תקציר הידע - בונים מדינה במזרח התיכון
2. שתי גישות במאבק נגד הבריטים: מאבק מדיני- דיפלומטי מול מאבק צבאי
פירוק
"תנועת המרי העברי" הבליט וחידד את הניגוד בין שתי הגישות ביישוב היהודי
לארץ ישראל לגבי השאלה:
מהי הדרך הנכונה להיאבק במדיניות הבריטית שתוביל להקמת המדינה –"מאבק
מדיני" או מאבק צבאי?
מדיניותם הצבאית של האצ"ל והלח"י - המאבק צבאי: (מאבק רצוף)
הגדרה: מאבק כולל, רצוף ובלתי פוסק בבריטים בתחום הצבאי, בכל מקום ובכל הזדמנות - עד לשינוי המדיניות הבריטית ובניגוד לעמדת היישוב המאורגן.
המטרה: הטרדה בלתי פוסקת של הבריטים כדי להתיש אותם ולאלצם לסיים את המנדט, לבטל את מדיניות הספר הלבן ולעזוב את הארץ.
סיבות להמשך המאבק צבאי:
1. אין סיכוי להידברות עם בריטניה - הבריטים מבינים רק כוח.
2. "הפורשים" האמינו שמאבק צבאי רצוף יאלץ את בריטניה לשלוח כוחות תגבור נוספים, דבר שיכביד על הכלכלה הבריטית ויגרור דעת קהל שלילית מצד הבריטים על המשך המנדט בארץ.
3. הם האמינו שהאוכלוסייה הבריטית תלחץ על הממשלה הבריטית לאחר אבדות חיילים לעזוב את הארץ.
מקרה דוגמא למאבק הצבאי של האצ"ל והלח"י: חטיפת הסרג'נטים הבריטים והוצאתם להורג - יולי 1947.
בעקבות החלטת הבריטים לתלות 3 מחברי האצ"ל שנתפסו בפריצה לכלא עכו, חטפו חברי האצ"ל 2 סרג'נטים (חיילים בדרגת סמל) בריטיים ואיימו להוציאם להורג אם הבריטים יתלו את חבריהם. הבריטים לא הסכימו לאולטימטום שהציבו חברי האצ"ל והוציאו להורג את השלושה. בשל כך, חברי האצ"ל הרגו את 2 הסרג'נטים בתלייה ביער ליד נתניה. פעולה זו עוררה גל מחאות נרחב בבריטניה ואף מקרב היישוב בארץ.
מאותו הרגע הבריטים לא תלו עוד אף יהודי בארץ ישראל. והמסקנה של האצ"ל הייתה שהם צדקו בגישה שלהם - הבריטים מבינים רק כוח.
מאבק מדיני - דיפלומטי - העפלה - 'ההגנה' והפלמ"ח (מאבק צמוד)
אליהו גולומב, ראש ה'הגנה' טען שפעולות האיבה נגד הבריטים יזיקו לכלל הישוב וחשש מפעולת נקמה בריטית כוללת.
הגדרה: מאבק שצמוד ליעדים שיבטיחו את המשך המפעל הציוני, ויביאו להקמת המדינה - העפלה והתיישבות, פעילות מדינית והערכות צבאית לקראת עימות עם הערבים (מלחמת העצמאות). המאבק הצמוד שולל את המאבק הצבאי הישיר בבריטים.
- הרגיעה היחסית שהושגה ביחסים עם הבריטים בעקבות הפסקת המאבק הצבאי אפשרה ליישוב היהודי לחזק את כוחו הצבאי על ידי רכישת נשק והקמת התעשייה הצבאית - תע"ש.
המטרה: להתמקד בתחומי ההעפלה וההתיישבות, שיקדמו את הקמתה של מדינה היהודית בארץ ישראל ואת העמדה המדינית של התנועה הציונית.
התומכים: המוסדות הנבחרים של הנהגת הישוב היהודי המאורגן וזרועו הצבאית - 'ההגנה' והפלמ"ח, מחנה הפועלים. ההנהלה הציונית בראשות וייצמן.
הסיבות להמשך המאבק המדיני:
1. מאבק צבאי אלים יפגע באופי ובדימוי המוסרי של המאבק הציוני ויפגע בתמיכה שמאבק זה מקבל בדעת הקהל העולמית. מאבק לא אלים עשוי להביא לתמיכת ארה"ב ביישוב.
2. המאבק הרצוף, שנושא אופי אלים, עלול לגרום תגובה בריטית חריפה שתפגע פגיעה אנושה בהישגי היישוב בארץ.
3. רק תכנון משותף של מוסדות ההנהלה הציונית ומוסדות היישוב יקדם את הקמתה של מדינה יהודית.
4. לנסות להגיע לשקט זמני, כי באותה תקופה הגיעה ועדת החקירה (ועדת אונסקו"פ) מטעם האו"ם שעמדה על מהות הסכסוך בין הערבים ליהודים ובדקה אפשרות לחלק הארץ לשתי מדינות.