תקצירים

מבוא

מהי הלאומיות?

מושגי יסוד

לאומיות – היא התופעה הכוללת את תחושת ההשתייכות ללאום מסוים, בעל תרבות משותפת (שפה, מנהגים מסורת), בצירוף להתפתחות תודעה ושאיפה של הלאום להגיע להגדרה עצמית (עצמאות)

לאום – קבוצת אנשים שיש לה מוצא משותף ערכי תרבות משותפים כמו היסטוריה, שפה, זיכרונות, מיתוסים ולעיתים גם דת משותפת, אשר שואפת להגיע להגדרה עצמית בטריטוריה מוגדרת.

מדינת לאום – מדינה שרוב תושביה הם מאותו מוצא אתני, הם חיים בטריטוריה משותפת ויש להם ערכים משותפים.

מדינה רב לאומית – מדינה שחיים בה אנשים בני מוצא אתני שונה.

לאומיות אתנית – לאומיות המתבססת על השתייכות בני הלאום לאותה קבוצה אתנית (אותו מוצא), לאותה תרבות, היסטוריה, שפה ועבר משותף. כלומר, יסודות שאינם פרי בחירה.

לאומיות פוליטית (אזרחית) – לאומיות המבוססת על ערכים ורעיונות משותפים, כאשר האוכלוסייה מרוכזת באותה טריטוריה אבל יכולה לכלול קבוצות אתניות שונות, שיש להן ציפיות לעתיד משותף. כלומר, מדובר ביסודות שהם פרי בחירה. 

מאפייני התנועות הלאומיות

מרכיביה העיקריים של תופעת הלאומיות המודרנית ומאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19

הלאומיות המודרנית התפתחה במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 והביטויים הבולטים למימושה במאה ה-18 היו: הכרזת העצמאות של המושבות באמריקה (ארצות-הברית) והמהפכה הצרפתית שהולידו את הצהרת זכויות האדם והאזרח. במאה ה-19 צמחו רבות מהתנועות הלאומיות באירופה, אך רוב המרידות שפרצו על רקע לאומי גם דוכאו בשנת 1848 ("אביב-העמים"). במאה העשרים הלאומיות הובילה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914.

המאפיינים של הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית.

• הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית: האדם הוא יצור חברתי, ובני האדם, בכל מקום ובכל עת, מחפשים מסגרת חברתית שיוכלו להשתייך אליה ולהזדהות איתה. הלאומיות שימשה כמוקד לתחושת שייכות ולהזדהות של הפרט בחברה המודרנית. כאשר מוקדי-הזדהות קודמים – כמו הדת – אבדו חלק גדול מכוח המשיכה שלהם, הופיעה הלאומיות המודרנית כמרכיב מרכזי של הזהות. 
  אם, בתקופה הקודמת אדם ממוצע, שהיה נשאל "מי אתה?" היה עונה "אני נוצרי" [כלומר: הזהות הדתית היא הראשונה העולה בדעתו], הרי שבעולם המודרני סביר להניח שיענה "אני גרמני" או "אני צרפתי", או "אני איטלקי" [כלומר: הזהות הלאומית היא הראשונה במעלה].
• בהקשר הזה הייתה חשיבות רבה להיבט התרבותי: טיפוח שפת הלאום, הפולקלור, הספרות, המוסיקה העממית, הציור והפיסול, התיאטרון (ולימים: הקולנוע) – לכל המגוון התרבותי היה תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות הלאומית והגאווה הלאומית ובגיוס המוני העם למען הרעיון הלאומי.
• במישור הפוליטי הלאומיות התבטאה בשאיפה להקמת מדינת לאום ריבונית, שתאחד במסגרתה את כל בני-הלאום.
  
  

מהם מרכיביה של תופעת הלאומיות המודרנית?

1. תרבות משותפת: הכוללת את השפה, הספרות, אמנות, מוסיקה, עיתונות ולעיתים אף הדת משמשת כמרכיב תרבותי.
2. מיתוסים וסמלים לאומיים: הכוללים סיפורי עם, חגים לאומיים, המנון ודגל המדגישים את משותף לכל בני הלאום.
3. זיקה למולדת: טיפוח אהבה וגעגועים לטריטוריה. למשל, על ידי טיולים ומוסיקה.
4. טיפוח זיכרון לאומי: הכולל הדגשת הקשר בין עברו של העם לבין ההווה על ידי מוזיאונים, אתרי הנצחה לגיבורים, ציון ימי זיכרון למלחמות ואירועים חשובים בחיי העם.
5. טיפוח זהות לאומית: כולל את השאיפה להביא לכך שהאדם יעדיף את האינטרס הלאומי על פני האינטרס הפרטי ושיתרום לטובת האומה. האמצעים לכך הם: מערכת חינוך, טקסים, אמצעי תקשורת ושירות צבאי.

המאפיינים של התנועות הלאומיות

1. תנועות שהתגבשו בשלבים – מפעילות מצומצמת של משכילים להקמת אגודות לאומיות ועד לגיוס המונים למאבק צבאי להשגת שחרור לאומי.
2. מאבק לשחרור לאומי – שחרור מעול כובש זר להשגת עצמאות על ידי כוחות העם ("מלמטה")
3. מאבק למימוש לאומיות ליברלית – הקמת משטרים שיהיו מבוססים על ערכי תנועת ההשכלה כמו: חירות, שוויון, ליברליזם ודמוקרטיה.
4. מאבק בין כוחות שמרניים לבין כוחות הדורשים שינוי – מאבק נגד בתי המלוכה המקומיים כדי להרחיב את הזכויות של הלאום.
5. מרבית התנועות הלאומיות נוחלות כישלונות במרידות של "אביב העמים" ב-1848. 
6. במחצית השנייה של המאה ה-19 המאבקים הופכים לכוחניים יותר, הם מתנהלים על ידי השליטים ולא על ידי האזרחים ("מלמעלה") מה שמכונה גם: מעבר "מלאומיות ליברלית" "ללאומיות אינטגרלית".
7. התנועות הלאומיות הובילו ללאומנות – תופעה של הדגשת עליונות לאום אחד על פני האחרים והצבת טובת המדינה מעל לכל. והלאומנות הולידה תוקפנות, גזענות ושליטה בעמים אחרים. 
8. התנועות הלאומיות הובילו לאימפריאליזם ולמרוץ קולוניאלי – תחרות בין המדינות על השגת מושבות מעבר לים.

לסיכום,

הלאומיות שמשה הן ככוח של שחרור לאומי (כוח חיובי) והן ככוח של דיכוי לאומי (כוח שלילי) והתנועות הלאומיות במאה ה-19 הובילו:

• להתמוטטות של אימפריות
• להקמתן של מדינות חדשות
• לאיחוד בין מדינות
• לשינוי גבולות בין מדינות
• לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות

הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19

א. השפעת הזרם הרעיוני של תנועת ההשכלה

תנועה שהתפתחה בסוף המאה ה-18, שהדגישה את חשיבות השכל (התבונה) כתחליף

לאמונה ולדת (הפילוסופים בצרפת רוסו ומונטסקייה).

• תנועה זו הדגישה שמקור הידע הוא באדם ולא בכנסיה.
• לדעתם השלטון צריך לקבל את סמכותו מהעם ולא מידי האל כפי שטען המלך.
• תנועה זו החלה לדבר על ערכים של חירות, שוויון, אינדיבידואליזם ודמוקרטיה שלהם זכאי כל אדם.

התנועות הלאומיות הושפעו מהרעיונות הללו והסיטו אותם מהמישור הפרטי ללאומי, כלומר שגם עמים זכאים לחירות ושוויון – כלומר לשחרור מעול זרים ולקביעת השלטון הרצוי להם. דוגמאות בולטות הן: עצמאות ארצות הברית (1776) והמהפכה הצרפתית (1789) עם הסיסמאות של חירות, שוויון ואחווה אשר תרמו לא מעט לגיבוש הלאומיות הליברלית-דמוקרטית.

ב. השפעת התנועה הרומנטית

תנועה שהתפתחה לאחר הופעת תנועת ההשכלה, בסוף המאה ה-18(סופרים ומשוררים כמו גטה בגרמניה וביירון באנגליה ).

• תנועה זו הדגישה את הרגש והדמיון.
• התנועה דגלה בחזרה לעבר בה חי אדם בהרמוניה עם הטבע.
• התנועה חיפשה אחר המיוחד והשונה בכל עם. המיוחד – המשותף לבני אותו עם, השונה – המייחד אותם מעמים אחרים. בכך הדגישו, במיוחד בגרמניה, כי אלה שיש להם תרבות משותפת ראוי שיהיה להם שלטון משותף, ודרשו את איחוד נסיכויות גרמניה התנועות הלאומיות הושפעו מתנועה זו בכך שגם הן הדגישו את המיוחד בכל אומה ,תוך רצון לחזור לתקופת הגדוּלה של כל עם – כלומר לעבר, לימי הזֹהר של יון, רומא והקיסרות הגרמנית של קרל הגדול.

ג. השפעת המהפכה התעשייתית

מהפכה שכללה שינויים בתהליכים כלכליים, חברתיים ותרבותיים כמו למשל:

• תהליך של תיעוש – הקמת בתי חרושת, מסילות ברזל,וצמיחתם של בנקים.
• תהליך של עיור- הגירה לערים מן הכפרים הודות להתפתחות אמצעי תחבורה כמו: רכבות, וספינות קיטור, והודות לתיעוש שדרש ידיים עובדות רבות. קריעת הקְשרים החברתיים שהיו לאנשים בקהילות הכפריות הקטנות ולחיפוש קשרים חדשים.
• תהליך של מודרניזציה- היכולת לקבל אינפורמציה ותורות חדשות בזכות המצאת הטלגרף, הדפוס והעיתונות.
• תהליך של חילון- הקטנת משקלה של הדת בחיי האנושות, אפשר את טשטוש הזהות הקודמת ואת החיפוש אחר מוקד הזדהות חדש, כמו הלאומיות.
• תהליך של דמוקרטיזציה- הרחבת זכות הבחירה, וצמצום האנאלפביתיות אפשרו את הפצת הרעיונות החדשים כולל את רעיון הלאומיות.

שלבי התפתחות הפעילות הלאומית באירופה במאה ה-19 

ניתן להבחין בארבעה שלבים עיקריים:

1. שלב ההערכות: בשלב הראשון קיימת התעוררות המקיפה קבוצה מצומצמת של משכילים מהמעמד בינוני. אותם משכילים מתחילים בכינוס שיטתי של פולקלור עממי (אגדות, שירי-עם ומוסיקה), עורכים מחקר שיטתי ראשוני של העבר הלאומי וקובעים "תקן" לשפה הלאומית, כלומר איזה דיאלקט (ניב) ואיזו גרסה כתובה תיחשב מעתה לתקנית. כתוצאה מפעילות זו נוצר אוסף מכונן של דימויים לאומיים.
2. שלב ההרחבה: בשלב השני מוקמות אגודות המביאות את בשורת הלאומיות למעגלים חברתיים נוספים. האגודות הלאומיות מעורבות בייסוד בתי-ספר ומוזיאונים ובהוצאה לאור של כתבי-עת. בשלב הזה גם מתחילה פעילות פוליטית במטרה להשיג את "הזכויות הלאומיות".
3. שלב המאבק: לאחר שהתנועה הלאומית הצליחה לגייס תמיכה ציבורית רחבה נפתח מאבק עממי – יציאה לרחובות והפגנות. ולאחריו (או בשילוב איתו) מתחיל מאבק מדיני וצבאי. התנועה הלאומית מתעמתת עם יריבותיה מבית ומבחוץ. בשלב הזה גם מתגבשים זרמים שונים בתוך התנועה הלאומית (שמרנים, ליברלים, דתיים, סוציאליסטים וכו').
4. לאחר ההקמה: מדינת הלאום ממשיכה להפיץ את התודעה הלאומית. המדינה דורשת מכל אזרח לגלות הזדהות ונאמנות לערכי הלאום. היא מפעילה מנגנונים חינוכיים, תרבותיים, משפטיים ותעמולתיים המיועדים לחזק את הזהות הלאומית ולהיאבק נגד גורמים הנחשבים כמסכנים זהות זו.

תנועה לאומית מדגימה (יוון, איטליה)

שתי דוגמאות לדפוסי הגשמה של תנועות לאומיות באירופה במאה ה-19

שימו לב, בבחינת הבגרות עליכם לתת דוגמה של תנועה לאומית אחת בלבד (אין הכוונה לתנועה הציונית). לפניכם שתי דוגמאות.

במהלך המאה ה-19 מפת אירופה משתנה בעקבות הפעילות של התנועות הלאומיות.
בשנת 1848- "אביב העמים" פורצות מהפכות במטרה:

• להפיל את שלטונם של המלכים, כמו בצרפת.
• להביא לאיחוד לאומי, כמו בגרמניה.
• להוביל לשחרור עמים מעול שלטון זר, כמו האיטלקים שהיו תחת שלטון האימפריה האוסטרית. 

רוב ההישגים היו לזמן קצר, שכן במרבית המקרים המרידות נכשלו.
במחצית השנייה של המאה ה-19 בעקבות כשלון ההתקוממויות של "אביב-העמים", הלאומיות שנתה את פניה, ומתנועה שהדגישה רעיונות כמו: שחרור, סובלנות וליברליזם היא הופכת לתנועה שהדגישה את: העליונות של כל אומה, את הייחודיות והחשיבה מאוד את הכוחניות. לפניכם שתי דוגמאות למאבקים לאומיים.

המאבק לעצמאות יוון ("מאבק מלמטה"- מאבק על ידי העם)

היוונים נתונים היו תחת שלטון האימפריה העותומנית, החל מן המאה ה-16. הם שונים היו מן השליטים בדתם, בשפתם ובהשכלתם. היוונים הם נוצרים, דוברי יוונית ומשכילים יותר מן השליטים העותומניים.
המאבק הלאומי החל בתחילת המאה ה-19 בהקמתן של אגודות יווניות, כשהגדולה שבהן הייתה באודסה שברוסיה. האגודות שמו דגש על החייאת השפה והתרבות היוונית ועל דרישה לשחרור יוון מעול זר.
בשנת 1821 הכריז ראש האגודה באודסה על מרד לאומי יווני, אך מרד זה דוכא. שש שנים לאחר מכן, בשנת 1827, בעקבות הדיכוי של המרד התערבו כוחות אנגליה, צרפת ורוסיה לטובת המורדים ובקרב נברון הוכה הצי התורכי והאימפריה העותומנית נאלצה לוותר על השלטון ביוון.

המדינה החדשה שהוקמה- הלאס (יוון) כללה רק חלק קטן מן השטחים בהם ישבו היוונים ורק בשנים הבאות שוחררו שטחים נוספים לטובת יוון.
לרוב, מדינות אירופה דווקא ניסו למנוע מתנועות לאומיות להשיג את עצמאותן, אך במקרה של יוון נהגו בצורה שונה וסייעו ליוון להשיג עצמאות וזאת מהטעמים הבאים:

1. בשל אינטרסים שהיו למעצמות כמו רוסיה ובריטניה בהחלשת האימפריה העותומאנית.
2. בשל תמיכה רחבה של אנשי רוח ואמנים ברחבי אירופה בתנועה הלאומית היוונית (למשל הלורד ביירון, אשר בא להלחם ביון ואף מת שם).

בשנת 1832 הועלה לשלטון מלך ממוצא גרמני ביוון, שלא היה קשור לאף אחת מן המעצמות המעורבות.
שחרור יוון סלל את הדרך לתנועות לאומיות נוספות במאה ה-19.

המאבק לאיחוד איטליה (מאבק שהחל "מלמטה" אך בהדרגה משתנה "למאבק מלמעלה")

איטליה הייתה מפוצלת למספר ממלכות ונסיכויות (כולל מדינת האפיפיור), שהיו כפופות לשלטון זר צרפתי ואוסטרי.
בתחילת המאה ה-19החלה לצמוח התנועה הלאומית האיטלקית, שבאה לידי ביטוי בהקמתן של אגודות מהפכניות-חשאיות, שביקשו לשחררה מהשלטון הזר ושאפו להקים רפובליקה מאוחדת.
למאבק לשחרור ולאיחוד איטליה היו כמה שלבים:

1. ראשית היה מדובר במאבק המשלב את הלאומיות עם הערכים ההומניסטיים והליברליים. בשנת 1848 ("אביב-העמים") פרצו התקוממויות ברחבי איטליה בהנהגת שני המהפכנים: ג'וספה מאציני וג'וספה גאריבלדי. הדרישה הייתה סילוק השלטון הזר והשגת חופש. רוב ההתקוממויות נכשלו, פרט לממלכת פיימונט-סרדיניה (צפון איטליה), שבה שלטו המלך עמנואל השני יחד עם ראש הממשלה הרוזן קמילו כאבור. 
2. הרוזן והמלך תמכו ברעיון האיחוד והבינו שהנסיכות פיימונט-סרדיניה בלבד לא תוכל לממש את איחוד איטליה בכוחות עצמה. לכן נעזרו האיטלקים בקיסר צרפת, נאפוליון השלישי, בכדי לסלק את האוסטרים מרוב שטחה של צפון איטליה ולהביא לאיחודה תחת הנהגת ממלכת פיימונט-סרדיניה. בשנת 1860 אושר האיחוד הרשמי של צפון איטליה והמלך ויטוריו עמנואל הומלך למלך של כל איטליה. 
3. בעזרת גאריבלדי, שהגיע עם אלף מתנדבים, המורדים החלו לשחרר שטחים בסיציליה (דרום איטליה) והעבירו אותם לממלכת פיימונט-סרדיניה. עד אשר בשנת 1870 הושלם איחוד איטליה ורומא נקבעה כבירתה.

ניתן לראות שהלאומיות האיטלקית החלה "מלמטה" כלאומיות ליברלית-דמוקרטית, אך בהדרגה הפכה לפחות דמוקרטית – למלוכנית. לבסוף איטליה אוחדה "מלמעלה" על ידי שליטי פיימונט-סרדיניה ורק לאחר האיחוד החל תהליך בניית האומה האיטלקית שכלל טיפוח של תודעה לאומית ופטריוטיזם.

המהפכה האמריקאית (1776)

המהפכה הלאומית הראשונה התחוללה בצפון אמריקה כאשר 13 מושבות בריטניה החלו במלחמת שחרור במטרה להשתחרר משליטת בריטניה בהן. במלחמה זו הוכרזה עצמאותן והן הפכו למדינה ריבונית ודמוקרטית – ארה"ב.

ציור מתחילת המאה ה-19 בו נראים חברי הקונגרס הקונטיננטלי השני חותמים על הכרזת העצמאות של ארצות הברית, מתוך אתר ויקיפדיה

ארה"ב אימצה את הלאומיות האזרחית/הפוליטית הנשענת על ערכי תנועת ההשכלה. ברוח עקרונות אלו נוסחה הצהרת העצמאות האמריקנית (1776): השוויון, חירות, אינדיווידואליזם, דמוקרטיה. עקרונות אלו התאימו לאופיו של העם האמריקני, הם אפשרו ליצור מכנה משותף לעם  שהורכב מקבוצות מהגרים, וחסרו לו מאפיינים מסורתיים לגיבושו כלאום.

השפעות המהפכה האמריקאית על ההתעוררות הלאומית:

-       המדינה הראשונה שיישמה הלכה למעשה את רעיונות הלאומיות המודרנית, ניהלה מאבק לאומי וזכתה בעצמאות.

-       המדינה הראשונה שיישמה הלכה למעשה את רעיונות ההשכלה  והליברליזם, ויצרה משטר דמוקרטי מודרני, המבוסס על ריבונות העם.

-       המהפכה האמריקאית היוותה מודל לחיקוי ללאומים אחרים באירופה וברחבי העולם.

המהפכה הצרפתית (1789 – 1799)

המהפכה הצרפתית  החלה 13 שנה אחרי המהפכה האמריקאית, והביאה לזינוק הלאומיות על אדמת אירופה.

צרפת לפני המהפכה הצרפתית:

עד למהפכה היה בצרפת, שלטון  מלוכני אבסולוטי, חברה מעמדית, שיטה פיאודלית (המעמדות העליונים נהנו מזכויות יתר).

המהפכה:

במאי 1789 הזמינו נציגי המעמד השלישי את נציגי האצולה והכמורה לשבת  איתם ביחד באסיפה לאומית שתחליף את אסיפת המעמדות, המשמעות: ביטול המעמדות, יצירת שיוון. האצילים והכמרים סירבו לכך.

לכן, נציגי המעמד השלישי הכריזו על עצמם  כעל "אסיפה לאומית" וכמייצגים את בני העם הצרפתי. "האסיפה הלאומית" קראה לביטול המעמדות ולמאבק במשטר המלוכני ובכמורה. סיסמת מנהיגי המהפכה הצרפתית הייתה: "חירות, שוויון ואחווה".

ב-14/7/1789 כבש ההמון הצרפתי את הבסטיליה -  בית הכלא המלכותי שבו היו עצורים מתנגדי השלטון המלוכני. כיבוש הבסטיליה נחשב עד היום ליום העצמאות בצרפת.

המהפכה התפשטה מפריס לרחבי צרפת ודם רב נשפך. באוגוסט 1789 החליטה האסיפה הלאומית על ביטול זכויות היתר של הכמרים והאצילים וכן על ביטול כוחו המוחלט של המלך.

"האסיפה הלאומית" החליטה שיש לכונן משטר חדש בצרפת הבנוי על רעיונות תנועת ההשכלה: ריבונות העם, שוויון בין בני האדם וחופש.

נפילת הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. מתוך אתר ויקיפדיה

השינויים המהפכניים / הישגי המהפכה הצרפתית – מימוש עקרונות השוויון, החירות והאחווה:

- עקרון ריבונות העם – מומש לראשונה (באירופה). זכות האזרחים להשתתף בהכרעות פוליטיות – לקבוע חוקים, להקים מוסדות ולמנות נציגי שלטון.

- עיקרון  השוויון בפני  החוק – יושם עם ביטול הפיאודליזם.

- עקרון זכויות האדם והאזרח – יושם עם פרסומה של  "הצהרת זכויות האדם והאזרח".. בהצהרה נקבע כי:

1. כל האזרחים חופשיים  ושווים.

2. הוגדרו הזכויות הטבעיות – חופש הזכות לקניין, הזכות לביטחון והתנגדות לדיכוי.

3.    העם הוא הריבון.

השפעת המהפכה הצרפתית על הלאומיות:

-  נקבע תקדים להרס "הסדר הישן" ובניית מוסדות שלטוניים השואבים את סמכותם מהעם.

-  הפצת רעיונות המהפכה האוניברסאליים "חרות, שוויון ואחווה" לאזורים אחרים באירופה. 

כיבושי נפוליון (שלט בין השנים 1799 – 1815)

נפוליון היה אחד הגנרלים שעמדו בראש צבא המהפכה הצרפתית. הוא עלה לשלטון בצרפת לאחר 10 שנים סוערות של מהפכה. ב- 1804 הוכתר לקיסר והפך לשליט יחיד בצרפת.

כך התגבשו במדינות אירופה תנועות לאומיות שלהן היו שתי מטרות: 

1) להשתחרר משלטון צרפת ולהפוך למדינת לאום עצמאית.

2) לשנות את סדרי המשטר במדינתם לשלטון הלאום ברוח המהפכה הצרפתית. בספרד ובמדינות נוספות פרצו מרידות בצרפתים.

בסופו של דבר קמה קואליציה של מספר מדינות שלחמה בנפוליון. צרפת הובסה, פריז נכבשה, נפוליון נאלץ לוותר על שלטונו. בקרב ווטרלו (בבלגיה) הוא הובס סופית.

השפעת תקופת שלטון נפוליון על התפתחות הלאומיות

- הפצת רעיונות המהפכה הצרפתית ברחבי אירופה. 

- הקמת תנועות לאומיות: הפצת הרעיונות הלאומיים הצרפתיים ובמקביל שלטון הדיכוי הצרפתי הביאו להקמת תנועות לאומיות.

- התפתחות הלאומיות האתנית – עמים חיפשו את ייחודם, חיפשו תחושת שייכות.

שינויים שיצרה תופעת הלאומיות המודרנית במפה המדינית של אירופה

תופעת הלאומיות המודרנית הביאה להתרחשות אירועים שונים באירופה כולה, כמו: הקמת יוון, הקמת פולין, איחוד איטליה, איחוד גרמניה, הקמת מדינות חדשות על חשבון האימפריה העות'מאנית, התפרקות האימפריות.

השינויים שיצרה תופעת הלאומיות בחברה האירופית:

-        מסגרת זהות חדשה שהעדיפה נאמנות לאומית על פני זהות מעמדית, דתית או אזורית.

-        מסגרות חברתיות חדשות כמו: אגודות לאומיות, תנועות נוער.

-       במדינות הלאום החדשות נוצרו מסגרות לגיבוש הזהות והנאמנות הלאומית, כמו מערכות חינוך ממלכתיות.