תקציר הידע - בונים מדינה במזרח התיכון

5.5. תקופה רביעית: אמצע יוני 1948 - מרץ 1949 - מבלימה לניצחון גדול . מקרה דוגמא: מבצע עוּבדה - כיבוש אילת (מה-6 עד ה-10 במרץ 1949).

מאפייני התקופה :

א. לאחר התקופה הקשה של קרבות בלימה, הציבה לעצמה ישאל כמטרה להדוף את הצבאות הפולשים ולשחרר בשלב ראשון את כל השטחים שיועדו למדינה היהודית, על פי תכנית החלוקה של האו"ם. משהושג יעד זה באופן הדרגתי ובקרבות קשים, הורחבה המלחמה ונכבשו גם אזורים נוספים במטרה ליצור רצף טריטוריאלי ומתוך שיקולים אסטרטגיים של מדינת ישראל.

ב. בתקופה זו צה"ל הצליח ליטול יוזמה התקפית ולהכניע את צבאות מדינות ערב בכל החזיתות עד לניצחון.

ג. במהלך תקופה זו היו שתי הפוגות בקרבות, על פי החלטת האו"ם.

בין שתי ההפוגות התנהלו קרבות עשרת הימים בהם היוזמה עברה לידי צה"ל, שבמספר מתקפות נגד הצבאות הערביים וכוחות "צבא ההצלה" של קאוקג'י (ארגון צבאי של ערביי א"י) השתלט על שטחים נרחבים בגליל התחתון, בשפלה ובפרוזדור ירושלים.

פרשת "אלטלנה":  

אחת הבעיות הקשות בהקמת צה"ל היה שילוב ארגוני הפורשים: האצ"ל והלח"י. האצ"ל שולב בצה"ל בגדודים נפרדים ואנשי הלח"י התגייסו כבודדים לצה"ל. רק בירושלים שמרו אנשי האצ"ל והלח"י על עצמאות ולא השתלבו בצה"ל.

 המשבר הקשה ביותר התרחש ביוני 1948 כשהאנייה "אלטלנה" הוטבעה מול חופי ת"א. הסיבה להטבעה הייתה שהנהגת האצ"ל סירבה להעביר את כל הנשק שהובא על סיפון האנייה לידי הפיקוד של צה"ל. מנהיג האצ"ל, מנחם בגין, דרש שחלק מהנשק יועבר לכוחות האצ"ל בירושלים ולגדודי האצ"ל ששולבו בצה"ל.

תיאור הפרשה ומשמעותה:

כאשר הגיעה "אלטלנה" מול חופי תל אביב ב-22 ביוני, אירעו חילופי אש בין כוחות צה"ל לבין אנשי האצ"ל בתל אביב כשאנשי האצ"ל ניסו להשתלט על אזור החוף, כדי לאפשר את פריקת הנשק מהאנייה. בשעות אחר הצהריים נפגעה הספינה מפגז ארטילריה שנורה על ידי תותח של צה"ל ועלתה באש. האנייה נותרה שרופה על שרטון מול חופי תל אביב.

בעימותים בין כוחות צה"ל ולוחמי האצ"ל נהרגו 16 לוחמי אצ"ל, שלושה חיילי צה"ל, ונפצעו עשרות. זמן קצר לאחר סיום הפרשה נעצרו כ-200 אנשי אצ"ל במסגרת מבצע שנקרא על ידי הממשלה מבצע "טיהור".

ארגון האצ"ל פורק ואנשיו השתלבו בצה"ל. הסוגיות שעלו בפרשה, ובהן הנחיצות בצבא מאוחד, שאלת הציות לממשלה והעיקרון של הימנעות מלחמת אחים, ממשיכות לעורר ויכוח ציבורי ופוליטי עד לימינו. לימים כונה האירוע בשם "פרשת אלטלנה". הפרשה שעוררה הדים רבים נחשבת לציון דרך חשוב ושנוי במחלוקת בתולדות מדינת ישראל.

צפו בסרטון, באיזה אופן פרשת אלטלנה מקשרת לתקופת הסזון?

פרשת אלטלנה

 

ההפוגה הראשונה:

הושגה הפוגה בתיווכו של הרוזן, פולקה ברנדוט, שהיה נציג האו"ם באזור המזה"ת. ההפוגה נמשכה כחודש ימים. גם צה"ל וגם הצבאות הערבים היו זקוקים למנוחה ולהתארגנות. צה"ל ניצל טוב יותר את ההפוגה כשבוצע השלב השני של עסקת הנשק הצ'כית במהלכה קיבל צה"ל נשק, מטוסים ודלק למטוסים. צה"ל גייס גם את בוגרי י"ב למלחמה - ציבור עם איכויות אנושיות גבוהות.

עיקרי תכנית ברנדוט: נציג האו"ם הציע תכנית להפסקת אש ארוכה שבמסגרתה מדינת ישראל תקבל את הגליל העליון אך הנגב יימסר למצרים וירושלים תהיה בשליטת ירדן. שני הצדדים לא היו מוכנים לראות בהצעה זו בסיס להפסקת הלחימה. הרוזן ברנדוט נרצח על ידי אנשי לח"י, בירושלים בספטמבר 1948 והתכנית ירדה מהפרק. לאחר 4 וחצי שבועות ב-8 ביולי התחדשו הקרבות - 'קרבות עשרת הימים'.

קרבות עשרת הימים

במהלך ההפוגה הגדיל צה"ל את כוחותיו והם עמדו ערב חידוש הקרבות על כ-65,000 לוחמים לעומת כ-40,000 לוחמים של צבאות מדינות ערב. בניין הכוח המחודש אפשר לצה"ל לבצע יוזמות התקפיות במהלך מבצע עשרת הימים.

בחזית המרכז קיים צה"ל את "מבצע דני" (על שמו של דני מס - מפקד שיירת הל"ה). במסגרת המבצע השתלטו כוחות צה"ל על שטחים נרחבים בגזרת לוד - רמלה. שתי הערים נכבשו ולראשונה בוצע גירוש גדול של כ-60,000 פלסטינים, גירוש שזכה לאישורו של בן גוריון. הניסיונות לכבוש את לטרון במהלך המבצע כשלו. ניתן לסכם את קרבות עשרת הימים בחזית המרכז כהצלחה חלקית.

בחזית הצפון קיים צה"ל את מבצע "דקל", שכלל את כיבוש שטחים נרחבים בגליל התחתון ועמק זבולון. במבצע חוסלו כוחות "צבא ההצלה" והכוחות הלבנונים שסייעו לו. בחזית הצפון השיג צה"ל ניצחון גדול והכרעה ברורה למרות המאחז הסורי שנותרו במקומו במשמר הירדן.

בחזית הדרום בחר בן גוריון לנקוט במדיניות מגננה מול הצבא המצרי.

ההישגים הטריטוריאליים בעקבות קרבות עשרת הימים:

- לוד רמלה והמרחב שצפונה להם נכבש. חלקים ניכרים מהגליל התחתון ועמק זבולון נכבשו וביניהם העיר נצרת. הנגב נותר מנותק ממדינת ישראל והקשר אליו נעשה בעזרת מטוסים.

- מכאן ואילך הצבאות הערבים לא יזמו שום מתקפה. נפתח עידן העליונות הברורה של צה"ל אל מול הערבים, עידן שהסתיים רק במלחמת יום הכיפורים. עם סיום הקרבות הוכרזה הפוגה שנייה מה- 19.7.1948 עד ל"מבצע יואב" ו"מבצע חירם" באוקטובר 1948.

קרבות עשרת הימים ציינו את סיומו של שלב ההישרדות במלחמתה של ישראל. עצם קיומה של המדינה נראה עתה מובטח לפחות מפני המתקפה הצבאית אך לא מפני מזימות מדיניות. מעתה היה על ישראל להגדיר לעצמה מטרות מדיניות וצבאיות למלחמה מעבר לעצם ההישרדות.

ההפוגה השנייה:

ההפוגה השנייה נמשכה מה-19 ביולי עד ל-15 באוקטובר. ההפוגה נוצלה להמשך ההתארגנות של צה"ל שכלל גם את פירוק מטה הפלמ"ח. היות ותכנית ברנדוט כללה את מסירת הנגב למצרים, כוונו עיקר המאמצים המלחמתיים האחרונים במלחמה לחזית הדרומית.

בעת ההפוגה השנייה יזם צה"ל מספר מבצעים צבאיים גדולים שנמשכו מספר ימים כל אחד. צה"ל השתלט על שטחים נרחבים בגליל, בנגב ובערבה, במטרה לקבוע עובדות בשטח, והביס את הצבא המצרי. שלב זה של המלחמה התאפיין בפסקי זמן ארוכים בין פרקי הלחימה, ובשילוב הדוק בין העימות הצבאי בשטח ארץ ישראל למאבקים של ישראל בזירה המדינית.

המבצעים שלאחר ההפוגה השנייה

"מבצע יואב" - אוקטובר 1948: צה"ל פרץ את הדרך אל הנגב על ידי כיבוש משטרת עיראק - סואידן ומשלטי חוליקאת. עם סיום המבצע כבשו כוחות צה"ל את באר שבע.

"מבצע חירם" - אוקטובר 1948: צה"ל השלים את כיבוש הגליל העליון, פלש ללבנון, כבש 14 כפרים והגיע עד לנהר הליטני.

"מבצע חורב" - דצמבר - ינואר 1948- 1949: שעליו פיקד הקצין הבולט ביותר בצה"ל באותה התקופה: יגאל אלון. במהלך המבצע כבש צה"ל שטחים נוספים בנגב ופלש לתוך מדבר סיני. בעקבות מבצעים אלה הסכימו שליטי מצרים לחתום עם ישראל על הסכמי שביתת נשק.

"מבצע עובדה"- סיום המלחמה- מרץ 1949: בסיום המלחמה כבשו כוחות חטיבת הנגב וחטיבת גולני את הנגב הדרומי ואת אילת.

 

 מקרה דוגמא: "מבצע עוּבדה" - כיבוש אילת (מה-6 עד ה-10 במרץ 1949).

"מבצע עובדה" היה אחרון המבצעים של צה"ל במלחמת העצמאות ובו נכבשו הנגב הדרומי הערבה ואילת. בנוסף, נערך במסגרתו "מבצע ייצוב" אשר שלביו הראשונים נערכו מספר ימים קודם ל"מבצע עובדה" ובו נתפסו אזורי עין גדי ומצדה. "מבצע עובדה" היה בעיקרו מבצע לוגיסטי כמעט ללא לחימה, וללא אבדות לכוחותינו. במבצע השתתפו  חטיבת גולני, חטיבת אלכסנדרוני וחטיבת הנגב.

במהלך השיחות לשביתת הנשק עם ירדן (במרץ 1949) התברר, כי היא תובעת את השליטה בנגב הדרומי. בשל כך ניתנה הוראה לצה"ל להשתלט על הנגב הדרומי וב"מבצע עובדה" ניתנו הוראות לא לעבור את הגבול עם מצרים או עם ירדן. כאשר הירדנים גילו את חטיבת הנגב המתקדמת דרומה, הם פינו את העיירה אום - רְַש רש (אילת של היום) והעיר נכבשה על ידי כוחות צה"ל. מפקד חטיבת הנגב, נחום שריג, שחטיבתו השתתפה בכיבוש אילת, אלתר דגל ישראל, שנודע בכינוי דגל הדיו. את דגל הדיו תלה אברהם אדן מפקד הכוחות, ובמקום זה קמה העיר אילת. במבצע לא נפגעו כלל חיילים ישראלים.

הקשר למאפייני התקופה: ’מבצע עובדה’ הוא דוגמא למבצע צבאי גדול שנועד להשתלט על שטחים נרחבים, במטרה לקבוע עובדות בשטח, כאשר הזירה המדינית (שיחות שביתת הנשק) מכתיבים את המהלכים הצבאיים.