולי העלייה הראשונה.

הרצל כתב ספר מפורסם נוסף: "אלטנוילנד" (ארץ עתיקה חדשה) ובו פירט את דמות המדינה שתקום בארץ ישראל. בספר הרצל חזה את מדינת היהודים כמדינת מופת מתוקנת, שישררו בה יסודות הצדק והשוויון. תהיה בה סובלנות דתית, היא תהיה מושתתת על רעיונות חברתיים כגון יום עבודה של שבע שעות, תמיכה בפועלים, יזמות עסקית, עבודת כפיים וחוקה מודרנית.