תקציר הידע - בונים מדינה במזרח התיכון

5.3. הכרזת המדינה:

הבריטים הודיעו על עזיבתם את הארץ ב-15 במאי. והמשמעות הייתה שאל הארץ יפלשו הצבאות הסדירים של מדינות ערב. בן גוריון שאל את סגן הרמטכ"ל, יגאל ידין, להערכתו בדבר סיכויי המדינה הצעירה להצליח בעימות הצבאי וידין ענה: 50%. עם ההערכה הקודרת הזו החלו הדיונים במנהלת העם, האם לדחות (להכריז על הקמת המדינה) או לקבל את ההצעה האמריקאית (לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה).

ב-12 במאי החלו הדיונים במנהלת העם, וב-14 במאי הכריז בן גוריון בכינוס חגיגי על הקמת מדינת ישראל. למחרת החלה הפלישה של צבאות ערב הסדירים (השלב השני של המלחמה) שנבלמו במחיר כבד. לאחר כחודש של לחימה הכריז האו"ם על הפוגה - ההפוגה הראשונה.

בקרב הנהגת הישוב התנהל וויכוח עמוק האם להכריז על מדינה יהודית או לדחות את ההחלטה. הדיון נסב על השאלה האם לדחות את ההצעה האמריקאית (לבטל את החלטה 181 ולכונן בארץ משטר בינ"ל כלשהו שיחליף את ממשלת המנדט) ולהכריז על הקמת מדינה יהודית או לקבל את ההצעה האמריקאית ולדחות את הכרזת העצמאות.

צפו בסרטון, באיזה אופן ניתן להסביר את הנימוקים של בן גוריון בדבר הצורך בהכרזה על הקמתה של מדינת ישראל

הכל אנשים- הכרזת המדינה

 

נימוקים בעד קבלת ההצעה האמריקאית (ודחיית ההכרזה מיידית על הקמת המדינה): 

א. החששות היו מהתגובה האמריקאית. הממשל של טרומן איים באי מתן סיוע צבאי למדינה היהודית ובהגבלות נוספות. ללא תמיכה אמריקאית לא ברור היה אם המדינה הצעירה תוכל לעמוד או עד כמה כבד יהיה מחיר העמידה.

ב. חששות נוספות נסבו סביב השאלה - האם תוכל המדינה היהודית הצעירה להתמודד עם הקשיים שצפויים לה ובעיקר עם פלישתם של חמישה צבאות ערב סדירים לשטחה. ההתמודדות הזאת נתפסה כקשה פי כמה מההתמודדות עם הפלסטינים בחלק הראשון של המלחמה שבו נהרגו כ-2,300 חיילים ואזרחים. 

נימוקים בעד ההכרזה:

א. הקמת מדינה תאפשר לישוב להתמודד עם המתקפה באופן טוב יותר, למשל, הכרזה על גיוס כללי ומו"מ גלוי על רכישת נשק.

ב. הקמת המדינה תאפשר למצות את היתרון של הישוב על הערבים שחיו בארץ - יתרון הארגון. בנוסף לכך, התשתית למדינה היהודית בא"י כבר הוקמה.

ג. היה חשש שאם לא יוכרז על הקמת מדינה עצמאית - ייסגר חלון ההזדמנויות בו גם ארה"ב וגם בריה"מ תומכות בהקמתה של מדינה כזאת.

ההחלטה:

בן גוריון ניצל את מעמדו והצעתו להכריז מדינה עברה ברוב דחוק. לפני ההצבעה אמר משה שרת: "עכשיו או לעולם לא." לאחר ההכרזה, הרב פישמן ברך 'שהחיינו', ואבא אבן כתב ביומנו: "בתוך 24 שעות הסתיים המנדט, הוכרזה המדינה, זכתה להכרה, וכמה צבאות פלשו לגבולותיה. הייתה זו ודאי היממה העמוסה ביותר בתולדות העם היהודי."

מספר שעות, לפני עזיבת הבריטים את הארץ, חתמו חברי "מועצת העם" (הרשות המחוקקת של המדינה שבדרך) ובראשם יו"ר המועצה, דוד בן גוריון, על הכרזת העצמאות. דקות ספורות לאחר עזיבת הנציב העליון הבריטי את הארץ, הכיר נשיא ארה"ב במדינה היהודית.

למחרת בבוקר פלשו צבאות ערב לשטח המדינה היהודית והחל השלב השני של מלחמת העצמאות

לשמיעת ההכרזה על מדינת ישראל לחץ