תקציר: המדינה החשמונאית
5. יחסי החשמונאים
יחסי החשמונאים עם הציבור היהודי בארץ ישראל מתחילת דרכם עמדו החשמונאים בראש השאיפה לעצמאות דתית ולאחר מכן לעצמאות ושחרור לאומי. הם זכו לתמיכה ציבורית רבה. תמיכה זו הגיעה לשיאה עם אישור אספת העם בימי שמעון לביסוס שלטון החשמונאים לדורות. אולם, בהדרגה, החלו להתגלות סימני התנגדות לשלטונם שהלכו וגברו עם הזמן. סיבה אחת להתנגדות הייתה העובדה כי החשמונאים השתלטו על הכהונה הגדולה, כאשר הם אינם מהווים המשך ישיר ולגיטימי לכהונה הגדולה, כי לא היו מבית צדוק שאייש תפקיד זה במשך דורות ארוכים. לכן היו בעם חוגים אשר התנגדו לכך שהחשמונאים יישאו במשרת הכהן הגדול ודרשו מהם לוותר על הכהונה ולהסתפק בהנהגה המדינית בלבד. יחס החשמונאים לתרבות ההלניסטית בראשית דרכם היוו החשמונאים סמל להתנגדות לתרבות ההלניסטית ולשמירה על העצמאות הדתית והתרבותית של העם היהודי. אולם ככל שנמשך שלטונם הם סגלו לעצמם אורח חיים הלניסטי בהשפעת הסביבה , אך יחד עם זאת שמרו על ייחוד דתי יהודי. סימני השפעה הלניסטית ניכרים בתחומים רבים ; הם נשאו שמות עבריים ויווניים גם יחד (יוחנן הורקנוס, יהודה אריסטובלוס, אלכסנדר ינאי יהונתן), גינוני השלטון והתנהגותם היו כשל השליטים ההלניסטיים השכנים, צבאם הפך מצבא יהודי עממי לצבא שכירים אשר שרתו בו בעיקר נכרים. על מטבעותיהם הופיעו כתובות בעברית עם שמותיהם העבריים וגם כתובות יווניות עם תואריהם ההלניסטיים. אולם החשמונאים הקפידו על שמירת הדת היהודית, על מטבעותיהם הם נמנעו להטביע את דמותם, כנהוג, והסתפקו בסמלים שונים, בהשפעה הלניסטית. הם פעלו כנגד הנוכרים, החריבו את מקדשיהם, ניהלו מדיניות של גיור והרחבת מעמד העם היהודי, וחלק מהם אף תקן הלכות דתיות. קושי כלכלי בין יהודים ובין העמים הנוכרים ותושבי הערים ההלניסטיות בא"י התנהלה תחרות כלכלית קשה שהביאה לעוינות רבה בין הצדדים. התושבים הנוכריים סייעו לכוחות הסלווקיים כאשר אלה תקפו את יהודה.