תקציר הידע - בונים מדינה במזרח התיכון

1. מאבק הישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי בשנים 1945 -1947: מאבק צבאי ומאבק בתחום ההעפלה.

1.3. תגובת היישוב ל'שבת השחורה' ופירוק תנועת המרי העברי


המכה שהנחיתו הבריטים במבצע זה הייתה קשה. הישוב היהודי הופתע מהתגובה המהירה של הבריטים אולם עמד איתן וסרב לשתף פעולה עמם, רבים אף הקשו על החיפוש ונעצרו בשל כך. זו הייתה פגיעה מוראלית, ופגיעה בתשתית הצבאית של היישוב היהודי.

'השבת השחורה' השפיעה מאוד על היישוב ומנהיגיו. ההנהגה הציונית לא ידעה האם להמשיך במאבק הצבאי או לעצור ולחזור שיחות דיפלומטיות ולהפעלת לחץ מדיני על בריטניה. נשיא ההסתדרות הציונית, ד"ר חיים ויצמן, דרש מתנועת המרי העברי לעצור את פעולותיה הצבאיות כדי לחזור לשולחן הדיונים, אחרת - הוא יתפטר. הוחלט להפסיק את המאבק הצבאי נגד השלטון הבריטי בארץ-ישראל.     


פיצוץ מלון המלך דוד:

אנשי האצ"ל דרשו להמשיך ב-"מאבק רצוף" - מאבק אלים, להכות בריטים ללא הרף עד שיעזבו את הארץ למרות ה'שבת השחורה' וכתגובה אליה. 

כתגובה ל'שבת השחורה' תכנן וביצע האצ"ל כמה פעולות נגד הבריטים ואחת מהן הייתה פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים (יולי 1947) שבו ישבה המפקדה הרשמית של השלטון הבריטים.

במהלך הפעולה הוחדר 350 ק"ג חומר נפץ בכדי חלב למטבח המלון וכתוצאה מהפיצוץ כל האגף הדרומי קרס וכ- 90 איש: בריטים, יהודים וערבים נהרגו. הפעולה זעזעה את היישוב היהודי ואת העולם כולו. פעולה זו נעשתה ללא שיתוף מלא של "ועדת x", ומכאן ואילך סירבה ההנהגה הציונית וחברי 'ההגנה' לשתף פעולה עם האצ"ל והלח"י. כך תם עידן תנועת המרי. מרגע זה ואילך כל קבוצה פועלת לבד ללא תיאום ביניהן. 

 

צפה בסרטון. לאחר השבת השחורה התנהל ויכוח ביישוב היהודי - כיצד יש להמשיך את המאבק בשלטון המנדט הבריטי, היו  שטענו כי היה צריך להמשיך את המאבק הצבאי בבריטים עד לגירושם מארץ ישראל והיו שטענו כי היה צריך לשנות את הגישה במאבק ולעבור למאבק מדיני-דיפלומטי.

הבע את עמדתך בעניין זה, בתשובתך הבא נימוקים/עובדות היסטוריות שיחזקו את עמדתך

פיצוץ מלון המלך דוד


סיבות לפירוק תנועת המרי העברי:

1.'השבת השחורה' והמכה החזקה שהיא נתנה ליישוב.

2. פיצוץ מלון המלך דוד.

3. חוסר אמון - לכל אורך תקופת פעולתה (כ- 10 חודשים) היחסים בין המחתרות היו מלווים עוינות וחוסר אמון. 

 

היחסים בין המחתרות  לאחר התפרקות תנועת המרי:

היחסים בין המחתרות לוו בחוסר אמון: אנשי ה'הגנה' טענו כי האצ"ל והלח"י פועלות כארגוני טרור, וכי פעילתם מסכנת ומסכלת את הסיכוי לקבל הכרה בינלאומית להקמת מדינה יהודית. לעומתם טענו אנשי האצ"ל והלח"י, כי ה'הגנה' מתרפסת בפני הבריטים וכי מדיניותה המתונה לא תגרום לעזוב את הארץ ומרחיקה את השגת המטרה - הקמת המדינה. 


בשל כך:

- האצ"ל והלח"י תמכו בהמשך הפעולות האלימות כנגד הבריטים והמשיכו את המאבק המזוין בשלטון הבריטי לבדם.

-ה'הגנה' והפלמ"ח תומכות בקו מתון יותר שדגל בפעולות מדיניות שמטרתן - קבלת אישור רשמי להקמת המדינה, פעולות בתחום העפלה והתיישבות וכן להתארגנות לקראת המלחמה הצפויה מול הערבים.