תקציר ידע- טוטאליטריות ושואה

מדיניות הנאצים כלפי יהודי פולין- ספטמבר 1939 - יוני 1941 (עד תחילת ביצוע "הפתרון הסופי")

מדיניות הגרמנים כלפי יהודי פולין עד לריכוזם בגטאות כללה את המטרות הבאות:

1. יישום האידיאולוגיה הגזענית הנאצית - היהודים גזע נחות ויש להרחיקם משאר הגזעים.

2. בידוד וניתוק היהודים מהאוכלוסייה הפולנית.

3. ערעור הבסיס הכלכלי של היהודים.

4. ניצול היהודים ככוח עבודה לטובת המאמץ המלחמתי.

5. שימוש בגורל היהודים כגורם מרתיע כלפי האוכלוסייה הפולנית - מניעת מרד, להבטיח התנהגות טובה מצדם.

מדיניות זו היא תוצאה של מספר גורמים הקשורים גם במלחמה וגם בסטריאוטיפ היהודי. המלחמה יצרה אווירה של אלימות והעדר גבולות ונתנה לגיטימציה ליצרים של הרס והתעללות. בנוסף, יהודי פולין שמרו ברובם על הלבוש והמראה המסורתי - זקנים, פאות, קפוטה וייצגו בעיני הנאצים את הדימוי והסטריאוטיפ היהודי כפי שתואר בהרחבה בתעמולה הנאצית. עד כה לא נפגשו החיילים הנאצים ביהודי הסטריאוטיפי, שכן יהודי גרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה לא שמרו על המראה המסורתי. מפגש זה בין הדימוי הסטריאוטיפי לבין המציאות, עורר את החיילים הנאצים לפעולות אלימות כלפי היהודים.

עם כיבוש פולין נקטו הנאצים שורה של צעדים שנועדו לערער את הקיום היהודי:

1. רצח, עינויים והשפלה: מראשית הכיבוש פעלו הגרמנים בשיטות טרור והתעללות. יהודים הוכו ברחובות ועונו בצורות שונות, רבים נרצחו. יהודים נתפסו ברחוב כדי לגזוז את זקנם, לעיתים את חצי זקנם לשם הגיחוך. נשים הוכרחו לנקות בלבניהן את הרחובות, יהודים נדרשו לנקות מקומות ציבוריים.

2. עבודות כפייה: מימי הכיבוש הראשונים נחטפו היהודים לעבודות כפייה במטרה לנצל את כוחם ואף לגרום למותם בתנאים בלתי אפשריים. עבודות הכפייה היו גם לפולנים, אך לפולנים הובטחו משכורות וזכויות סוציאליות מסוימות לעומת היהודים שלא קיבלו דבר והיו כפופים לאס.אס. כ- 50 מחנות עבודה קבועים לעבודות כפייה פעלו כבר בסוף 1940. מקצועיותם וכישרונם של היהודים גרמו לכך שהגרמנים בחרו לנצל את עבודתם גם בבתי מלאכה מסוגים שונים בערים.

3. גירושים: עם כיבוש פולין ניתנה הוראה להעביר כמאה אלף יהודים מהשטח המסופח במערב פולין לשטח ה-"גנרל גוברנמן" ו-35 אלף יהודים גורשו מהעיר קרקוב, עיר הבירה של הגנרל גוברנמן אותה רצו הנאצים לטהר מיהודים. כל הגירושים נעשו ללא שום הכנה, והפכו מאות אלפים לפליטים חסרי בית וביטחון.  

4. נישול כלכלי: מיד עם הכיבוש נדרשו היהודים לסמן את עסקיהם במגן דוד, וזה היה הפתיח לחרם שהטילו הגרמנים על סחורות ועל עסקים יהודיים. הוחרמו מפעלים, עסקי מסחר, מלאכה, מקרקעין, בתים, סחורות ודברי ערך. בנוסף, פוטרו פקידים ומורים יהודיים, הרופאים היהודים סולקו מהמרפאות. נאסר על עורכי דין לעבוד ורישיונם בוטל.

5.פגיעה בחיי הדת ותרבות: הנאצים ידעו כמה חשובה הדת ליהודים ופעלו כדי לבזותה. זקני היהודים נגזזו בהתרסה ברחובות, ספרי קודש חוללו, בתי כנסת ובתי מדרש נשרפו, לעיתים עם המתפללים בתוכם, ותשומת לב מיוחדת הופנתה לביזוי רבנים והשפלתם. נאסרה שחיטה כשרה, היהודים הוכרחו לעבוד בשבתות ובחגים, נאסרו הלימודים התורנים ונאסרה תפילה בציבור. בנוסף נסגרה מערכת החינוך היהודית ועונשים כבדים הוטלו על מי שהפרו את הגזרות.

6. גזרות והגבלות בחיים הציבוריים: יהודים חויבו לענוד על הבגד העליון סרט לבן עם מגן דוד כחול או טלאי צהוב. הוטל איסור על יהודים לעבור ממקום מגוריהם ללא אישור. נאסרה כניסתם לרחובות מסוימים בערים, נאסר על יהודים להשתמש ברכבות ללא אישור בכתב. בתי הספר היהודיים נסגרו, נאסר עליהם להשתמש בשירותים הניתנים לציבור למשל דואר. נאסר עליהם לבקר בקולנוע ובתיאטרון, נאסר על יהודים לפנות לרופאים לא יהודיים, להעסיק עוזרות בית ולשלוח מכתבים בעברית וביידיש, ויש מקומות שבהם נאסר על היהודים ללכת על מדרכות, להיכנס לגנים או לעבור ברחובות מסוימים. עוצר לילי הוטל רק על היהודים.

השפעת צעדים אלה על חיי היהודים בפולין:

א. רוב היהודים נותרו בלי עבודה ורבים סבלו ממחסור ורעב.

ב. נפגעה התשתית החברתית - קהילתית והמסגרת הרוחנית שיכלה להיות מקור לנחמה ולתמיכה.

ג. נוצרה מצוקה נפשית, תחושת עמימות, חוסר יציבות וחרדה מפני העתיד.