תקציר ידע
מסגרות פוליטיות וביטחוניות
מסגרות פוליטיות – הקמת המפלגות הראשונות
א. ארגוני האיכרים
כאשר המשק החקלאי היהודי התחיל להתבסס ולהתפתח הדבר הביא ליצירת אגודות שתפקידן היה לדאוג לצרכים של האיכר ושל הענף. האגודות היו מקומיות ועל-פי ענפים, לדוגמא: אגודת "הפרדס" שהוקמה כבר ב-1900 וייצגה את מגדלי ההדרים, ודאגה לפתח שיטות עבודה חדשות ושיווק התוצרת לחוץ לארץ.
ב. מסגרות פוליטיות
בתקופת העלייה ה-II נוסדו שתי מפלגות פועלים: "פועלי ציון" (1905) ו"הפועל הצעיר" (1908). למעשה שתי המפלגות דגלו בערכים משותפים. הן שאפו לבנות בארץ ישראל חברה ציונית סוציאליסטית שתתבסס על מעמד הפועלים, על התיישבות שיתופית, כיבוש העבודה, ועבודת כפיים בחקלאות.
ג. חשיבות המפלגות
- המפלגות תיפקדו למעשה כארגוני סיוע כלכלי-חברתי לפועלים. הפועלים היהודים בארץ סבלו מקשיי הסתגלות אשר גרמו לרבים מהם להישבר ולרדת מהארץ. מפלגות הפועלים ניסו לסייע במציאת עבודה על ידי הקמת לשכות עבודה, בהשגת דיור, בהקמת מטבחים משותפים לפועלים, במתן שירותי בריאות, בסיוע בהלוואות כספיות, בארגון שיעורי עברית ופתיחת ספריות.
- מתן תמיכה נפשית: יצירת מסגרת השתייכות המפלגות סיפקו לפועלים, לראשונה, מסגרת של שייכות והזדהות (כלומר: תחושת בית). רבים מהפועלים עלו לארץ לבד וחשו בדידות וזרות.
מסגרות ביטחוניות
העולים, בעיקר בימי העלייה השנייה, התמודדו עם בעיות הביטחון תוך שהם רואים בכיבוש השמירה ביטוי לכיבוש העבודה והאדמה.
- בשנת 1907 הוקם ארגון שמירה חשאי בשם "בר גיורא" אשר אט-אט השתלט על השמירה במושבות. הארגון העסיק אך ורק שומרים יהודים. בכפר תבור, נאות הארגון לקבל על עצמו את השמירה ביישוב בתנאי שיועסקו בו רק פועלים עבריים וכך השיגו את השילוב שבין כיבוש העבודה לבין כיבוש השמירה.
- ב-1909 הוקם בכפר תבור, על בסיס "בר-גיורא", ארגון השומר אשר דרש מכל מי שרצה להתקבל לעבודת השמירה לעמוד במבחנים שדרשו הפגנת אומץ, דבקות במטרה ויושר. ארגון השומר קיבל על עצמו את השמירה בתחילה בגליל ולאחר מכן במושבות הוותיקות כמו: ראשון לציון, רחובות וחדרה. כל חבר התחייב לעבודה חקלאית במשך שנה ובכך יושם הקשר בין כיבוש השמירה לכיבוש העבודה. הארגון חייב כל מושבה שקיבלה שירותי שמירה, להעסיק פועלים יהודים. בנוסף הם הקימו ישובים כמו תל עדשים וכפר גלעדי.