תקציר הידע - בונים מדינה במזרח התיכון

4.2. שלב א': הדיון בעצרת האו"ם בשאלת ארץ ישראל - עמדת המעצמות -

עמדת בריה"מ -

לאחר החלטת האו"ם להקים ועדת חקירה לענייני א"י - אונסקו"פ, הודיע נציג בריה"מ, גרומיקו, בנאום מפתיע, כי בריה"מ מסכימה להקמת מדינה יהודית בא"י, לצד מדינה ערבית. הייתה זו תפנית חדה בגישת בריה"מ לציונות אותה שללה החל משנת 1917. 

מניעיה של בריה"מ לתמוך בתכנית החלוקה: 

- מניע מוסרי: גרומיקו טען כי אירופה נכשלה בהגנה על היהודים בשטחה בתקופת השואה. בריה"מ גילתה הזדהות עם סבלם של היהודים בתקופת השלטון הנאצית והכרה אמיתית בזכות העם היהודי למדינה עצמאית לאחר השואה. 

בנוסף היו שיקולים סמויים:

- מניע מדיני : רצונה של בריה"מ להביא לסילוק בריטניה מהמזרח התיכון ולבסס את אחיזתה והשפעתה במזרח התיכון בתחרות מול ארה"ב במסגרת 'המלחמה הקרה' על אזורי השפעה. בריה"מ קיוותה שישראל תיהפך לידידה שלה ותצטרף לגוש שלה, בין השאר בגלל היהודים הרבים שעלו מרוסיה לישראל.

- רצון ליצור מתח בין ארה"ב לבריטניה: ברית המועצות יצרה חזית משותפת בינה ובין ארה"ב בתמיכתן בהקמת מדינה יהודית והצליחה ליצור מתח בין ארה"ב לבין בריטניה ולבודד את בריטניה. 

 

עמדת ארה"ב -

בארה"ב שרר ויכוח פנימי משמעותי בשאלה האם תכנית החלוקה פוגעת באינטרסים האמריקאים. לאחר לחצים רבים של יהדות ארה"ב ושל התנועה הציונית החליטה ארה"ב (הנשיא הנרי טרומן) לתמוך בתכנית החלוקה של האו"ם.

מניעיה של ארה"ב לתמוך בתכנית החלוקה: 

1.      הזעזוע הציבורי: המראות ממחנה העקורים והידיעות באמצעי התקשורת על רצח העם היהודי עוררו זעזוע קשה בציבור האמריקני, אשר הפעיל לחץ של דעת הקהל על הנשיא טרומן. גורם נוסף שלחץ על הנשיא היו הארגונים היהודיים ואישי ממשל שונים וכן פגישתו של חיים וייצמן עם הנשיא האמריקאי.

2.      'המלחמה הקרה': ארה"ב רצתה לחזק השפעתה במזרח התיכון ממניעים כלכליים ופוליטיים, ולאור העובדה שבריה"מ תמכה בתכנית החלוקה, חששה ארה"ב שהיא תדחק מאזור המזרח התיכון. 

3.      שנת בחירות: הדיון באו"ם בשאלת א"י התקיים כשנה לפני הבחירות בארה"ב. ולנשיא ארה"ב היה חשוב לזכות ב'קול היהודי'.