תקציר הידע - בונים מדינה במזרח התיכון

4.4. שלב ג'- ההצבעה באו"ם - החלטת האו"ם כ"ט בנובמבר 1947.

בהחלטה 181 שנתקבלה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב- 29 בנובמבר, (כ"ט בנובמבר)  1947 הוחלט על: 

1.    פינוי מיידי של הבריטים, הבריטים נדרשו להתפנות מהארץ עד לתאריך 1 באוגוסט 1948.

2. חלוקתה של ארץ ישראל לשתי מדינות ריבוניות:

מדינה יהודית: שתשתרע על פני כ- 62% משטח המנדט ותכלול את רצועת החוף, הגליל המזרחי והעמקים הצפוניים, הערבה, דרום הנגב וחוף מפרץ אילת.

מדינה ערבית: שתשתרע על פני יתר חלקי הארץ ותכלול את הגליל המרכזי והמערבי, יהודה ושומרון, רצועת עזה והנגב המערבי. 

ירושלים ובית לחם ערים בינלאומיות: ירושלים וסביבותיה יוכרזו כשטח בינלאומי בפיקוח האו"ם ותינתן גישה חופשית למקומות הקדושים, וזכויות דתיות לכל הקבוצות. 

3. איחוד כלכלי: עוד קבעה ההחלטה, כי יישמר איחוד כלכלי בין המדינות באמצעות מטבע משותף ואזור מכס אחד שיכלול את שתי המדינות. ניהול משותף של מסילות רכבת, נמלים, דואר, פיתוח חקלאי, מקורות המים, חופש מעבר וכו'. 

4. עליה - כ- 15,000 יהודים יעלו מדי חודש לא"י ובמידה ויהיה מצב בעייתי תפסיק הסוכנות את העלייה.

משמעות תכנית החלוקה מבחינה טריטוריאלית: השטח שהוקצה למדינות החדשות היה מקוטע. תוכננו שני "צמתים" שיחברו בין רצועות השטח של המדינות, אחד בצפון הארץ ואחד בדרומה. הרציפות הטריטוריאלית של המדינה הערבית המיועדת הייתה טובה יותר מזו של המדינה היהודית, והיא אף נהנתה מגישה ישירה לשטח ירושלים. לעומת זאת שטחה של המדינה היהודית היה גדול יותר במקצת, והיא נהנתה מגישה נוחה לנמלי הים (בעיקר לנמל חיפה). יפו הייתה אמורה לשמש עיר נמל של המדינה הערבית, כמובלעת בתוך המדינה היהודית. 

צפה בסרטון, מדוע יש הטוענים כי תמיכת המעצמות - בריה"מ וארה"ב בתכנית החלוקה היא בגדר נס?