תקציר ידע- טוטאליטריות ושואה

מחנה ההשמדה "חלמנו" – משאיות הגז

 חלמנו היה מחנה ההשמדה הראשון. הוא הוקם עוד לפני "מבצע ריינהארד", ליד העיר לודז', והחל לפעול כבר בסוף 1941. המחנה נוהל על ידי הנס בותמן, ונועד להשמדת יהודי גטו לודז' והסביבה. הראשונים שהושמדו בו היו צוענים ויהודים. ההשמדה נעשתה באמצעות שלוש משאיות גז. הנאצים  דחסו כמה עשרות יהודים אל החלק האחורי של המשאית וחיברו לשם את צינור המפלט של המשאית (האגזוז). למשאית היה מסלול קבוע שארך כ- 20 דקות ובו היהודים נחנקו למוות. הגופות נקברו ביערות, בקברי אחים על ידי אסירים יהודים.

המחנה ניסגר בתחילת 1943 ונפתח שוב באמצע 1944 כדי לחסל סופית  את יהודי גטו לודז'. ב"חלמנו" נרצחו 320,000 איש, כמעט כולם יהודים. 

 חשוב לציין שגם שיטת הרצח במשאיות נחשבה בשלב מסוים לאיטית מדי ולא מספיק יעילה. זו הסיבה  שהמחנה נסגר בפעם הראשונה. הנאצים העדיפו לשלוח את היהודים לאושוויץ, שההשמדה ההמונית בו החלה באביב 1942. לאחר סגירתו הסופית של המחנה הוצאו הגופות מהאדמה ונשרפו. המחנה פורק  ובמקומו ניטעו עצים.

"מבצע ריינהארד"

"מבצע ריינהארד" היה מבצע רחב היקף שמטרתו העיקרית הייתה לחסל את כל יהודי הגנרל- גוברנמן, בערך כ- 3.2 מיליון יהודים.

המבצע התחיל בסוף 1941 ונמשך שנה וחצי. בסה"כ נרצחו במהלך "מבצע ריינהארד "כ- 1.7 מיליון יהודים, רובם מפולין. הוא נקרא על שמו של ריינהארד היידריך, ראש משטרת הביטחון, שחוסל בפראג (בירת צ'כיה) על ידי המחתרת הצ'כית ב-1942. מפקד המבצע היה אודיליו גלובוצניק - קצין אס.אס. בכיר ומטה המבצע (המפקדה) הוקם בלובלין.

המשימות היו: ארגון וביצוע של הגירושים ההמוניים מהגטאות אל מחנות ההשמדה; הקמתם והפעלתם  של מחנות ההשמדה; ביצוע ההשמדה בפועל; החרמת דברי ערך של קורבנות והעברתם לגרמניה.

מהלך המבצע : שלושה מחנות השמדה הוקמו במזרח פולין באזור נידח ומרוחק, דבר שהקל על הגרמנים  לשמור על הרצח בסוד. מחנה בלז'ץ הוקם ראשון והחל לפעול במרץ 1942. אחריו הוקמו סוביבור  וטרבלינקה. המחנות הוכנו לקליטה מהירה של כמויות גדולות של אנשים. יהודי הגנרל-גוברנמן הועברו  למחנות על ידי אקציות - פעולות מאורגנות לריכוז היהודים, הוצאתם מהגטאות והובלתם  ברכבות אל המחנות.

שיטת ההשמדה : במחנות נבנו תאי גזים שחוברו אל צינורות הפליטה של טנקים או של מכונות שנועדו  לכך. קליטת היהודים במחנות הייתה מהירה והתבססה על הונאה. היו אלה מחנות השמדה בלבד ! לא  היו להם מטרות עבודה ולכן כמעט שלא נערכה סלקציה (מיון) של החזקים למטרות עבודה. היהודים הורדו מהרכבת וחולקו לשתי קבוצות - גברים מכאן, ונשים וילדים מכאן. נאמר להם שעליהם להתקלח כדי למנוע התפשטות מגיפות. הם נלקחו אל המקלחות דרך מעבר מוסווה ואטום שהנאצים  קראו לו "הדרך לשמיים".

במקלחות הוחדר הגז במקום מים וכעבור 25 דקות היו כולם מתים. את הגופות  הוציאו פועלים יהודים והשליכו אותם לקברי אחים גדולים מחוץ למחנה. הבגדים, חפצי הערך  והתכשיטים של המתים הועברו לגרמניה. במחנות לא היו משרפות ורק בסוף 1942 החלו הנאצים להוציא  את הגופות ולשרוף את השאריות כדי לכסות על מעשיהם.  

עד סוף 1942 הושמדו רוב יהודי הגנרל - גוברנמן. הנותרים נשלחו לאושוויץ. בלז'ץ ניסגר ראשון ואחריו טרבלינקה וסוביבור. בטרבלינקה ובסוביבור פרצו מרידות שהאיצו את סגירתם.