שאלות מתכונת
מערכת: | קמפוס אורט |
קורס: | מעלות היסטוריה לבגרות |
ספר: | שאלות מתכונת |
הודפס על-ידי: | משתמש אורח |
תאריך: | שני, 14 יולי 2025, 5:43 AM |
לפניכם שאלות במתכונת בחינת הבגרות שעוסקת בנושאי הפרק "היישוב היהודי והתנועה הציונית בימי מלחמת העולם הראשונה".
מתחת לשאלות מוצגים פתרונות בראשי פרקים (זוהי אינה תשובה מלאה).
1. הצהרת בלפור
קראו את שני הקטעים הבאים וענו על שתי השאלות שלאחריהם:
קטע ראשון
"ממשלת הוד מלכותו מקבלת את העיקרון כי יש לכונן את ארץ ישראל כבית לאומי
לעם היהודי. ממשלת הוד מלכותו תעשה מיטב מאמציה להבטיח השגת מטרה זו ותדון בדרכים."
(מתוך הטיוטה הציונית של הצהרת בלפור, יולי 1917)
קטע שני
"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה יסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ותעשה כמיטב מאמציה להקל על הגשמת מטרה זו, בתנאי ברור שלא יעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של העדות הלא יהודיות הקיימות בארץ ישראל או בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת".
(הצהרת בלפור, 2 בנובמבר 1917)
א. הסבירו שניים מן ההבדלים בין הטיוטה הציונית לבין הנוסח הסופי של הצהרת בלפור.
ב. הסבירו שניים מן הקשיים העולים מן הנוסח הסופי של הצהרת בלפור.
2. עמדת מנהיגי התנועה הציונית והיישוב היהודי בשנים 1914-1918
א. הסבירו שניים מן השיקולים של מנהיגי התנועה הציונית לתמוך בקו פרו-בריטי בתקופת מלה"ע ה-1
ב. הסבירו שניים מן הביטויים לתמיכה של היישוב היהודי ושל התנועה הציונית בקו פרו- בריטי בתקופת המלחמה.
1. הצהרת בלפור
קראו את שני הקטעים הבאים וענו על שתי השאלות שלאחריהם:
קטע ראשון
"ממשלת הוד מלכותו מקבלת את העיקרון כי יש לכונן את ארץ ישראל כבית לאומי
לעם היהודי. ממשלת הוד מלכותו תעשה מיטב מאמציה להבטיח השגת מטרה זו ותדון בדרכים."
(מתוך הטיוטה הציונית של הצהרת בלפור, יולי 1917)
קטע שני
"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה יסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ותעשה כמיטב מאמציה להקל על הגשמת מטרה זו, בתנאי ברור שלא יעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של העדות הלא יהודיות הקיימות בארץ ישראל או בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת".
(הצהרת בלפור, 2 בנובמבר 1917)
א. הסבירו שניים מן ההבדלים בין הטיוטה הציונית לבין הנוסח הסופי של הצהרת בלפור.
ב. הסבירו שניים מן הקשיים העולים מן הנוסח הסופי של הצהרת בלפור.
תשובה לשאלה מספר 1
סעיף א'
שני הבדלים בין הטיוטה הציונית לבין הנוסח הסופי של ההצהרה:
- בטיוטה נאמר שארץ ישראל תהיה "כבית לאומי", כלומר משתמע שארץ ישראל כולה תשמש כבית הלאומי של העם היהודי בעוד שבנוסח הסופי מודגש שהבית הלאומי יקום "בארץ-ישראל" כלומר שניתן יהיה לפרש שמדובר בהקמת הבית הלאומי רק בחלק מארץ ישראל.
- בטיוטה הובטח שבריטניה תיעזר בהסתדרות הציונית להשגת המטרה של הקמת הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל, ואילו בנוסח הסופי לא מוזכרת כלל ההסתדרות הציונית.
סעיף ב'
שניים מן הקשיים העולים מנוסח ההצהרה הסופית:
- השימוש במושג "בית לאומי" שהוא בעצם מושג מעורפל, כתחליף למושג הברור "מדינה" שכן בית לאומי איננו נוסח משפטי ברור ומוגדר.
- השימוש במשפט "ממשלת בריטניה רואה בעין יפה ובמיטב מאמציה... תפעל להקל על הגשמת המטרה" גם משפט זה מעומעם ולא חד משמעי לגבי מידת המחויבות של בריטניה למען הקמת הבית הלאומי.
2. עמדת מנהיגי התנועה הציונית והיישוב היהודי בשנים 1914-1918
א. הסבירו שניים מן השיקולים של מנהיגי התנועה הציונית לתמוך בקו פרו-בריטי בתקופת מלה"ע ה-1
ב. הסבירו שניים מן הביטויים לתמיכה של היישוב היהודי ושל התנועה הציונית בקו פרו- בריטי בתקופת המלחמה.
תשובה לשאלה מספר 2
סעיף א'
השיקולים לתמיכה בקו פרו-בריטי היו:
- תמיכה בבריטניה עשויה להביא להתחייבות הבריטית לתמוך בהקמת הבית הלאומי בארץ ישראל.
- תמיכה בבריטניה כאחת ממדינות ההסכמה עשויה להוביל להקלת היחס של הממשלה הרוסית כלפי יהודי רוסיה.
סעיף ב'
הביטויים לתמיכה בקו הפרו-בריטי היו:
- הקמת ארגון ניל"י כרשת ריגול שעסקה בהעברת אינפורמציה על תנועת הצבא הטורקי כדי לסייע לבריטים לכבוש את ארץ-ישראל מידי הטורקים.
- הקמת "גדוד 40 של קלעי המלך" כגדוד של לוחמים לטובת הבריטים, על ידי צעירים מתנדבים מארץ ישראל, אם כי הם לא הספיקו להשתתף בלחימה אלא רק בתפקידי שמירה ואבטחה.