תקציר ידע- טוטאליטריות ושואה

השפעת הכיבוש הנאצי על יהודי פולין:

תהליך הקמת הגטאות 1941 - 1940

הגטאות הם נקודות הריכוז אשר הוקמו בשטחי הכיבוש הנאצים ובעיקר על אדמת פולין. ההוראה לרכז את היהודים באזור מוגדר בתוך הערים סמוך למסילות ברזל ניתנה ב-'איגרת הבזק' של היידריך מיום ה-21 בספטמבר 1939.

חשוב להבהיר -  אין בידינו הוראה מפורטת על דרך הקמת הגטאות, ועל הצורה והאופי של הגטו. ההחלטה מתי להקים, היכן, באיזה קצב וכו', הייתה כנראה של השלטון המקומי באזורים השונים. הגטאות בערים הגדולות בפולין לא הוקמו בבת אחת, הם היו שונים זה מזה בקצב הקמתם, בגודלם, באופיים ובמידת ההפרדה של הגטו מן החוץ.

מאפייני הגטאות באופן כללי:

1. מיקום - הגטאות הוקמו בערים גדולות, באזורים פולנים אנטישמים ובערים בהן היה ריכוז גבוה של יהודים. האזור בדרך כלל שנבחר היה אזור של עוני ומצוקה, בסמוך לצמתי רכבות או מסילות ברזל שהיוו אמצעי לניידות.
2. שטח הגטו - השטח היה מצומצם ביותר אך לא הוגדר בצורה אחידה. הגטו נועד לדחיסה מרבית של בני אדם לתוכו. לדוגמא: בגטו וילנא היו 8-5 נפשות בחדר אחד ואילו בגטו ורשה הצפיפות גדולה יותר 15-20 נפשות בחדר אחד. 
3. צורת הסגירה והשמירה - אין צורה אחידה. היו גטאות פתוחים והיו סגורים. גטו לודז' היה סגור בגדרות עץ ובחלקו גם בחומת לבנים ואילו בערים קטנות היציאות מהגטאות לא היו כרוכות בקשיים.
4. גטו ורשה - הקמתו הייתה שונה כי התהליך ארך כשנה. כמה רחובות גודרו, וחל איסור על היהודים לצאת אל מחוץ לגדר. הגטו הוקף חומה גבוהה ואטומה והיה מעין מדינה קטנה בפני עצמה שתושביה הופרדו לחלוטין מהחברה הסובבת. כחצי מיליון יהודים נדחסו לשטח של 2 קמ"ר.

 המעבר לגטאות היה חד, מהיר ופתאומי ולא הותיר ליהודים הרבה זמן להתארגן. 

את מטרות הנאצים בהקמת הגטאות ניתן לחלק לשתי קבוצות:

 מטרות מוצהרות ומטרות נסתרות.

מטרות מוצהרות (רשמיות):

א. מניעת מחלות: הנאצים טענו, כי היהודים מפיצים מחלות ולכן הם מעוניינים להגן על האוכלוסייה המקומית מפניהם.

ב. להגן על הכלכלה: הנאצים טענו שהיהודים מספסרים במזון ולכן יש לרכז את היהודים בגטאות בכדי למנוע מהם להמשיך ולהרוס את כלכלת המדינה בימי מלחמה.

ג. להגן על היהודים ולאפשר להם לנהל את חייהם בעצמם: הגרמנים אף טענו שריכוזם של היהודים בבידוד נעשה על מנת לשמור על היהודים מפני האוכלוסייה המקומית העוינת. ואף כדי לתת ליהודים אוטונומיה שבה יוכלו לחזור לשיטת החיים היהודיים בעבר - כמו בימי הביניים.

המטרות סמויות  (המטרות האמיתיות)

א. פיקוח והפרדה - ריכוז ובידוד היהודים אפשר לנאצים שליטה ופיקוח טובים יותר עליהם. עצם קיומה של חומת הגטו אפשר את בידודם של היהודים מהעולם ומהאוכלוסייה הסובבת וניתוקם מקהילות יהודיות אחרות. הבידוד נועד גם  לצורך נישול כלכלי וניצולם לעבודות כפייה.

ב. הטעיה והסתרה מהעולם החיצוני -  כדי להסתיר מהעולם את האמת על מצבם האמיתי של היהודים (שלכאורה קיבלו אוטונומיה לנהל את חייהם כרצונם). צעד זה נועד לגרום גם ליהודים עצמם להישאר מחוסרי מידע וידע באשר למתרחש במקומות נוספים ומחוסרי תקווה וודאות לגבי עתידם.

ג. הכחדה פיזית - הגטו שימש כאמצעי הכחדה עקיף של היהודים. אמצעי הקיום הבסיסיים נמנעו מהיהודים, כך נגרמה תמותה כתוצאה מהרעב, צפיפות, מחסור בתרופות וממחלות. הנאצים דאגו כל העת לצופף את הגטו כל העת, גם לשם הנוחות בעתיד לתפיסת היהודים וגם לשם הגברת התמותה. הייתה הרעבה מכוונת (מנת מזון של היהודים הייתה 184 קל' ליום) ובשנים 1941- 1942 מתו כ- 112,000 יהודים בגטאות כתוצאה מרעב ומחלות.

אם כן, הגטאות לא קמו כתוצאה מהחלטה מרכזית. במקרים רבים נבעה הקמת הגטאות מיוזמתם של פקידים גרמנים בכירים בפולין. לכן, הקמת הגטאות לא התרחשה כאירוע חד - פעמי, אלא כתהליך שהתפרס על פני השנים 1942- 1939. תהליך ה-"גטואיזציה" אופיין בחוסר אחידות - בדרך ההקמה, בזמן ההקמה, באופן הסגירה ואף ברמת השמירה. ההבדלים במידת סגירותם של הגטאות והשמירה עליהם קבעו למעשה את מצבם הקיומי של היהודים. בגטאות נדונו מאות אלפי יהודים לשקיעה נפשית ופיסית ארוכה וכואבת.

צפו בסרטון המתאר את הקמת הגטאות והחיים בגטו, מה ניתן יהיה לומר למי שטוען שהגטאות לא היו שלב ביניים בדרך אל הפתרון הסופי ?

חיי היהודים בגטאות