תקצירים
העברת שאלת א"י לאו"ם
להאזנה לקריינות שמלוות את התקציר שלפניכם הקליקו:
הסיבות להחלטת בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם (פברואר 1947):
1. כשלון המדיניות הבריטית שרצתה לאחר המלחמה ולמרות השואה, להמשיך ולמנוע עליית יהודים לארץ ישראל, ולא לקחה בחשבון אפשרות של התנגדות צבאית מצד הישוב ("תנועת המרי העברי")
2. חוסר הנכונות להיענות לדרישה האמריקאית בדבר התר כניסה חד פעמי ל 100,000 פליטים יהודים ממחנות העקורים, שהוביל את מדיניותה של בריטניה למבוי סתום.
3. המאבק בהעפלה (תפיסת אוניות מעפילים ובהן ניצולי השואה, העברתם בכוח לספינות גרוש, כליאתם במחנות מעצר קפריסין), בעקבות המאבק שניהל הישוב נגד מדיניות הממשלה הבריטית, יצר באנגליה ובארצות הברית דעת קהל שלילית נגד מדיניות בריטניה.
4. הכרזתו של נשיא ארצות הברית, טרומן, כי יתמוך בהצעת פשרה להקמת מדינה יהודית בחלק של ארץ ישראל, שמשמעותה סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, בודדה את בריטניה שנותרה לבדה בעמדתה בדבר המשך מדינות הספר הלבן השלישי.
5. היחלשותה של בריטניה והתפוררות האימפריה שלה, התלות של בריטניה בסיוע כלכלי מארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה יצרו קושי בניהול מדיניות המנוגדת לעמדת ארצות הברית.
6. כשלון ניסיונותיה של בריטניה להגיע לפשרה עם היהודים והערבים (תכנית בווין, ועידת לונדון).
7. העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם נעשתה אולי מתוך תקווה לקבלת מנדט מחודש בתנאים משופרים, או כדי להביא לסיום המנדט בדרך שתבטיח המשך החזקה של אזורי ותחומי השפעה במזרח התיכון שיבטיחו שמירה על האינטרסים הבריטיים.
הדיון באו"ם ועמדת המעצמות
שלב א': דיון בעצרת הכללית, והקמת ועדת אונסקופּ (UNSCOP), ועדת החקירה לענייני ארץ ישראל. פעולתה בחודשי הקיץ 1947 לגביית עדויות בארץ ישראל, במדינות ערב,בניו יורק ובמחנות העקורים. במקביל לכך התנהלותם של מבצעי העפלה גדולים: שנת 1947 שנת שיא בהעפלה. מסעה של הספינה אקסודוס התנהל במקביל לעבודת ועדת האו"ם והשפיע עליה.
המלצות ועדת אונסקופּ (המלצת הרוב בועדה): סיום המנדט, הקמת שתי מדינות, יהודית וערבית, שתבאנה בברית כלכלית (ההצעה שהתקבלה באו"ם בסופו של דבר שונה מהצעת ועדת אונסקופ).
שלב ב': דיון בעצרת הכללית של האו"ם והצבעה.
תמיכת ארצות הברית וברית המועצות בהקמת מדינה יהודית, למרות המתיחות הבינגושית החריפה ביניהן בתקופה זו כחלק מן המלחמה הקרה (ב -1947 הפעלת "תכנית מרשל" לסיוע כלכלי במטרה לבלום את התפשטות הקומוניזם ולהגביר את הקשרים הכלכליים של מדינות אירופה עם ארצות הברית).
הסיבות לתמיכת ארצות הברית:
- מחויבות לעם היהודי לאחר השואה שהוכיחה את הצורך המדינה יהודית. ההכרה בצורך הזה חוזקה על ידי פעולות ההעפלה שזכו לסיקור תקשורתי רחב והשפיעו על דעת הקהל בארצות הברית.
- רצון לפתור את בעיית העקורים היהודים בשטח הכיבוש האמריקאי באירופה, אשר שהו במחנות עקורים שמומנו על ידי ארצות הברית.
- חשיבותו של הקול היהודי לממשל האמריקאי, במיוחד בשנת בחירות.
- השפעת הפעולה המדינית של התנועה הציונית בארצות הברית.
הסיבות לתמיכת ברית המועצות:
- רצונה לדחוק את הבריטים מן המזרח התיכון.ציפייה להשגת דריסת רגל במזרח התיכון על ידי רכישת השפעה במדינת ישראל החדשה. מחשבה שהדבר יהיה אפשרי בגלל קיומה של התיישבות שיתופית חשובה ומרכזיותן של מפלגות הפועלים במפה הפוליטית של "הישוב". בשנים האלה היה לסובייטים סיכוי מועט להשגת תמיכתן של ארצות ערב שממשלותיהן היו אנטי-קומוניסטיות וקשריהן עם המערב חזקים.
- מדיניות של מחויבות כלפי העם היהודי כחלק מהיותה שותפה בכירה בניצחון על הנאצים.
במהלך הדיון באו"ם נשא הנציג הסובייטי אנדריי גרומיקו נאום יוצא-דופן, בו הביע את תמיכת ברית המועצות בתכנית החלוקה ובהקמת מדינה יהודית.
נאומו של גרומיקו (שהיה לימים שר החוץ ואחר כך נשיא ברית המועצות) נחשב למפתיע וחשוב בשל הנימוקים שהוא מביא לתמיכת הסובייטים, נימוקים הנשמעים כמעט ציוניים, למרות האיבה האידיאולוגית ההיסטורית ששררה בין הציונות לקומוניזם. הנאום הוא אבן דרך בדרכה של התנועה הציונית להשיג לגיטימציה בינלאומית להקמת מדינה יהודית.
החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947
1. ב-29 בנובמבר 1947 החליט ארגון האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. על הבריטים לעזוב את הארץ לא יאוחר מ-1 באוגוסט 1948.נקבעה תקופת מעבר קצרה.בתקופת המעבר תכהן ועדה של נציגי מדינות החברות באו"ם.
2. הוחלט על חלוקת ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות, מדינה יהודית ומדינה ערבית.
3. ירושלים תהיה איזור בינלאומי תחת משטר של האו"ם.
4. יהיה שיתוף פעולה כלכלי בין שלושת הגופים: המדינה היהודית, המדינה הערבית והאו"ם.יהיה שתוף פעולה בין המדינות בענייני תחבורה ומקורות מים.
התגובות להחלטת האו"ם בקרב היישוב היהודי והפלשתינאי ועמדת מדינות ערב
בישוב היהודי:
החלטת עצרת האו"ם התקבלה בשמחה גדולה בארץ ישראל ובעולם היהודי. אלפים יצאו לרקוד ברחובות עם היוודע תוצאות ההצבעה. ההצבעה בכ"ט בנובמבר אפשרה את הגשמת המטרה הציונית העליונה – הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל.
הנהגת הישוב, למרות גילויי השמחה, הייתה מודעת לבעיות שנוצרו בגלל החלטת החלוקה:
א. דוד בן גוריון הבין כי החלטת האו"ם תגרום תגובה מלחמתית מצד כל צבאות עמי ערב. הוא הבין כי יש להיערך מיידית לקראת מלחמה מול ערביי ישראל ומדינות ערב.
ב. ישובים יהודיים- כ-30 ישובים יהודיים, ובכללם ירושלים, לא נכללו במדינה היהודית.
ג. משאבים כלכליים- תחנת הכוח בנהריים ומפעל האשלג בצפון ים המלח נותקו מהמדינה היהודית.
ד. גבולות- ארץ ישראל חולקה לשלושה גושים עם מעברים צרים, גבולות ארוכים ומפותלים.
ה. אוכלוסיה ערבית- בגבולות המדינה היהודית הייתה גם אוכלוסיה ערבית.
תגובת הפלשתינאים (הערבים תושבי הארץ) ונציגי מדינות ערב:
א. הערבים תושבי ארץ ישראל ומדינות ערב דחו לחלוטין את החלטת עצרת האו"ם והכריזו כי יאבקו בכח ויעשו ככל שביכולתם כדי למנוע את הקמתה של מדינה יהודית.
ב. הליגה הערבית החליטה עוד לפני ההצבעה באו"ם, כי אם יצביע האו"ם בעד תוכנית חלוקה, היא תרכז צבא מתנדבים בגבולות ארץ ישראל.
ג. הוועד הערבי העליון הכריז על שביתה בת שלושה ימים. למחרת ההצבעה באו"ם התחילה מלחמת העצמאות בהתקפה ערבית על אוטובוס יהודי ליד שדה התעופה לוד בו נהרגו שישה יהודים.
למחרת ההצבעה באו"ם ב-30 בנובמבר 1947 החל השלב הראשון של מלחמת העצמאות בהתקפות הפלשתינאים (ערביי ישראל) על היהודים.