שאלות מתכונת

לפניכם שאלות במתכונת בחינת הבגרות שעוסקות במדינת ישראל במזרח התיכון. 

מתחת לשאלות מוצגים פתרונות בראשי פרקים (זוהי אינה תשובה מלאה).

1. תפיסת הביטחון של ישראל בשנות ה- 50  וה- 60 ומלחמת יום הכיפורים
1. הסבירו כיצד תפיסת הביטחון הבסיסי ותפיסת הביטחון השוטף השפיעו על עיצוב דרכי התמודדות שונות של מדינת ישראל.
2. הציגו את הסיבות למלחמת יום הכיפורים וציינו שתי השפעות של מלחמה זו.
2. מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור
   קראו את הקטע וענו על השאלות שבעקבותיו:
   "האלופים טופחו כסלבריטאים, אורחים מבוקשים בערבי ראיונות ובאירועים חברתיים, מפתיחת מסעדה לתצוגת אופנה, מהצגת בכורה למסיבת קוקטייל; כולם רצו אותם בין הקרואים בחתונות וחגיגות בר מצווה. תמונותיהם הודפסו על צלחות וספלים, מחזיקי מפתחות, משחקי ילדים, שעונים וכרטיסי ברכה לראש השנה. ידוענים אחרים באו להצטלם אתם- לנרד ברנשטיין ודני קיי ושון קונרי, וריצ'רד ניקסון. עוד ועוד נשפי נצחון נערכו בכל מקום."
   

     (מתוך: תום שגב, "1967- והארץ שינתה את פניה", עמ' 462-463)
   

   א. הצג השפעה אחת של מלחמת ששת הימים על ישראל לפי הקטע.הצג שני השפעות בתחומים נוספים.

   ב. הצג שלושה גורמים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים. הצג שלוש השפעות שהיו למלחמה זו על ישראל.

3. מלחמת סיני
1. הסבירו מה היו הגורמים שהניעו את ישראל להצטרף למלחמה עם אנגליה וצרפת נגד מצרים.
2. הסבירו את התוצאות ואת ההשפעות של מלחמת סיני.
4. תהליך הדה קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות
1. הצג שלושה מהגורמים לתהליך הדה-קולוניזציה, משלושה סוגים שונים (גורם כלכלי אחד, גורם פוליטי אחד,  גורם אידיאולוגי אחד).
2. כאשר הבריטים העניקו עצמאות לעירק בתום המנדט שלהם שם, הם דאגו לשמר את השליטה בתעשיית הנפט העירקית בידיהם. איזה ממאפייני תהליך הדה-קולוניזציה בא לידי ביטוי בכך?
5. השפעת גורמים שונים על גורל היהודים בארצות האסלאם
1.  הצג שלושה גורמים שהשפיעו על גורל היהודים בארצות האסלאם החל משנת 1948.
2. הסבר כיצד שניים מהגורמים שציינת בסעיף א' באו לידי ביטוי בגורלה של אחת הקהילות.

1. תפיסת הביטחון של ישראל בשנות ה- 50  וה- 60 ומלחמת יום הכיפורים
1. הסבירו כיצד תפיסת הביטחון הבסיסי ותפיסת הביטחון השוטף השפיעו על עיצוב דרכי התמודדות שונות של מדינת ישראל.
2. הציגו את הסיבות למלחמת יום הכיפורים וציינו שתי השפעות של מלחמה זו.

תשובה לשאלה מס' 1

סעיף א'

• תפיסת הביטחון בסיסי: אי ההשלמה של ארצות ערב עם קיומה של מדינת ישראל, מובילה אותן להכנות ל"סיבוב הבא" - הכנות למלחמה נוספת לשם חיסולה של ישראל. המתחייב מבחינת ההתמודדות הוא הכנת צבא ואמצעים צבאיים שיוכלו להביא להכרעה אם תתרחש מלחמה בין ישראל למדינות השכנות.
• תפיסת הביטחון השוטף: ההסתננות לשטח ישראל למטרות גנבה או פגיעה בתושבים (הפדאיון, לדוגמא) מכאיבה אך אינה מְסַכֶּנת את קיומה של ישראל. המתחייב מבחינת ההתמודדות: דרך הגנתית: הגנה על הגבולות ע"י בניית גדר גבול, פריצת דרכים, הקמת מוצבים, מיקוש, הקמת "משמר הגבול", שמירה על יישובי הסְפָר. דרך התקפית: פעולות תגמול.

סעיף ב'

הסיבות למלחמת יום הכיפורים 

1. החלטת מצרים וסוריה לצאת למלחמה נגד ישראל כדי להשיב את כבודן שנפגע קשות במלחמת ששת הימים, ולהשיב את האדמות שאבדו להן במלחמה זו
2. כשלון הניסיונות למו"מ מדיני בין ישראל ומצרים בדבר נסיגה מסיני. נשיא מצרים, 
3. אנואר סאדאת, ראה במלחמה צעד שיוציא את המהלך המדיני מקיפאונו ויוביל לתחילתו של תהליך מדיני שתוצאתו תהיה נסיגת ישראל מסיני.
4. תחושת ביטחון מופרזת של ישראל שהעריכה כי צבאות ערב, שהובסו במלחמת ששת הימים אינם מוכנים למלחמה. אי המוכנות של ישראל למלחמה עודדה את יוזמת התוקפנות המצרית-סורית.

השפעות:

1. טראומה לאומית. פגיעה בתחושת הביטחון והאמונה המלאה בצבא ובתפיסה הביטחונית.
2. ערעור מעמדן של דמויות כמו הרמטכ"ל ושר הביטחון (משה דיין) שזכו עד כה לאמון מלא מהציבור.
3. קושי רב להתמודד עם מספר הקורבנות העצום שהיה לישראל. 
4. הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועדת אגרנט , שמצאה את הדרג הצבאי אשם במחדל אך פטרה את הדרג המדיני מאחריות למחדל.
5. הקמת תנועת מחאה שהובילה להתפטרותו של דיין ואחר כך להתפטרות ממשלת גולדה מאיר
6. המהפך של 1977, עליית מנחם בגין והליכוד לשלטון.
7. חיזוק שתי תנועות חברתיות אזרחיות: "גוש אמונים" שדגלה בישוב שטחי יהודה ושומרון מתוך אמונה ברעיון ארץ ישראל השלמה, ו"שלום עכשיו" שטענה כי ישראל אינה ממצה את כל האפשרויות להגיע להסכם שלום עם העולם הערבי, והציעה ויתורים טריטוריאליים תמורת שלום.

השפעות בתחום היחסים עם מדינות ערב:

1. השגת ניצחון צבאי ע"י ישראל למרות תנאי הפתיחה הקשים  ( בסיום המלחמה תותחי ישראל איימו על דמשק, הדרך לקהיר היתה פתוחה לישראל) השיבה לה את גורם ההרתעה.
2. תחושת ניצחון והישג  ערבי בעקבות ההישגים בתחילת המלחמה, בכך שצבא מצרי שהה ממזרח לתעלה בסיום המלחמה ובכך שאחרי המלחמה תעלת סואץ הוחזרה למצרים וקונייטרה הוחזרה לסוריה.
3. תחושה של השבת הכבוד הערבי. נכונות של שני הצדדים להיכנס למו"מ על שלום שהחל בביקור סאדאת בישראל ב - 1977 ונסתיים בהסכם השלום עם מצריים ב - 1979.

  (מתוך: תום שגב, "1967- והארץ שינתה את פניה", עמ' 462-463)

תשובה לשאלה מס' 2

סעיף א'

ההשפעה של מלחמת ששת הימים על ישראל לפי הקטע:

אופוריה ושאננות: לאחר הניצחון הישראלי הלכה והתפתחה תחושת אופוריה ושאננות בציבור הישראלי ובצבא. התחושה הייתה כי הערבים למדו את הלקח מתבוסתם ולא יעזו שוב לתקוף את ישראל.

השפעות בתחומים נוספים:

• שליטה על שטחים גדולים פי שלושה משטחה של מדינת ישראל שנתנו עומק אסטרטגי.
  
• עם השטחים נוספה לישראל אוכלוסייה של כמיליון ערבים.
  

סעיף ב'

הגורמים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים:

1. החלטת מצרים וסוריה לצאת למלחמה נגד ישראל כדי להשיב את הכבוד שלהן שנפגע קשות במלחמת ששת הימים, ולהשיב את האדמות שאבדו להן במלחמה זו.
2. כישלון הניסיונות למשא ומתן מדיני בין ישראל ומצרים בדבר נסיגה מסיני.
3. יש חוקרים המציינים כי נשיא מצרים, אנואר סאדאת, ראה במלחמה צעד שיוציא את המהלך המדיני מקיפאונו ויוביל לתחילתו של תהליך מדיני שתוצאתו תהיה נסיגה ישראלית מסיני.

השפעות מלחמת יום הכיפורים על ישראל:

1. ראשיתו של תהליך השלום בין ישראל והערבים.
2. מהפך פוליטי בישראל.
3. טראומה לאומית. פגיעה בתחושת הביטחון, באמונה המלאה בצבא ובתפיסה הביטחונית.

תשובה לשאלה מס' 4

סעיף א'

גורמים לתהליך הדה-קולוניזציה

גורמים כלכליים:

• במאה ה-19 המושבות הניבו רווחים נאים עבור המעצמות הקולוניאליסטיות: בהשקעה קטנה – יחסית, תוך ניצול אוצרות-הטבע הזמינים וכוח-האדם הזול והבלעדיות של המעצמה השלטת, ניתן היה להרוויח היטב. במחצית השנייה של המאה ה-20 המעצמות נאלצו להשקיע יותר בהחזקת המושבות ודיכוי האוכלוסייה והרווחיות ירדה.
  
• אחרי מלחמת העולם ה-2 המעצמות הקולוניאליסטיות נאלצו להשקיע בשיקום כלכלותיהן, בעקבות ההרס והאבדות של המלחמה. הם העדיפו להשקיע בבית ולא מעבר לים.

גורמים פוליטיים:

• תמיכת מעצמות-העל: בעולם שנוצר אחרי מלחמת העולם ה-2 התפתחה יריבות בין שתי מעצמות העל, ארצות הברית וברית המועצות, יריבות הידועה כ"מלחמה הקרה". כל אחת מהמעצמות הללו בקשה למשוך לצידה את עמי אפריקה ואסיה באמצעותת תמיכה בתהליך הדה-קולוניזציה.
  
• תנועות השחרור של עמי אפריקה ואסיה שהיו תחת שלטון קולוניאלי ניהלו מאבקים לאומיים עקשניים ואף אלימים, שגבו  מחיר כבד מהמעצמות הקולוניאליסטיות, והתישו אותן.

גורמים אידיאולוגיים:   

• בני השכבה המובילה בקרב העמים הנתונים לשלטון קולוניאלי– האליטה – נחשפו לתרבות ולאידיאולוגיות שרווחו באירופה, ובכלל זה הלאומיות. הם אמצו את הלאומיות, ובעזרתה גייסו את ההמונים למאבק האנטי-קולוניאלי.
  
• שתי מעצמות-העל תמכו בדה-קולוניזציה לא רק מהסיבות הפוליטיות שהזכרנו, אלא גם מסיבות אידיאולוגיות: ארצות הברית ראתה בקולוניאליזם סתירה הן לעיקרון ההגדרה העצמית של העמים והן לעיקרון השוק החופשי. ברית המועצות ראתה בקולוניאליזם ביטוי לניצול קפיטליסטי.

סעיף ב'

המאפיין: המעצמות הקולוניאליות השתדלו להמשיך לשמור על האינטרסים שלהם