לכל תשובה יש שאלה

שאלה משמעותית

לרוב, תהליך של חשיבה ביקורתית מתחיל בשאלה. בשביל חשיבה ביקורתית טובה – כזו שיורדת לעומקם של דברים, מגלה לנו דברים חדשים, מאתגרת את הדוברים וכו' – צריך לדעת לשאול שאלות. תתפלאו, לדעת לשאול שאלה טובה זה לא דבר מובן מאליו! השלב הבא יהיה כמובן לענות עליה. 

כיצד נזהה שאלה? זוהי שאלה קלה, שהפתרון שלה הוא פשוט – יש סימן שאלה בסופה. כך ששלוש המילים שפתחו את הפסקה הזו הן שאלה.

כיצד נזהה שאלה משמעותית? זו כבר שאלה אחרת לגמרי! התשובה במקרה זה כרוכה לא רק בסימני פיסוק. שאלה משמעותית מחפשת אחר בעיות מסוימות בתגובה למשהו מסוים ומצביעה עליהן. שאלה טובה, לכן, מזמינה הבהרה או המשך דיון משמעותי. במילים אחרות, לא כל רצף מילים שיש בסופו סימן שאלה הוא שאלה משמעותית. לפעמים זהו טיעון ש"התחפש" לשאלה, שאלה ב"כאילו"... בואו נראה דוגמה לכך:

מירב שאלה שתי שאלות. מטרתה של השאלה הראשונה הייתה לקבל מידע שלא היה ברור לה: האם יאיר יצטרף למשחק.

למירב ברור שכולם אוהבים לשחק כדורגל והיא מבטאת זאת בשאלה של פליאה. הדוגמה הזו של שני החברים, שלא חולקים טעם משותף במשחקי כדור, ממחישה לנו עניין חשוב ביותר: שאלה משמעותית חייבת להיות ניטראלית – כזו שלא נוקטת עמדה מסוימת. אחרת אין זו שאלה, אלא רק משפט עם סימן שאלה בסופו. זו שאלה שמי ששואל אותה אינו מצפה לתשובה. אבל אם מי ששואל לא מצפה לתשובה, הרי שהוא מניח בעצמו תשובה! כלומר, הוא אומר את דעתו – דבר שאינו תורם להמשך הדיון.

 בואו נראה דוגמה נוספת.

שימו לב שחלק מהשאלות המשמעותיות בדוגמה זו יכולות לגרום לרועי לשנות מעט את טיעונו, ובכך לדייק ולשפר אותו. למשל, יתכן שרועי ירצה לנסח מחדש את טיעונו כך: "לא, עישון סיגריות יכול לפעמים לעזור לאנשים." במקרה הזה, הטיעון החדש מסויג יותר מהקודם, ולוקח בחשבון שלא בכל המקרים עישון הוא דבר בריא. שאילת השאלות המתאימות הביאו את רועי לשים לב לבעיה כלשהי שעד לאותו הרגע נעלמה מעינו.

לסיכום, השאלה היא חלק חשוב בחשיבה ביקורתית, והיא גם הבסיס של החקירה הפילוסופית. באמצעות שאלה טובה אפשר לזהות בעיה בטיעון מסוים ולהצביע עליה. מטרת השאלה היא לברר אם אכן ישנה בעיה על מנת שאפשר יהיה למצוא (או לפחות לחפש) לה מענה.