תקציר ידע - סוגיות נבחרות בתולדות המדינה

מקרה דוגמא : יהדות מרוקו - כדוגמה להשפעתם של גורמים שונים על מצבם של יהודים בארץ אסלאמית

עד למלחמת העולם השנייה ב- 1945

הקהילה היהודית במרוקו הייתה הגדולה מבין הקהילות היהודיות בצפון אפריקה ומנתה כרבע מיליון יהודים. הכיבוש הצרפתי של מרוקו, הביא לשינויים במעמדם ובאורח חייהם של היהודים. מעמד ה"נתין" הנחות (ד'מי) שממנו סבלו היהודים במשך מאות שנים - בוטל, והמודרניזציה שהביא עמו השלטון הצרפתי פתחה בפני היהודים אפשרויות חדשות לפרנסה ולקידום ואכן היהודים התקדמו בתעשייה ובכלכלה. רוב יהודי מרוקו היו מסורתיים באופיים, והקפידו לשמור על קשר הדוק עם הקהילה, רבניה ומוסדותיה.

ימי מלחמת העולם השנייה

כאשר נכבשת צרפת על ידי גרמניה הנאצית ובדרומה הוקם "משטר וישי" - נפלו לידי הנאצים גם יהודי ארצות "המגרב" שהיו בידי צרפת: מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה. "משטר וישי" סייע לנאצים במאמציהם לשלב את יהודי צפון אפריקה בתכנית "הפיתרון הסופי". ואולם שלא כמו בתוניסיה ובאלג'יריה - השלטונות המקומיים במרוקו סרבו לשתף פעולה עם "משטר וישי". המלך הצעיר מוחמד החמישי, התנגד להכלת "חוק מעמד היהודים" על יהודי מרוקו. אולם בכל זאת, הורע מצבם של יהודי מרוקו בזמן המלחמה. רבים מהם פוטרו, הם לא הורשו להתגורר מחוץ לשכונת היהודים, ובמקרים קיצוניים אף נערכו בהם פוגרומים. דוגמה לכך היה הפוגרום הרצחני בנובמבר 1942.

מסוף מלחמת העולם השנייה ועד לסוף שנות ה-60 של המאה ה-20

בשנת 1945 מנתה הקהילה היהודית כ-265,000 איש. רוב יהודי מרוקו חיו בערים הגדולות, התפרנסו ממגוון רחב של מקצועות ועסקים, והיו משולבים כך או אחרת בכלכלה ובחברה הערבית. מצב זה השתנה  ללא הכר עם ההצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל (כ"ט בנובמבר 1947) ותחילתה של מלחמת העצמאות. הסכסוך האלים בין היהודים והערבים בארץ ישראל הקרין ישירות על היהודים במרוקו. החל משנת 1948 החלו מתרחשים פוגרומים בדרגות שונות בקהילות היהודיות במרוקו, דבר שהביא להתגברות העלייה לארץ ישראל.

בשנת 1956 קיבלה מרוקו את עצמאותה והמלך מוחמד החמישי שאף לשלב את היהודים בחברה ובמוסדות השלטון, אולם היהודים עדיין נחשבו לאויבי העמים המוסלמיים. התערבותה של הליגה הערבית בנעשה במרוקו וסירובה של מרוקו להכיר במדינת ישראל ערערו את מצבם הביטחוני של יהודי מרוקו ונשקפה סכנה ממשית לחייהם. נאסר על היהודים לעלות לארץ ישראל, שם הם היו עלולים להצטרף למלחמה נגד הערבים.

במסגרת מדיניות "חיסול גלויות" של מדינת ישראל, נשלחו למרוקו עשרות שליחים מארץ ישראל. שליחים אלה פעלו במטרה להוציא את היהודים ממרוקו בדרכים לגליות ובלתי - לגליות. (למשל, בדרך הים לספרד). בשנת 1961 נחתם הסכם חשאי שאפשר את יציאתם של יהודים ממרוקו, אם כי לא במסלול ישיר לארץ ישראל ובתמורה לתשלום כופר 50 דולר לעולה. במסגרת "מבצע יכין" עלו לארץ כ-80,000 יהודים ממרוקו בין השנים 1961-1963. בשני העשורים שאחרי מלחמת העולם השנייה עזבו את מרוקו כמעט כל היהודים שחיו בה, רובם עלו לארץ ישראל. כיום חיים במרוקו כ- 3,000 יהודים.