שאלות מתכונת

מערכת: קמפוס אורט
קורס: מעלות היסטוריה לבגרות תשפ"ב
ספר: שאלות מתכונת
הודפס על-ידי: משתמש אורח
תאריך: שני, 14 יולי 2025, 1:58 PM

לפניכם שאלות במתכונת בחינת הבגרות שעוסקות בנושא "עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל" . 

מתחת לשאלות מוצגים פתרונות בראשי פרקים (זוהי אינה תשובה מלאה).


  1. עלייה וקליטה בישראל של שנות ה-50
    1. הצג את מאפייני העלייה למדינת ישראל בשנות ה- 50. התייחס לארצות המוצא של העולים, ממדי העלייה, הסיבות לעלייה.
    2. הסבר כיצד השפיעו הקשיים של מדינת ישראל בראשיתה ותפיסת "כור ההיתוך" על דרך הקליטה של העולים בראשית שנות ה- 50. 
  2. גלי העלייה למדינת ישראל משנות ה-80 ואילך
    1. הצג את המניעים של גלי העליה לישראל מאתיופיה החל משנות ה-80 ומברית המועצות החל משנות ה-90. מה היו קשיי הקליטה של העולים בגלי עליה אלו?
  3. האפליה העדתית וקשיי הקליטה
    קראו את הקטע וענו על השאלות שאחריו
    מתוך כרוז מהפגנת "הפנתרים השחורים", 23 באוגוסט 1971:

"לאזרחי הדפוק - אתה דפוק לא מפני שנולדת, חלילה, דפוק. אלא מפני שדופקים אותך. נניח שאתה פועל שחור יליד עיראק, תימן או מרוקו, ואב למשפחה מרובת ילדים. אפשר לנחש, פחות או יותר, את העבר שלך. רק הגעת לארץ ישראל - זרקו אותך למעברה. קיבלת שכר ניצול וחמור ביותר: את פירות עבודתך אכלו הם - מנהלי העבודה, בעלי המפעל, הבוסים. עד היום הם מתפארים בבניית המדינה, בסלילת כבישים [... ] הם כיום בעלי התפקידים הבכירים במדינה שאתה בנית - ואתה - הפועל האמיתי, הבונה האמיתי   - נשארת דפוק. בסופו של דבר, הרי לא עלית לארץ ממוסקבה או מלנינגָרד. אז מה פתאום שתקבל דירה נורמלית?"

(סמי שלום שטרית, "או שהעוגה לכולם, או שלא תהיה עוגה!", המאבק המזרחי בישראל, עמ' 154)


א.     על איזה מאבק חברתי מרמז הקטע? הצג מאבק זה, הסבר את הסיבות למאבק ואת הישגיו.

ב.     הצג את המניעים להגיע לישראל של אחד משני גלי העליה הגדולים בשנות ה-80 וה-90. הצג את בעיות הקליטה של העולים בגל עליה זה. 

ג.     הצג שלוש סוגיות במעבר של ישראל מ"כור היתוך" לרב תרבותיות. 

  1. עלייה וקליטה בישראל של שנות ה-50
    1. הצג את מאפייני העלייה למדינת ישראל בשנות ה- 50. התייחס לארצות המוצא של העולים, ממדי העלייה, הסיבות לעלייה.
    2. הסבר כיצד השפיעו הקשיים של מדינת ישראל בראשיתה ותפיסת "כור ההיתוך" על דרך הקליטה של העולים בראשית שנות ה- 50. 


תשובה לשאלה מספר 1

סעיף א'

מאפייני העולים וארצות המוצא

  1. ניצולי השואה ממחנות העקורים באירופה ומהמגורשים למחנות בקפריסין.
  2. ארצות שונות באירופה, בעיקר מדינות מזרח אירופה.
  3. ארצות שונות באסיה, בעיקר תורכיה, עירק, תימן, אירן.
  4. ארצות  בצפון אפריקה בעיקר מרוקו, אלג'יר תוניס לוב מצרים.


ממדי העלייה

מספר העולים, קרוב למיליון, גדול פי שניים ממספר הקולטים.


סיבות לעלייה

  1. שמחה עקב הקמת המדינה ופתיחת שערי העלייה לכל יהודי, ורצון ליטול חלק בבניינה.
  2. הקמת המדינה אִפְשרה את עלייתם של פליטי השואה ממחנות העקורים באירופה ומהמחנות בקפריסין.
  3. השפעת מרידות, תסיסות אנטי קומוניסטיות, מצוקה כלכלית ואנטישמיות במזרח אירופה. 
  4. העצמת את הסכסוך הערבי ישראלי עקב הקמת מדינת ישראל. גילויי יחס עוין והתפרצויות אלימות נגד יהודים בארצות ערב בגלל שזוהו עם הציונות.
  5. יחס עוין כלפי היהודים בארצות ערב בעקבות הדה-קולוניזציה, משום שהם נחשבו כבעלי בריתו של השלטון הקולוניאלי.


סעיף ב' 

השפעת הקשיים של מדינת ישראל על קליטת העולים

הקשיים:

  1. מדינה צעירה שזה עתה הוקמה, עם סיום מלחמה קשה וממושכת, מלחמת העצמאות.
  2. מחסור באמצעים ומצוקה כלכלית.
  3. בעיות ביטחוניות.
  4. ממדי העלייה הגדולים והיחס המספרי בין הקולטים לעולים.

השפעת הקשיים על הקליטה

  1. עקב המחסור באמצעים ניתן לעולים רק סיוע מועט. פתרונות הדיור הזמניים שניתנו לעולים (מחנות עולים, מחנות צבא בריטים שהתרוקנו, שכונות ערביות שנעזבו, מעַבָּרות), גרמו קושי ניכר לעולים.
  2. הצעות התעסוקה היו מועטות. "עבודות הדחק" שניתנו לעולים (סיקול וייעור ע"י קק"ל) נתפסו ע"י העולים, שלא היו מורגלים בהן, כמשפילות.
  3. מדיניות פיזור האוכלוסין שנקבעה בהתאם לצורכי הביטחון, הובילה להקמת יישובי עולים לאורך הגבולות, במקומות לא קלים למגורים.
  4. חלק מבעיות הבריאות של העולים לא טופל כראוי.

השפעת תפיסת "כור ההיתוך" על דרך קליטת העולים

  1. הפניית עולים להתיישבות חקלאית כחלק מהשתלבותם בישראל למרות היעדר ניסיון והיעדר נכונות של העולים.
  2. חינוך מבוגרים: הקניית העברית ומושגי יסוד של התרבות העברית למבוגרים. גיוס חיילות צה"ל להוראת עברים ביישובי בעולים.
  3. גיבוש מערכת החינוך על פי תכני לימוד וסמלי הזדהות של הישוב הותיק, תוך התעלמות מהמסורת והתרבויות של ארצות המוצא השונות של העולים. (המגמה לאחידוּת באה לביטוי גם בחקיקת חוק חינוך חובה ובביטול הזרמים בחינוך).


2. גלי העלייה למדינת ישראל משנות ה-80 ואילך

א. הצג את המניעים של גלי העליה לישראל מאתיופיה החל משנות ה-80 ומברית המועצות החל משנות ה-90. מה היו קשיי הקליטה של העולים בגלי עליה אלו?


תשובה לשאלה מספר 2:

סעיף א'

  1. העליה מאתיופיה בשנות ה-80 וה-90
    סיבות העלייה:
    1. החלת חוק השבות על יהודי אתיופיה בעקבות פסיקתו של הרב עובדיה יוסף
    2. המצב הכלכלי הקשה של היהודים באתיופיה והסכנה ממלחמת האזרחים שהתחוללה בה.

קליטת יהודי אתיופיה:

      • היהודים מאתיופיה נתקלו בקשיים עצומים כשהגיעו ארצה. הקשיים נבעו בראש ובראשונה מהבדלי החיים באתיופיה: מערכת היחסים במשפחה, כבוד למבוגרים, החיים בכפרים, העיסוק בחקלאות. 
      • בישראל נוספו בעיות הכרתם של היהודים מאתיופיה כיהודים והשאלות איפה לשכנם. 
      • ממשלת ישראל קיבלה החלטה להפעיל העדפה מתקנת: לדוגמה, ניתן לעולים מאתיופיה סל קליטה לשנתיים במקום לשנה, משך הלימודים שלהם באולפנים הוכפל ל-10 חודשים במקום ל-5. 
      • יוזמות שונות חיזקו את הקשר בין הקהילה האתיופית לחברה הישראלית.
      • רוב העולים נקלטו בצורה ישירה, כלומר קיבלו תמיכה מהמדינה ומימון של שכר דירה ומצאו לעצמם מקומות דיור.
      • בתחום התעסוקה העולים נקלטו במהירות יחסית: הממשלה תמכה כספית במעסיקים שהעסיקו עולים והעולים לא בחלו בשום עבודה (משכילים רבים עסקו אפילו בניקיון). 
      • עולים רבים לא נחשבו הלכתית ליהודים, מה שגרם לבעיות זהות בקרבם. 
      • העולים ככלל נטו לשמור על תרבותם הנבדלת ורובם ממשיכים לקיים אותה עד היום כישראלים בעלי תרבות רוסית בעת ובעונה אחת.


2. העליה מחבר המדינות בשנות ה-90
סיבות העליה:
א. המצב הכלכלי הרעוע בחבר המדינות בעקבות התפוררות ברית המועצות והתגברות ביטויי האנטישמיות במדינות אלה בגלל חוסר הביטחון האישי והכלכלי. 
ב. ארצות הברית הגבילה את הגירתם של אזרחי חבר המדינות לתחומה. 


קליטת העולים:

סעיף ב'

סוגיות במעבר של ישראל מ"כור היתוך" לרב תרבותיות:

  1. הניסיון של מערכת החינוך להתמודד עם פערים בחברה
  2. מחאה חברתית על רקע רגשות קיפוח עדתי
  3. קיטוב בחברה לגבי עתיד השטחים

3. האפליה העדתית וקשיי הקליטה

קראו את הקטע וענו על השאלות שאחריו

מתוך כרוז מהפגנת "הפנתרים השחורים", 23 באוגוסט 1971:

"לאזרחי הדפוק - אתה דפוק לא מפני שנולדת, חלילה, דפוק. אלא מפני שדופקים אותך. נניח שאתה פועל שחור יליד עיראק, תימן או מרוקו, ואב למשפחה מרובת ילדים. אפשר לנחש, פחות או יותר, את העבר שלך. רק הגעת לארץ ישראל - זרקו אותך למעברה. קיבלת שכר ניצול וחמור ביותר: את פירות עבודתך אכלו הם - מנהלי העבודה, בעלי המפעל, הבוסים. עד היום הם מתפארים בבניית המדינה, בסלילת כבישים [... ] הם כיום בעלי התפקידים הבכירים במדינה שאתה בנית - ואתה - הפועל האמיתי, הבונה האמיתי   - נשארת דפוק. בסופו של דבר, הרי לא עלית לארץ ממוסקבה או מלנינגָרד. אז מה פתאום שתקבל דירה נורמלית?"

(סמי שלום שטרית, "או שהעוגה לכולם, או שלא תהיה עוגה!", המאבק המזרחי בישראל, עמ' 154)


א.  על איזה מאבק חברתי מרמז הקטע? הצג מאבק זה, הסבר את הסיבות למאבק ואת הישגיו.

ב. הצג את המניעים להגיע לישראל של אחד משני גלי העליה הגדולים בשנות ה-80 וה-90. הצג את בעיות הקליטה של העולים בגל עליה זה.
ג. הצג שלוש סוגיות במעבר של ישראל מ"כור היתוך" לרב תרבותיות. 


תשובה לשאלה מס' 3

סעיף א'

מחאה חברתית על רקע רגשות קיפוח עדתי: 

על רקע הפערים העמוקים בחברה הישראלית הופיעה בתחילת שנות ה-70 מחאה חברתית מאורגנת של צעירים בני עדות המזרח בתנועת "הפנתרים השחורים". המחאה הופיעה על רקע הרגיעה הבטחונית אחרי ששככה מלחמת ההתשה. קליטת העולים החדשים מברית המועצות עוררה את הביקורת על התנאים שקיבלו העולים החדשים לעומת תנאי הקליטה שהיו לעולים של תחילת שנות ה-50. דור הבנים של עולי צפון אפריקה טען שהיה כאן קיפוח על רקע עדתי, שלא איפשר להם לשפר את מעמדם בחברה. בנוסף לכך תנועת המחאה הושפעה מהמחאה החברתית של סוף שנות ה-60 באירופה ובארה"ב (השם "פנתרים שחורים" נלקח מאירגון חברתי למען אפרו-אמריקאים).

השגי תנועת המחאה: יעדי תנועת המחאה היו חיסול שכונות העוני, חינוך חובה חינם למעוטי יכולת, דיור חינם למעוטי יכולת וייצוג לבני עדות המזרח בכל המוסדות הממלכתיים. אנשי תנועת המחאה נפגשו עם אישים כראש הממשלה גולדה מאיר והשתלבו במרכזי הכוח הפוליטיים. בהשפעתם גברה תמיכת הממשלה בשכבות נמוכות והתקבלו חוקים כמו: ביטוח אבטלה, תוכנית ביטוח נכות, קצבאות ילדים ועוד. תנועת המחאה שככה בהשפעת אירועי מלחמת יום הכיפורים.


סעיף ב'

לדוגמה:

המניעים להגיע לישראל של העולים מברית המועצות בשנות ה-80 וה-90:

  1. המצב הכלכלי הרעוע בחבר המדינות בעקבות התפוררות ברית המועצות והתגברות ביטויי האנטישמיות במדינות אלה בגלל חוסר הביטחון האישי והכלכלי. 
  2. ארצות הברית הגבילה את הגירתם של אזרחי חבר המדינות לתחומה. ב-1989, בעקבות לחץ של ממשלת ישראל, הפסיק הממשל האמריקני להעניק זכויות לפליטים יהודיים בעלי אשרת כניסה לישראל (בניגוד לשנות ה-70), מה שבלם את האפשרות להגר לארצות הברית. לכן, לא נותרה בידי יהודים אלה ברירה אלא להגר לישראל. 

קשיי הקליטה של עולים אלה: 

  • הנטייה לחיות בשני עולמות- העולים ככלל נטו לשמור על תרבותם הנבדלת ורובם ממשיכים לקיים אותה עד היום כישראלים וכבעלי תרבות רוסית בעת ובעונה אחת.