תקציר ידע- טוטאליטריות ושואה

החיים בגטו

השפעת תנאי החיים על הפרט, על המשפחה ועל החברה היהודית:


ההשפעה על הפרט:

מציאות החיים בגטו כללה: רעב, מחלות, צפיפות, השפלה וקרבתו המתמדת של המוות, הביאה לקיטוב באופי האנושי. חלק מתושבי הגטו איבדו את צלם האדם ולא בחלו בשום אמצעי כדי לשרוד. החלו להיות מוכרות תופעות קיצוניות כמו: זניחת בני משפחה, גניבה גם מבני משפחה והלשנות על קרובים וזרים. בגטו הסתובבו גנבים, רמאים וזייפנים מסוגים שונים. היו אף מקרים בהם בודדים גנבו מזון, או התנפלו על עוברי אורח שנשאו בידיהם חבילות מזון. כאמור היו אלה מקרים יוצאי דופן ומלחמת ההישרדות האישית לא הביאה לתוהו ובוהו מוחלט. תופעות פחות חמורות, שנתקבלו בהבנה חלקית היו: הברחות, ייצור חשאי, עבריינות וזנות. בניגוד לאלו היו שהצליחו לשמור על צלם האנוש: סייעו לנזקקים, נתנו מפיהם לרעבים ודבקו בבני משפחתם עד לסוף המר. 


ההשפעה על המשפחה:

יציאתם של הגברים למחנות העבודה והמצב החדש שנכפה על היהודים גרם לשינויים במבנה המשפחתי המסורתי. נשים מצאו עצמן אחראיות על פרנסת המשפחה, ובמקרים רבים יצאו לעבוד. רבים מהילדים הפסיקו ללמוד ויצאו לסייע בפרנסת המשפחה. תנאי הצפיפות הקשים וחוסר המעש הביאו לחיכוכים בתוך המשפחות ועם משפחות אחרות, משום שכולם היו צריכים לחלוק יחד מקום מגורים, מעט מזון ואמצעי קיום אחרים (סבון, תרופות ועוד). 


ההשפעה על הקהילה:

החיים בגטו הצמיחו בעיות חברתיות קשות כגון שחיתות פשע, גניבות, התרחבות של פערים כלכליים וחברתיים, אדישות וזניחת החלשים. אלו שהכסף היה מצוי בכיסם נהגו ללכת למקומות בילוי שנוסדו בגטו, מה שעורר ביקורת רבה. היו בודדים שהשיגו כסף וסירבו לעזור לזולת. משטרת הגטו והיודנראט הפכו להיות, במקרים רבים, אויבי החברה היהודית והואשמו בשחיתות. חברי היודנראט הוטעו גם הם לחשוב שהם עוזרים לתושבי הגטו. חברי היודנראט הוטעו לגבי סיווגי העבודה והקביעה כי ישנם יהודים חיוניים. יחד עם זאת, חלק מחברי היודנראט לא היו חפים משחיתות ואפליה. למשל בגטו סטאניסלבוב היה גם ניצול לרעה של משרות שונות, השגת אישורי עבודה שהיו חיוניים לחיים ניתנו במקרים רבים לאלה שיכלו לשלם לחברי היודנראט, או למקורבים להם. בנוסף, בלי שוחד לא ניתן היה לקבל דירה ויהודים שעבדו אצל מנדל, בעל מעמד חזק בקרב הנאצים, הפכו ל-'מסודרים'. כדי לעבוד אצלו היה צריך לשלם לו כסף. התוצאה, איבוד האמון במנהיגים ובמוסדות הקהילה.


צפו בסרטון, כיצד ניתן להסביר את הסיבות של רבקה ליפשיץ בת ה-14 לכתוב יומן על חייה בגטו לודג'?