תקציר ידע - ציונות

הקונגרס הציוני הראשון ותוכנית "באזל"

הקונגרס הציוני הראשון התכנס בעיר באזל שבשוויץ ב 27 באוגוסט 1897. הגיעו אליו 197 נציגים יהודים מכל רחבי העולם.

מטרות הקונגרס:

א. יצירת תשתית ארגונית לתנועה, והקמת מוסדות בתחומים שונים שיוכלו לקדם את רעיונותיו - הרצל האמין, שיש להקים ארגון גדול שיעמוד מאחוריו ושיהיה נציגה של הציונות המדינית ולא שהרצל יפעל כאדם בודד.

ב. גיוס כסף מהיהודים כדי לממן את התנועה הציונית: כדי לגייס כסף גבו את מס ה"שקל" - דמי חברות שנתיים של התנועה הציונית. בדרך זו הרצל מגייס כסף מיהודים רבים והופך את התנועה הציונית לתנועה עממית. הדבר מהווה את אחד המאפיינים של המנהיג המודרני.

ג. יצירת ליכודיות ותמיכת העם היהודי: הקונגרס יהיה מכשיר שילכד את התנועה הציונית, יגרוף את תמיכת העם וייצג את העם היהודי. בקונגרס ישתתפו נציגי הציונים מכל הארצות בעולם. הרצל משלב סמלים וטקסים כדי לחזק את התחושה הלאומית. המטרה לחזק את התנועה כלפי פנים - אל תוך החברה והעולם היהודי וכלפי חוץ - במגעים עם שליטי מדינות אחרות.

ד. יצירת הד תקשורתי ופוליטי: הקונגרס הציוני יהיה מכשיר לפרסום הבעיה היהודית כלאומית, גם בקרב היהודים עצמם וגם בקרב כל מי שאינו יהודי. המטרה להביא את הבעיה היהודית לתודעה העולמית. כדי ליצור תהודה רחבה לתנועה הציונית הרצל הזמין עיתונאים יהודים ולא יהודים לקונגרס. לפני הקונגרס הרצל מקים עיתון ומפרסם בו דברים לקראת הקונגרס. בנוסף, כדי ליצור רושם רציני, מכובד לקונגרס, הרצל מבקש מהצירים לבוא בלבוש ייצוגי מכובד ואירופאי.

דיוני הקונגרס נערכו במשך שלושה ימים והסתיימו במציאת נוסחה מדינית אשר היוותה את דגל הציונות המדינית והוגדרה מטרתה של התנועה הציונית בתכנית הנקראת: "תכנית באזל".

"תכנית באזל"

מטרת הציונות כפי שהוגדרה בתוכנית:

"הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ-ישראל מובטח לפי משפט הכלל".

הסבר:

·    "בית מולדת" - הכוונה הייתה למדינה יהודית אך לא השתמשו במושג "מדינה" כדי לא להרגיז את  השלטונות העות'מאניים ששלטו בא"י.

·    "בארץ ישראל" - הקביעה שהריבונות היהודית תהייה בא"י בלבד. א"י היא הטריטוריה היחידה אליה יש לכוון את כל מאמצי התנועה הציונית.

·    "מובטח לפי משפט הכלל" - הריבונות תתקבל לאחר מו"מ גלוי ותזכה לאישור מדינות העולם -צ'ארטר.

מהם האמצעים שהוצגו בתכנית באזל להגשמת המטרה? הדרכים להשגת המטרה:

 1. הכנת תשתית כלכלית למדינה באמצעות בניית גופים ומוסדות שיסייעו בהפצת הציונות ויגייסו כספים. ארגון היהדות בעולם על ידי מפעלים יעילים, מקומיים וכלליים בהתאם לחוקי כל ארץ.

2. ליכוד היהדות - ביצוע פעולות למען הגברת הרגש הלאומי - יהודי וההכרה הלאומית היהודית. הקמת תשתית חינוכית, בעיקר לבני הנוער באמצעות לימוד ההיסטוריה והשפה העברית - ציונות רוחנית.

3. המשך התהליך הדיפלומטי של הרצל - ביצוע פעולות הכנה במישור המדיני כדי להשיג את הסכמת המעצמות לקבלת הצ'ארטר - הזיכיון להתיישבות יהודית בארץ-ישראל. זוהי הציונות המדינית.

4. המשך התיישבות בא"י - פיתוח ארץ ישראל על ידי התיישבות של יהודים עובדים, יצרניים, עובדי אדמה, בעלי מלאכה וסוחרים, תמיכה במושבות הקיימות בא"י שהוקמו בעלייה הראשונה. זוהי תמיכה בציונות המעשית.

 

מה חשיבותו של קונגרס באזל ? 

1.      הנהגה יהודית -  הקונגרס שימש כאסיפה לאומית, והוקמה בו הנהגה לאומית אשר ביטאה את השאיפות הלאומיות של העם היהודי (תחילתו של פרלמנט). הרצל נבחר ליו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ועמד בראשה עד מותו.

2.      ייסוד "מדינת היהודים" - בבאזל הונח הבסיס למדינה שבדרך, לאחר הקונגרס הרצל כתב ביומנו: "אילו באתי לסכם את קונגרס באזל באמירה אחת, שעלי להישמר לא לבטאה בפומבי, הרי הייתה זו: בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים. אילו אמרתי זאת היום בקול, היו צוחקים לי. אולי בעוד חמש שנים, וודאי בעוד חמישים שנה יסכימו הכול. המדינה כבר נוסדה בתמצית מהותה, ברצון העם להיות מדינה." (חזונו המדיני לקבלת צ'ארטר של הרצל התממש בתוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם ב-1947, בדיוק 50 שנה לאחר שכתב את הדברים).

3.      איחוד התנועה הציונית -  הקונגרס יצר במה באמצעותה נוצרה תכנית פעולה (תכנית באזל) להגשמת הרעיון הציוני. למרות שהיו חילוקי דעות שעדיין רווחו בין הזרמים השונים שהרכיבו את התנועה הציונית, נקבעו מטרות משותפות וברורות לתנועה הציונית והיא התקבלה לחטיבה אחת.

4.      בניית תשתית לתנועה הציונית - במהלך הקונגרס הוקמו מוסדות מסודרים שניהלו את הפצת הרעיון הציוני, את הפעילות הדיפלומטית ואת איסוף הכספים. כעת התנועה הייתה ארגון בעל תמיכה רחבה ויכולת מעשית להגשים את הרעיון הציוני.

5.      פריצה אל דעת הקהל הבינלאומית - הקונגרס הביא לכך שהמעצמות החלו לראות בציונות תנועה לאומית לכל דבר. בעולם גברה החשיפה לבעיה היהודית ולפתרונה המדיני. הרצל האמין כי ללא תמיכה בינלאומית לא תושג המטרה - הקמת מדינה יהודית. הוא האמין כי הקונגרס המתוקשר יביא תמיכה בינלאומית בקרב העמים ומנהיגיהם לשם השגת הצ'ארטר הנכסף.

6.      הקונגרס הביא להכרה יהודית ברעיון הציוני - בקרב היהודים התעורר רגש הלאומיות,  התחזקה הזהות הלאומית והונחו היסודות המשותפים בקרב היהודים (שפה, היסטוריה, תרבות  ודת).  

המסגרות הארגוניות ומוסדות התנועה הציונית שהוקמו בעקבות קונגרס באזל:

- הקמת ההסתדרות הציונית העולמית שתהווה מסגרת - על לכל האגודות הציוניות בעולם. חברות בהסתדרות הציונית תוקנה רק ל"שוקלי השקל" - מס חבר שמקנה למשלם זכות לבחור נציגים לקונגרס וגם להיבחר.

- חברי ההסתדרות הציונית בחרו את נציגיהם לקונגרס הציוני שתפקידיו הם: לקבוע מדיניות, לקבוע את תקציב התנועה הציונית, להקים מוסדות התנועה הציונית ומינוי מנהלים למוסדות אלו. נקבעו מועדים קבועים לכינוס הקונגרס הציוני כמוסד העליון של התנועה הציונית: עד 1901 התקיים כינוס חד-שנתי, ואח"כ כינוסים דו-שנתיים ובו יישבו הנציגים הנבחרים.

התקבלה החלטה שהקונגרס יבחר מתוכו את הנציגים למוסדות הפעילים:

·    הוועד הפועל הגדול - האחראי לפעילות הציונית בין הקונגרסים .

·    הוועד הפועל המצומצם -  הגוף הביצועי ליישום שוטף של החלטות הקונגרס, בן 7 חברים בלבד. הרצל נבחר לראשות הוועד הפועל המצומצם.

בקונגרסים הבאים הוקמו גופים ומוסדות נוספים, כגון:

גופים כלכליים :

·       בנק אוצר התיישבות היהודים - זה היה הבנק של ההסתדרות הציונית. היה זה רעיונו של הרצל להקים בנק שבאמצעות מכירת מניותיו יגוייס הכסף הנדרש לרכישת הצרט'ר. הרעיון לא צלח והבנק הצליח למכור מעט מניות.

·       בנק אנגלו-פלשתיין ששימש כמוסד הכספי של ההסתדרות הציונית בעיר יפו. היה אחד הסניפים של בנק אוצר ההתיישבות.

גופים מיישבים :

·       הקרן הקיימת לישראל שרכשה אדמות בכספי תרומות שאספה כדי להופכן לאדמות של המדינה שבדרך ושייכות לעם היהודי כולו.

לאחר מותו של הרצל הוקמו בקונגרסים הציוניים ארגונים נוספים כגון:

·       המשרד הארצישראלי  שהיה ממונה על רכישת אדמות בא"י, על הכשרתן לחקלאות ועל סיוע לחקלאים ובמציאת עבודה. בראשו עמד ארתור רופין.

·       החברה להכשרת היישוב כדי לעזור למשרד הארצישראלי במימון רכישת קרקעות בא"י.

מוסדות אל היוו את הבסיס למדינה שבדרך.