לכל תשובה יש שאלה

משמעות של מושג

בפרק הקודם ("להמשיג מחשבה") עסקנו במושגים תוך שימוש בדימוי של "קופסאות" המכילות רעיונות מסויימים. ראינו שהשימוש ב"תווית החיצונית" של קופסה מסויימת מאפשר לנו להתבטא בקלות, ומאפשר לאחרים להבין אותנו. כך למשל, במקום לומר "עמוד בבקשה מאחורי החפץ הזה שבדרך כלל יושבים עליו" אנחנו יכולים לומר "עמוד בבקשה מאחורי הכיסא." המושג כיסא הוא ה"תווית" שמודבקת על ה"קופסה" שמכילה את כל מאפייני הכיסא (כמו שאנחנו חושבים עליו). 

אולם המשגה של כיסא היא עניין פשוט יחסית (אם כי, כפי שראינו בפרק הקודם, גם היא לא מובנת מאליה). מה אם ננסה להמשיג דברים מורכבים יותר - האם תמיד כולם יסכימו עם המושגים שבהם נבחר כדי לתאר דבר מה? כלל לא בטוח.

בואו נזכר למשל בתרגיל שעשינו בפרק הקודם: 

יתכן שהמספר המצומצם של האפשרויות שהצענו הקל עליכם את בחירת המושג המתאים למה שמתואר באיור. אולם ייתכנו מצבים מורכבים יותר, שבהם הבחירה תהא פחות ברורה.

חשבו למשל על אדם שבכל פעם שאתם נתקלים בו נותן לכם מתנה. מה לדעתכם מאפיין אדם כזה? איזה מושג תבחרו כדי לתארו?

האם הוא אדיב?

נדיב?

אולי עשיר?

או שמא חנפן?

אף על פי שכל אחד מהמושגים הללו מספק מידע רב ומתאר את אותו אדם באופן שונה, אפשר להניח שאנשים שונים יבחרו מושגים שונים לתיאור אדם כזה.

 יתרה מכך, אפילו אם אנשים שונים יבחרו באותו מושג - לדוגמה "נדיב" או "חנפן" - לתיאור אדם זה, עדיין יתכן שהם לא יבינו את משמעות המושג באותו האופן. הביטו למשל במושגים הבאים: "דף נייר", "אוזניות", "ציון מעולה", "צרפתי", "טיול שנתי" או "אמא", או אפילו במושגים שעתה הזכרנו: "אדיב", "נדיב" ו"חנפן" - כל אחד מאלה ודאי מעלה בראשכם מחשבה מסויימת, מכלול מסויים של תכונות ואפיונים המוכנסים ל"קופסה" הזו. אולם כלל לא ברור שלמושגים אלה יש בעיני כולם את אותה המשמעות.

אל תסתכלו (רק) בקנקן

מצב כזה, שבו אנשים שונים מפרשים מושג יחיד באופנים שונים, עלול להיות בעייתי. פירוש שונה של מושג מסויים יכול לשנות את הבנת המשמעות של הנאמר. לכן, כדי להבין אחד את השניה עלינו להסכים על משמעות המילים. יתרה מזאת, עלינו לדעת שאנחנו מסכימים על משמעות המילים – כלומר עלינו לוודא שאנחנו מפרשים את המושגים באותו האופן.

בהמשך נבחן שתי דוגמאות שממחישות כיצד פירוש שונה של מושג משנה אפילו משמעות של משפט בודד. נסתכל למשל על השאלה הבאה:

כדי לענות על שאלה זו אנחנו צריכים לפרש מספר מושגים: 

בעוד שחלק מהמושגים קלים יחסית לפרשנות ("אנשים אחרים" הם כל האנשים שהם לא אני), ישנם מושגים שעלולים להיות מעט יותר "מסתוריים". המילה "לכבד", למשל. למה בדיוק מתכוון שואל השאלה כשהוא מדבר על "לכבד אנשים אחרים"? 

אנשים שונים יכולים לפרש את המושג בדרכים שונות, ולפיכך עלולים לפרש את השאלה בדרכים שונות. מכאן, הרי שהם יכולים לענות על השאלה בהתאם לפירוש האישי שלהם למושג "כבוד" . לכן, כאשר אנו מעוניינים לקבל תשובה לשאלה זו, עלינו לוודא שמשמעות המושג "לכבד" ברורה לכולם. לעיתים אנו עלולים אפילו לגלות שהיא כלל לא הייתה מובנת לשואל בעת ששאל את שאלתו. זכרו, שכל הבעייתיות התעוררה בגלל מילה אחת בלבד.

עד כמה חשוב יכול להיות מושג בודד בתוך משפט? המשפט הבא מהווה דוגמה נוספת לכך:

מתוך תשע המילים במשפט שאמר עידו, התמקדו במילה "נאלץ". אם נחזור לדימוי הקופסאות, ה"תוכן" המסתתר מתחת ל"תווית" שעליה רשום נאלץ הוא מעשה שאדם עושה בניגוד לרצונו. עידו, למעשה, אומר לנו שהוא לא נהנה ללכת לתגבורים במתמטיקה. אם זה לא היה תלוי בציון שלו במתמטיקה או ברצון להניח את דעתם של הוריו, עידו היה עושה דברים אחרים. נסו להחליף את המילה "נאלץ" במילה אחרת, והמשמעות תשתנה לגמרי. 

 שימו לב כיצד משתנה משמעות המשפט כולו בעקבות החלפת מילה אחת באחרת: 

• אני נאלץ ללכת כל יום בשבוע הקרוב לתגבורים במתמטיקה.
• אני נדרש ללכת כל יום בשבוע הקרוב לתגבורים במתמטיקה.
• אני רוצה ללכת כל יום בשבוע הקרוב לתגבורים במתמטיקה.

 מי שלא מבין את משמעות המושג "אילוץ" יתקשה לתפוס את המסר שמנסה עידו להעביר בדבריו.

אנחנו יכולים להבין כעת את חשיבות ההסכמה על משמעותו של מושג מסוים. בשיחה בין אנשים, הבדלים בפירוש המושג יכולים לגרור אי הבנה, מסקנות שגויות ושרשרת של טעויות. הבהרת המושג תאפשר לנו להימנע מטעויות כאלה - הן בדיבור יומיומי ובמיוחד בחקירה פילוסופית.

 ניזכר במה שאמרנו בפרק "משמעות": אנחנו משתמשים בשפה כדי לבטא את מחשבותינו, ובאופן כזה מתקשרים עם אנשים אחרים. תקשורת טובה פירושה שהאחרים מבינים אותנו (ואף אנחנו מבינים אותם). אם בדיון מסויים אנחנו משתמשים במושג שמשמעותו אינה ברורה לסובבים אותנו, השיחה כולה עלולה להשתנות ועשויות להתעורר בה בעיות. זו הסיבה שחשוב לזהות את המושגים ולוודא שמשמעותם מובנת.