תקציר ידע- טוטאליטריות ושואה
הקשר בין תחילת ההרג ההמוני למלחמה בברית המועצות
ועידת ואנזה
מה הוא "הפתרון הסופי"?
"הפתרון הסופי" הוא שמה של תכנית מקיפה, ביוזמתו של היטלר לפתרון בעיית היהודים - הפתרון הוא רציחת כל יהודי אירופה והיה שיאה של המדיניות האנטי יהודית של הנאצים אשר החלה בשנות השלושים בגרמניה.
ועידת ואנזה הייתה התכנסות של נציגים מכל משרדי הממשל הנאצי, שהתקיימה ב-20 בינואר 1942 ב"וילה ואנזה" שברחוב ואנזה שבברלין. בוועידת ואנזה התקבלה ההחלטה על אופן ביצוע "הפתרון הסופי" - התוכנית להשמדת יהודי אירופה, תוך תיאום בין כל זרועות הממשל הנאצי.
יוזם הועידה היה, ריינהרד היידריך, שהיה ראש מחלקת הריגול של ה-אס.אס ואחד האחראים המרכזיים לרצח היהודים בשואה. (היידריך נרצח בשנת 1942 על ידי מתנקשים).
המשתתפים:
א. כל מקורביו של היידריך: מילר - ראש הגסטאפו (המשטרה החשאית) אדולף אייכמן (כותב הפרוטוקול - תיעד וכתב את כל מה שאירע בישיבה), נציגי הזיפו (השב"כ הגרמני).
ב. נציג משרד החוץ - במקרה ויתעורר צורך במשא ומתן עם מדינות אשר שתפו פעולה עם גרמניה.
ג. נציג משרד הפנים - תפקידו היה להגדיר מי הוא יהודי.
ד. נציגי לשכת הקנצלר (נציגיו של היטלר).
ה. נציגי לשכת המפלגה הנאצית.
מטרות הועידה:
1. לתאם מבחינה ארגונית ומנהלית בין כל הגופים, המחלקות והארגונים שייקחו חלק ב"פיתרון הסופי".
2. לרתום את נציגי המשרדים השונים למשימה המרכזית של "הפיתרון הסופי" ולגרום לכולם לשתף פעולה ללא התלבטות. המטרה הייתה ליצור שותפות בין כל הגופים יחד ושכולם יישאו באחריות של "הפתרון הסופי".
3. לקבוע מי יפסוק במקרים של חילוקי דעות בין הרשויות השונות שהשתתפו בביצוע "הפיתרון הסופי".
ההחלטות:
1. העברת 11 מיליון היהודים ממערב למזרח אירופה באמצעות רכבות - המטרה היא לטהר קודם כל את גרמניה מיהודים. בנוסף נקבע, כי יש להתחשב בשיקולים צבאיים של כמה כוח אפשר להשקיע כל פעם בהעברת היהודים ומאיפה להתחיל, כיוון שבאותה העת היו במלחמה.
2. יש לנצל את כוח העבודה היהודי: היהודים הכשרים לעבודה יובלו לשטחים אלו בפלוגות עבודה גדולות, כסוללי כבישים ומסילות רכבת. נלקח בחשבון שחלק מהם יאבד בתהליך של 'התמעטות טבעית' - כלומר ימות מרעב, קור או מחלות. אלה אשר יוותרו - בעלי כושר ההתנגדות, יקבלו 'טיפול מתאים'.
3. יהודים יופנו קודם ל"גטאות מעבר" ומשם ישולחו למזרח להריגה. יש להקים "גטו לזקנים" - בני 65 ומעלה. שם הגטו יהיה - "טרייזנשטט". גם יהודים נכי מלחמה, יהודים בעלי נכות גבוהה ויהודים בעלי אותות הצטיינות במלחמה יועברו לגטו.
4. טיפול בבני התערובת: ההחלטה על פינוי היהודים תהיה על בסיס חוקי נירנברג שהגדירו מיהו יהודי, במקרה של ספק אם האדם יהודי או לא, יש לבצע עיקור כפוי (כלומר לעקר אותו בכח וכך לא יוכל ללדת ילדים).
המשמעות:
1. בוועידה לא הוחלט על ההשמדה שכן ההשמדה השיטתית כבר החלה קודם לכן, בברית המועצות. הועידה נתנה לגיטימציה (אישור) למספר רעיונות ויוזמות להשמדה שכבר מומשו קודם לכן (בבריה"מ ובמקומות נוספים) והונחה התשתית (הבסיס) לארגון המשלוחים של יהודים למחנות ההשמדה.
2. הפקידות הבכירה לקחה חלק בתהליך ההשמדה והחלה לנהלו. הוועידה גייסה מנגנונים שתיפקדו בימי שגרה לצורכי המדינה והצבא לטובת ההשמדה. הכוונה היא בעיקר לחברות הרכבות ועובדיהן, שהם אלו שאמורים להפעיל את מנגנוני ההשמדה. לשם כך עובדי הרכבות יעברו הסבה מתאימה שתכשיר אותם לקחת חלק בתהליך ההשמדה.
ההשלכות:
* הוקמו מחנות השמדה: בלזץ, סוביבור וטרבלינקה, והחל תהליך של חיסול הגטאות בפולין. יהודים הועברו מכל רחבי אירופה ברכבות למחנות ההשמדה. אדולף אייכמן (שבשנות ה-60 נשפט בישראל והוצא להורג) קיבל על עצמו את תפקיד הפיקוח על ארגון המשלוחים למחנות ההשמדה. לאחר הגירוש למחנות ההשמדה, החל מאבק על השליטה בין הרשויות השונות על הרכוש היהודי שהוחרם.
* לגבי העיקור הכפוי - רק בקרב יהודים בני תערובת מהולנד העיקור בוצע, הסיבה לכך הייתה שהעיקור והאשפוז בזמן המלחמה היו יקרים.