שאלות מתכונת

לפניכם שאלות במתכונת בחינת הבגרות ברמת העמקה שעוסקות בנושאי הפרק "המאבק למדינה ומלחמת העצמאות".  

מתחת לשאלות מוצגים פתרונות בראשי פרקים (זוהי אינה תשובה מלאה).

1. בעיית העקורים והמאבק להקמת מדינת ישראל
   
1. הסבירו את מדיניות ממשלת הלייבור הבריטית (בווין) ואת עמדת ארה"ב בשאלת הפליטים היהודים (העקורים) באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה.
2. הציגו 4 דוגמאות לפעולות שנעשו במסגרת "תנועת המרי העברי" ותארו את תגובת הבריטים לפעולותיה של תנועת זו.
   
   
   
2. המאבק להקמת מדינת ישראל בשנים 1947-1945.
   
1. הסבירו את הסיבות להקמת תנועת המרי העברי וציינו שתי פעולות חשובות שנעשו במסגרתה.
2. הסבירו מה הניע את המוסדות הלאומיים לשנות את החלטתם בקשר לפעילות הצבאית במסגרת "תנועת המרי" בקיץ 1946, איזו השפעה היתה לכך על תנועת המרי ואיך המשיך כל צד לפעול.
   
   
   
3. העברת שאלת ארץ ישראל לדיון באו"ם
1. מה הניע את בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לדיון באו"ם.
2. הציגו את החלטת האו"ם בשאלת ארץ ישראל מיום 29 בנובמבר 1947 והסבירו מדוע תמכו ארצות הברית וברית המועצות בהחלטה.
   
   
   
4. המאבק להקמת מדינת ישראל 1945-1947
1. ציינו מה הם הגורמים שהביאו לסיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
2. הסבירו את שתי ההצעות שהוצגו באו"ם על ידי ועדת אונסקו"פּ, ציינו איזו מהן התקבלה וכיצד.
   
   
   
5. מלחמת העצמאות שלב א'
1. הציגו את מוקדי הלחימה בשלב הראשון של מלחמת העצמאות (מההחלטה באו"ם ב-29.11.47 ועד לפני מבצע נחשון), והסבירו את הקשיים.
2. הסבירו במה מבצע נחשון ותכנית ד' מהווים מפנה בהשוואה לאירועים שקדמו להם, והסבירו את הגורמים שהביאו למפנה זה.
   
   
   
6. מלחמת העצמאות
1. הסבירו את השיקולים של הבריטים במדיניות הפינוי שלהם מארץ ישראל (עד 14 במאי 1948).
2. הסבירו את השיקולים שהביאו את הנהגת הישוב להכריז על הקמת המדינה ב ה' באייר תש"ח 15 במאי 1948.
   
   
   
7. השלב השני במלחמת העצמאות
1. הסבירו מה היו מאפייני הלחימה בחודש הפלישה מבחינת הכוחות הלוחמים, זירות הלחימה, הקשיים וההישגים.
2. הסבירו את הסיבות לניצחונה של מדינת ישראל במלחמת העצמאות. 
   
   
   
8. מלחמת העצמאות: הקמת צה"ל והלחימה באזור הדרום
1. מדוע החליט בן גוריון על פרוק האצ"ל, הלח"י ומטה הפלמ"ח? הציגו את הקשיים בביצוע החלטה זו.
2. הסבירו את הקשיים המיוחדים של הלחימה באזור הדרום החל מ – 15 במאי ותארו שניים מהמבצעים הגדולים שנועדו להבטיח את הכללת הנגב בתחומי מדינת ישראל. 
   
   
   
9. שאלת ארץ ישראל באו"ם ותכנית החלוקה
   
10. קראו את הקטע וענו על השאלה בעקבותיו:
    
במאי 1947 הפתיע אנדריי גרומיקו, נציג ברית המועצות באו"ם, בדבריו:

"זה יהיה בלתי צודק אם לא נשים לב לשאיפת היהודים למדינה עצמאית משלהם, ואם נשלול מהיהודים הזכות להגשים שאיפה זו. שלילת זכות מהיהודים אין להצדיקה, במיוחד אם ניקח בחשבון כל מה שעבר על העם היהודי במלחמת העולם השנייה."

(מתוך: ד' בן גוריון, מדינת ישראל המחודשת, כרך ראשון, עמ' 73)

הציגו והסבירו את עמדת ברית המועצות באו"ם בנושא תוכנית החלוקה לפי הקטע. מהי הסיבה העיקרית (לא מופיעה בקטע) לעמדת ברית המועצות באו"ם? 



11. עתיד המדינה היהודית לאחר מלחמת העולם השנייה
1. הסבירו מה היתה מדיניות הבריטים בשאלת הפליטים ועתידה של ארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה.
2. הסבירו כיצד סייעו יהודי ארצות הברית להקמת המדינה לאחר מלחמת העולם השנייה. 
   
   
   
12. התגובה להחלטת האו"ם על תכנית החלוקה
1. מה היתה תגובת הישוב היהודי בארץ-ישראל להחלטת עצרת האומות המאוחדות ב-29 בנובמבר 1947? מה היו הקשיים של הישוב כתוצאה מהחלטת החלוקה?
2. מה היתה תגובת ערביי ארץ-ישראל להחלטת החלוקה? מה היתה תגובת מדינות ערב להחלטת החלוקה? 
   
   
   
13. הסבירו מה היו הבעיות הלא פתורות בעקבות מלחמת העצמאות.

1. בעיית העקורים והמאבק להקמת מדינת ישראל
   
1. הסבירו את מדיניות ממשלת הלייבור הבריטית (בווין) ואת עמדת ארה"ב בשאלת הפליטים היהודים (העקורים) באירופה לאחר מלחמת העולם השניה.
2. הציגו 4 דוגמאות לפעולות שנעשו במסגרת "תנועת המרי העברי" ותארו את תגובת הבריטים לפעולותיה של תנועת זו.

תשובה לשאלה 1

סעיף א' 

מדיניות ממשלת הלייבור הבריטית בשאלת הפליטים היהודים.                 

-         מדיניות הלייבור שבאה לביטוי בהכרזת בווין: הפתרון לבעיית הפליטים היהודים אחרי השואה צריך להתבצע באירופה, מקום מושבם הקודם,  ולא בארץ ישראל.

-         המשך מדיניות "הספר הלבן" השלישי 1939. התנגדות להגדלת מכסות העלייה לארץ ישראל, בנימוק שהדבר יעורר התנגדות אלימה של הערבים.

-         התנגדות למסקנות הועדה האנגלו-אמריקאית שדרשה מתן 100.000 רשיונות עלייה וביטול ההגבלות על רכישת קרקעות, בנימוק שהדבר יעורר התנגדות אלימה של הערבים. 

-         יוזמה לערוּב ארה"ב בשאלת ארץ ישראל ע"י הקמת ועדה אנגלו-אמריקאית שנייה – ועדת מוריסון גריידי.

-         העברת שאלת ארץ ישראל  לאו"ם

עמדת ארה"ב בשאלת הפליטים היהודים: (יש לציין כי ארה"ב הקימה ומִמְנַה את אחזקת מחנות העקורים באירופה).

-         יש להתחשב ברצונם של הפליטים היהודים (ע"פ דוח האריסון). לעלות לארץ ישראל. לחץ על בריטניה לאפשר את עלייתם של ה – 100.000  

-         הודעה כי לא תתערב במצב המדיני בארץ ישראל אלא רק במציאת מקום לפליטים היהודים.

-         תמיכה במסקנות הועדה האנגלו-אמריקאית הראשונה.

-         דחיית הצעת הועדה האנגלו אמריקאית השניה – ועדת מוריסון גריידי 

-         תמיכה בהצעת הסוכנות היהודית בדבר חלוקה של ארץ ישראל (1946), הצעה שהביאה לבידודה של בריטניה.

-         תמיכה בהקמת ועדת אונסקופּ, ואחר כך תמיכה בהמלצת הצעת הרוב בועדה. הצבעה באו"ם בעד סיום המנדט והקמת מדינת ישראל.

סעיף ב'

פעולות של תנועת המרי: 

-         שחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית. 

-         פגיעה במסילות ברזל ("ליל הרכבות"). 

-         פגיעה בתחנות ראדאר בכרמל, בסידני עלי (ליד הרצליה) ובגבעת אולגה (מהן עקבו אחר ספינות מעפילים). 

-         פגיעה במחנות צבא בריטים, תחנות משטרה שדות תעופה. פיצוץ בתי המלאכה של הרכבת בחיפה

-         מבצעי העפלה גדולים (למשל הספינה "חנה סנש" שהגיעה לחוף נהריה בליל חג המולד 1945). מבצעי התיישבות. לדוגמא: בירייה.

-         "ליל הגשרים".

תגובות עיקריות של הבריטים 

-         הידוק המצור על חופי הארץ. העברת מעפילים שנתפסו לקפריסין.

-         חיפוש והחרמת נשק של ה"הגנה" שהגיעו לשיאם ב"שבת השחורה". 

-         הטלת עוצר. 

-         מעצר הנהגת הישוב מתוך מחשבה שהיא האחראית לפעולות.

-         הגברת השמירה על מתקנים בריטיים בארץ.

-          החרפת הענישה למי שנתפסו עם נשק. 

תשובה לשאלה 2

סעיף א'

הסיבות להקמת תנועת המרי העברי

-         הכרזת בווין כי מדיניות הספר הלבן השלישי  תימשך (משמעותו: הקמת מדינה פלשתינאית עם רוב ערבי ומיעוט יהודי, איסור עליה, איסור התיישבות), למרות השואה, אין היתר לפליטי השואה לעלות ארצה. אכזבה לאחר הצפייה של הישוב כי אחרי מלחמת העולם תוקם בא"י מדינה יהודית. 

-         המחשבה כי הכרחי לתאם בין כל הכוחות בארץ לשם פעולה משותפת במטרה להשפיע על מדיניות בריטניה ועל דעת הקהל בעולם כדי להביא במהרה להקמת מדינה יהודית.

-         המחשבה כי תיאום בין כל הכוחות בארץ יאפשר פעולות בקנה מידה גדול.

-         המחשבה שמאבק מזוין ישרת את המטרה של הקמת המדינה היהודית.

פעולות של תנועת המרי: 

-           שחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית

-           פגיעה במסילות ברזל ("ליל הרכבות")

-           פגיעה בתחנות ראדאר בכרמל, בסידני עלי (ליד הרצליה) ובגבעת אולגה (מהן נערך מעקב אחר ספינות מעפילים המתקרבות לחוף)

-           פגיעה במחנות צבא בריטים, תחנות משטרה שדות תעופה

-           פיצוץ בתי המלאכה של הרכבת בחיפה

-           "ליל הגשרים"

סעיף ב' 

מניעי החלטת המוסדות הלאומיים בקיץ 1946 בדבר הפסקת הפעילות הצבאית ("מאבק   

רצוף" והמשך הפעילות רק בתחומי עלייה והתיישבות ("מאבק צמוד")

-         תגובת הבריטים ב"שבת השחורה" העלתה את השאלה האם הפעולות הצבאיות מקדמות את המטרה של הקמת המדינה היהודית, או שאינן מביאות תועלת לעניין זה. בנוסף, הוברר כי תוצאותיהן (חיפושים והחרמות נשק) גורמות נזק וסיכון למאבק הצפוי בעתיד כנגד הערבים.

-         גירוש המעפילים לקפריסין שהחל באוגוסט 1946.

-         היווצרותו של מבוי סתום בתחום המדיני לאחר סירוב בריטניה לקבל את מסקנות הועדה האנגלו אמריקאית וכשלון תכנית מוריסון גריידי, והצורך לפתוח כוון חדש בתחום המדיני.

ההשפעה על תנועת המרי: 

-         החלטת המוסדות הלאומיים להפסיק את הפעולות הצבאיות הביאה לפרוק תנועת המרי. 

-         קבלת ההחלטה על ידי  ארגון ה"הגנה" הכפוף למרות המוסדות הלאומיים, (התפטרות משה סנה, ראש המטה הארצי של ה"הגנה", בעקבות התנגדותו להחלטה). 

-         פעילות  ה"הגנה" בתחומי ההעפלה והתיישבות בלבד ("מאבק  צמוד" ) כחלק מן המאבק המדיני. המטרה: גיוס  דעת הקהל בעולם כאמצעי להפעלת לחץ על המדינאים כדי שיתמכו במאבקה של התנועה הציונית להקמת מדינה יהודית.

-         המשך הפעילות הצבאית על ידי אצ"ל ולח"י שלא קבלו את ההחלטה. 

תשובה לשאלה 3

סעיף א'

הסיבות שהביאו את בריטניה  להעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם

- הכרזתו של נשיא ארצות הברית, טרומן, כי יתמוך בהצעת פשרה להקמת מדינה יהודית בחלק של ארץ ישראל , שמשמעותה  סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, בודדה את בריטניה (היא נותרה לבדה בפעולתה למימוש המשך שלטון המנדט, כולל מדינות הספר הלבן ה – 3). התלות של בריטניה בסיוע כלכלי מארצות הברית לאחר מלחמת העולם השניה יצרה קושי בניהול מדיניות המנוגדת לעמדת ארצות הברית.

- המאבק בהעפלה (תפיסת אוניות מעפילים ובהן ניצולי השואה, העברתם בכוח לספינות גרוש, כליאתם במחנות מעצר קפריסין), שדווח בהרחבה בתקשורת, יצר באנגליה ובארצות הברית דעת קהל שלילית נגד מדיניות בריטניה.

- כשלון ניסיונותיה של בריטניה להגיע לפשרה עם היהודים והערבים (תכנית בווין בחורף 1946-1947, ועידת לונדון).

- העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם נעשתה אולי מתוך תקווה לקבלת מנדט מחודש בתנאים משופרים, או כדי להביא לסיום המנדט בדרך שתבטיח המשך החזקה של אזורי ותחומי השפעה במזרח התיכון שיבטיחו שמירה על האינטרסים הבריטיים.

סעיף ב'  

החלטת האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947

- החלטה על סיום המנדט הבריטי בא"י ב-1 באוגוסט לכל המאוחר.

- החלטה על חלוקת ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות , מדינה יהודית ומדינה ערבית (רצוי להסביר אלו שטחים קיבלה כל מדינה ).

- החלטה כי ירושלים תהיה עיר בעלת שלטון בין לאומי של האו"ם.

- החלטה כי יהיה שתוף פעולה כלכלי בין המדינה היהודית, המדינה הערבית והאזור בשליטת האו"ם, שיבוא לביטוי במטבע משותף, חלוקה של מקורות מים.

 סיבות לתמיכת ברה"מ  בהצעת ההחלטה

- בריה"מ שלחמה בנאצים בטאה הזדהות עם הסבל היהודי בתקופת השואה והצדיקה הקמת מדינה ליהודים (נאומו של גרומיקו בעצרת הכללית).

- רצון לזרז את הוצאת בריטניה מהמזרת התיכון על רקע מאבק על אזורי השפעה בין המעצמות בתקופת ה"מלחמה הקרה".

- צפייה שתמיכה בהקמת מדינה יהודית תאפשר לבריה"מ דריסת רגל באזור. 

סיבות לתמיכת ארה"ב  בהצעה 

- תחושות אשמה בנוגע לעמדת ארה"ב בשאלת העזרה ליהודי אירופה בזמן השואה.

- מעורבות בנושא  הטיפול בעקורים.

- לחץ של יהודי ארה"ב ושל מנהיגים ציוניים על הממשל האמריקאי.

- רצון להבטיח את האינטרסים האמריקנים במזה"ת בלי להיכנס למעורבות ישירה.   

תשובה לשאלה 4

סעיף א'

הגורמים שהביאו לסיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל:

1. גורמים הקשורים בישוב היהודי ובתנועה הציונית

- הנחת היסודות ל"מדינה בדרך": עלייה, התיישבות בכפר ובעיר, פיתוח מוסדות ארגוניים, כלכליים ומוסדות בתחום החינוך והתרבות.

- פעולות ה"ישוב" לאחר מלחמת העולם השניה: פעולות תנועת המרי ולאחר פרוקה, "המאבק הצמוד", "המאבק הרצוף". 

- הפעילות המדינית והנכונות ליזום תכנית חלוקה.

2. גורמים הקשורים בעם היהודי ובתנועה הציונית

- השואה. 

- חוסר יכולתם ורצונם של ניצולי השואה לחזור למקומותיהם הקודמים.

- היהודים במחנות העקורים (שמספרם עלה ל 300,000 ב – 1947)

- הלחץ של הלובי היהודי בארצות הברית והשפעתו על דעת הקהל ועל הנשיא. 

3. גורמים הקשורים בעמדת ארצות הברית 

- מעורבות ארה"ב בשאלת פתרון בעיית העקורים מסיבות הומניטריות ותועלתיות (ממון המחנות, אי הרצון בהגירתם לארה"ב, לחץ הלובי היהודי).

- אינטרסים אמריקאים באזור.

4. גורמים הקשורים בעמדת בריטניה

- החלטתה של בריטניה להמשיך את מדיניות הספר הלבן מחשש לתגובת הערבים, החלטה שמנעה פתרון לבעיית העקורים.

- חולשתה של בריטניה, תלותה בסיוע מארה"ב שמנעה ממנה ביצוע ממושך של מדיניות מנוגדת לעמדת ארה"ב.

סעיף ב'

הצעות ועדת אונסקופּ: 

הצעת הרוב בועדת אונסקופּ: סיום המנדט הבריטי, חלוקה לשתי מדינות עצמאיות: מדינה יהודית ומדינה ערבית. שטח המדינה היהודית: הגליל העליון המזרחי (ללא הגליל המרכזי והמערבי), עמק יזרעאל, מישור החוף והנגב. ירושלים תימסר לפיקוח בינלאומי. שטח המדינה הערבית: הגליל, יהודה ושומרון רצועת עזה.                                                            

הצעת המיעוט בועדת אונסקופּ: סיום המנדט, הקמת מדינה פדרלית אחת ובה שני אזורים אוטונומיים. עליית יהודים תוּתָר רק בהסכמת החלק הערבי. שטח האזור היהודי: הגליל המזרחי, עמק יזרעאל ומישור החוף וחלק מהנגב המזרחי, ללא רצף טריטוריאלי.            

ההצבעה באו"ם כ"ט בנובמבר 1947: ברוב של 33 מדינות בעד מול 13 מתנגדים התקבלה הצעת הרוב בועדה. יש לציין את עמדות בריה"מ וארה"ב, שתי מעצמות העל שבצעד נדיר הצביעו שתיהן בעד, וכן את פעילות  התנועה הציונית לשכנע נציגי מדינות שונותת להצביע בעד.

תשובה לשאלה 5

סעיף א'

מוקדי המלחמה בארבעת החודשים הראשונים, השלב הראשון (29.11.1948-3.4.1948)

- מלחמה בערים מעורבות (מכוניות תופת בירושלים, חיפה. צליפה לשכונות ספר)

- טרור נגד התחבורה העברית - מלחמה בדרכים (הדגם: הדרך לירושלים). ציין: מספר רב של הרוגים

- מלחמה על ישובים מבודדים (כפר סאלד, טירת צבי, גוש עציון)

קשיי הלחימה

- יחסי הכוחות: כוחות ערביים מקומיים לא סדירים וכן "צבא ההצלה" של קאוקג'י שנהנו מתמיכת האוכלוסייה הערבית. מולם: ארגון ה"הגנה" על כל מרכיביו,וארגוני הפורשים אצ"ל, לח"י. 

- היוזמה בידי הערבים. 

- חיפושי נשק ע"י הבריטים. ההיערכות למלחמה מתבצעת בתנאי מחתרת.

- שליטה ערבית על עורקי תחבורה. 

- פיזור רב של הישובים היהודיים וקיומם של ישובים מבודדם

- חיפושי נשק ע"י הבריטים. ההיערכות למלחמה מתבצעת בתנאי מחתרת.

סעיף ב'

המפנה:

- מבצע נחשון- תאור קצר של המבצע, הסבר המפנה: מעבר מאסטרטגיה הגנתית ליוזמה התקפית של ה"הגנה", ריכוז גדול של  כוחות במקום אחד. 

- תכנית ד'- תאור קצר: השתלטות על השטח המיועד למדינה, ועל שטחים נוספים המאוכלסים יהודים, השתלטות על ערים מעורבות: טבריה, חיפה, צפת, יפו, בית שאן. המפנה: מעבר מאסטרטגיה הגנתית ליוזמה התקפית, מבצעים צבאיים גדולים בהשתתפות כוחות גדולים ובתכנון ארצי.

הגורמים למפנה: 

א. הצורך בפעולה מול הצלחת הערבים בארבעת החודשים הראשונים. 

ב. הצורך לתפוס מקומות שהתפנו בתהליך הפנוי הבריטי עם התקרבות מועד סיום הפנוי.

ג. מודעות לפלישה צפויה של מדינות ערב לאחר יציאת הבריטים וצורך להיערך לקראתה.

ד. המחשבה כי הישוב מוכרח להראות כוח עמידה כדי להשפיע על האו"ם להמשיך ולתמוך בתכנית החלוקה ולא לסגת ממנה.

תשובה לשאלה 6

סעיף א'

השיקולים של הבריטים במדיניות הפינוי שלהם

- רצון לפינוי מסודר של כל הכוחות והציוד.

- פינוי הדרגתי תוך כדי הבטחת המתקנים הבריטים ושמירה על צירי התנועה שהוגדרו כחיוניים לפינוי.

- התמקדות בהבטחת האינטרסים הבריטיים וזניחת המחויבות להשליט סדר.

- אי התערבות בפעולות אלימות כמו דיר יאסין, "שיירת הדסה".

- מתן מרחב פעולה מסוים למפקדים המקומיים הבריטים שחלקם המשיכו בפעולות של מעצרים, חיפושי נשק ועוצר גם במהלך הפינוי.

סעיף ב'

השיקולים שהביאו את הנהגת הישוב להכריז על המדינה

שיקולים בעד (סיכויים):

- הצורך למלא את החלל השלטוני שיווָצֶר עם סיום המנדט ולאחר עזיבת הבריטים ב 15 במאי 1948.

- התחושה כי לא תהיה הזדמנות שנייה:  אם לא תוכרז המדינה עתה, מי יודע אם יוָצְרו שוב תנאים בהם תתאפשר הקמת המדינה.

- קיומו של ישוב יהודי בעל תשתית כלכלית, מוסדות ארגוניים ומסגרת צבאית כפופה להם.

- הכרזת המדינה תאפשר גיוס חובה 

- פלישת צבאות ערב הצפויה תהווה, לאחר הקמת המדינה העצמאית, פגיעה בחוק הבינלאומי ובהחלטות האו"ם.

שיקולים נגד (סיכונים):

- לחצים כבדים מצד ארה"ב שנלוו אליהם איומים בסנקציות (הקפאת כספי המגבית של יהודי ארצות הברית). אפשרות סיוע אמריקאי לא היתה לאור האמברגו שהוטל על ידה.

- החשש שהמדינה החדשה לא תוכל לעמוד בהתקפה של צבאות ארצות ערב, ושתבוסה תהיה הרס המפעל הציוני כולו.

- לחצים של גורמים בישוב לדחות את ההכרזה בגלל הסיכון הכרוך בה

תשובה לשאלה 10

סעיף א'

עיקרי עמדתה של בריטניה בשאלת הפליטים ועתידה של ארץ ישראל לאחר המלחמה:

1. שיקום הפליטים היהודיים באירופה 
2. סירוב לשנות את מדיניות הספר הלבן והמדיניות האנטי ציונית 
3. בריטניה דחתה את קבלת מסקנות הועדה האנגלו אמריקני
4. מדיניות פייסנית מול ערביי ארץ ישראל

סעיף ב'

סיוע יהודי ארצות הברית בהקמת המדינה:

1. סיוע במישור המדיני להקמת מדינת ישראל: הפעילים הציוניים ובראשם אבא הילל סילבר פעלו במישור המדיני בהפעלת לחץ על נשיא ארצות הברית טרומן ועל הממשל האמריקאי להשגת תמיכה אמריקנית בתוכנית החלוקה באו"ם ובהכרזה על מדינה יהודית (כ"ט בנובמבר 1947)
2. תמיכה ביהודי אירופה: ארגון הג'וינט היהודי תמך כלכלית בכ-700,000 מיהודי אירופה, כרבע מיליון מתוכם – במחנות  העקורים. הארגון הוא שניהל את המחנות.
3. מאחר וארגון הג'וינט נהנה מגיבויו של הממשל האמריקני, היה זה הארגון היחיד שהשלטונות הבריטים התירו לו לפעול בתוך מחנות המעפילים בקפריסין. 
4. סיוע ישיר להקמת מדינת ישראל: 

• פילנתרופיה 
• תרומות לרכישת ציוד צבאי 
• עליה בלתי לגאלית – יהודי ארצות הברית היו מעורבים בהגעתם של כ-45% מכלל כ-70,000 המעפילים שניסו להגיע לישראל בשנים 1945-48. 
• לחימה - עם פרוץ מלחמת העצמאות גויסו לעזרת הישוב, במסגרת המח"ל (מתנדבי חוץ לארץ), למעלה מ-3,000 מתנדבים, חלק ניכר מהם היו אמריקנים. אנשי המח"ל היו בעלי ניסיון קרבי ממלחמת העולם השנייה ולפיכך היו בעלי תרומה מכרעת להצלחת הישוב. 

תשובה לשאלה 11

סעיף א'

החלטת עצרת האו"ם התקבלה בשמחה גדולה בארץ ישראל ובעולם היהודי. אלפים יצאו לרקוד ברחובות עם היוודע תוצאות ההצבעה. ההצבעה בכ"ט בנובמבר אפשרה את הגשמת המטרה הציונית העליונה – הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל.

הקשיים של הישוב כתוצאה מהחלטת החלוקה:

סעיף ב'

הערבים תושבי ארץ ישראל ומדינות ערב הצהירו כי אינם מקבלים את החלטת עצרת האו"ם וכי יעשו ככל שביכולתם כדי למנוע את הקמתה של מדינה יהודית.

תגובת ערביי ארץ-ישראל:

הוועד הערבי העליון הכריז על שביתה בת שלושה ימים. למחרת ההצבעה באו"ם התחילה מלחמת העצמאות בהתקפה ערבית על אוטובוס יהודי ליד שדה התעופה לוד בו נהרגו שישה יהודים.

תגובת מדינות ערב:

הליגה הערבית החליטה עוד לפני ההצבעה באו"ם, כי אם יצביע האו"ם בעד תוכנית חלוקה, היא תרכז צבא מתנדבים בגבולות ארץ ישראל.