תקציר ידע- טוטאליטריות ושואה

פעילות תנועות הנוער בגטו: "היינו שם אך לא חיינו שם"

תנועות נוער היו קיימות עוד לפני תחילת המלחמה. בני הנוער שנשללו מהם המסגרות של - בית, בית ספר וכדו', התארגנו במהלך שנות ה- 30 בתנועות נוער כמו: 'השומר הצעיר', 'עקיבא', 'דרור' ו'בית"ר'. לאחר הקמת הגטאות חברי תנועות הנוער הצליחו להסתגל אל המצב הנוצר יותר בקלות מהמבוגרים וההורים. בגטאות המשיכו תנועות הנוער לפעול באופן סדיר. הקשר הקבוע של הצעירים בגטו עם התנועה והפעילויות השוטפות הפכו את תנועות הנוער למסגרת תומכת המעניקה ביטחון מסוים לצעירים בעולם שהיה קשה כל כך.

לדוגמא - השומר הצעיר העידו כי בתקופת הקמת גטו פעלו במסגרת התנועה 800 חברים כמספר החברים שהיו פעילים בתנועה לפני פרוץ המלחמה.

פעילות תנועות הנוער התמקדה במספר תחומים עיקרים:

א. פעילות חינוכית ועזרה לתושבי הגטו -
התנועות הקימו מרכזים ובהם חדרי עיון וספריות, חוגי לימוד ובתי ספר משלהם. כמן כן הם הקימו בתי תמחוי ועזרו בהאכלת ילדים ומבוגרים. בגטו לודג' שם היה הרעב כבד במיוחד החלו חברי תנועות הנוער לעבד חלקות של גני ירק בתוך הגטו וניסו על ידי כך להקל על הרעב. 

ב. יצירת קשרים עם גטאות אחרים -      
גטו ורשה שימש כמרכז ממנו יצאו שליחים לגטאות אחרים כדי לפקח על פעילות תנועות הנוער גם בערים אחרות וכן להעביר מידע בין הגטאות. הקשרים עם גטאות אחרים התנהלו באמצעות קשרים וקשריות אשר יצאו את הגטו תוך סיכון עצמי. קשרים אלו היו צפויים למוות אם נתפסו בגלל האיסור המוחלט על היהודים לשהות מחוץ לגטאות ורבים מצאו את מותם בדרכים.

ג. פרסום עיתונות מחתרתית -   
עיתונות מחתרתית החלה להופיע בגטו ורשה במרץ 1940 וכמעט כל תנועות הנוער הוציאו עיתונים כאלו. העיתונים הופצו בקרב אוכלוסיית הגטו בזהירות ואף נשלחו לגטאות אחרים. העיתונים הודפסו על נייר העתקה דק כדי שיהיה קל להסתירם בעת העברה ממקום למקום. בעיתונות זאת הופיע מידע על המתרחש בפולין ובעולם וכן הועלו נושאים שונים הקשורים לחיי היהודים בגטו. בנוסף, הופיעו גם חומרי הסברה לגבי הפעילות הציונית וכן מידע מארץ ישראל. תנועת בית"ר הוציאה בגטו ורשה שני עיתונים: "המדינה" "ומגן דוד".

ד.  הקמת תא מרד-

תנועות הנוער היו אלה שארגנו את המרידות בגטאות. חברי התנועות העבירו ביקורת רבה על היודנראטים ועל שיתוף הפעולה שלהם עם הנאצים, ולקראת חיסולם הסופי של הגטאות בחרו חלק מחברי התנועות להילחם בגרמני.

לסיכום:

עד תחילת הפתרון הסופי המשימה העיקרית של תנועות הנוער הייתה מאבק קיום יום יומי יחד עם הדגשת החובה לשמור על עולמם הרוחני. "היינו שם אך לא חיינו שם" - מדריכי תנועות הנוער נתנו מסגרת חברתית תומכת שסיפקה בריחה מהמציאות הקשה. הם נתנו משמעות לחיים וסייעו בהתגבשות הזהות בגיל הנעורים. הם חינכו את הנוער למעורבות ועזרה לזולת. יחד עם זאת חברי תנועות הנוער אשר נותרו בחיים לאחר המלחמה הביעו חרטה על כך שלא התחילו בהכנות למרד מזויין מייד עם פרוץ המלחמה.