לכל תשובה יש שאלה

טעויות נפוצות בטיעונים

ראינו שלטיעון תקין צריכים להיות שני חלקים – טענה ונימוק. ללא נקיטת עמדה והצגת הצדקה לעמדה זו, הטיעון חסר ואינו מבטא את מחשבתנו בצורה בהירה עבור המאזינים. אולם גם כאשר הטיעון בנוי כהלכה הוא עלול להיות בעייתי. בחלק הזה נעסוק בשלוש טעויות שמופיעות בטיעונים לעיתים קרובות.

האם כבר קרה לכם שעניתם במבחן תשובה מצוינת, אך היא לא ענתה על השאלה עליה התבקשתם להשיב? בדומה לשגיא, מהסרטון בראשית הפרק, שכעס על ההורים שלו מכיוון שלא הבינו את דבריו, רבים מאיתנו נוטים להתבלבל ואיננו שמים לב לכך שחלק מהתשובות שלנו אינן עונות על השאלה עליה נשאלנו – גם כשאנחנו משוכנעים שאין שום דבר שגוי במה שאמרנו. אם כך, קרוב לודאי, שהבעיה היא בטיעון שלנו.

 שימו לב, כשאנו עוסקים בטעויות בטיעונים, איננו מתייחסים לעמדה שמביע הדובר (אם אנו מסכימים או מתנגדים לה). הטעות באה לידי ביטוי בצורה שבה הובע הטיעון, והיא אינה מאפשרת להבין היטב את כוונת הדברים. 

לפניכם שלוש טעויות נפוצות בטיעונים:

טעות ראשונה: היעדר טיעון

על מנת שהטיעון יהיה מוצלח, עליו להוסיף משהו שהשואל לא ידע קודם לכן. תשובה שאין בה אלא חזרה על רכיבים מתוך השאלה מבלי להוסיף רעיון חדש אינה באמת טיעון, אף על פי שהיא עשויה להישמע כמו אחד. 

 הנה דוגמה: 

 הטיעון שנותנים ההורים בתגובה לשאלה מציג במילים אחרות את המצב הבעייתי שהועלה בסיטואציה – להורים מותר ולילדים אסור. הוא מתאר מצב של חוסר שוויון בין ההורים לבין הילדים, אך אין בו שום רעיון המנמק את חוסר השוויון הזה. 

בשני המקרים הנכונים שמצאתם נוסף לנו פרט חדש שמהווה נימוק שיתמוך בטענה. כעת, כשהטיעון משקף רעיון מסויים, אפשר להתווכח על נכונותו על ידי העלאת טיעונים שסותרים אותו או תומכים בו. בניגוד לדוגמה השגויה, שתי הדוגמאות מקדמות את הדיון בסוגיית שיחות הטלפון בזמן ארוחת הערב המשפחתית.

טעות שנייה: טיעון לא ענייני 

הטעות בטיעונים מסוג זה נעוצה בשימוש במושגים שאינם שייכים לנושא הדיון. דוגמה לכך ראינו בסרטון: הוריו של שגיא שאלו אותו מדוע אינו עונה להם, והוא השיב "אני כבר לא ילד!" העובדה ששגיא "לא ילד" אינה קשורה לשאלתם של ההורים, המבקשים לברר מדוע אינו עונה להם.

הנה עוד דוגמה: 

האם זהו טיעון רלוונטי? לא. ההבדל בין השעה שבה האחים הקטנים הולכים לישון לבין שעת השינה של אחותם הגדולה איננו רלוונטי לבקשת ההורים לשמירה על השקט. 

טעות שלישית: שימוש שגוי במונחים יחסיים

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בטיעונים היא השימוש במונחים יחסיים, במקום בטענה שנוקטת עמדה ברורה. דוגמאות לביטויים אלה הם:

• "זה תלוי"
• "לא בהכרח"
• "לפעמים"
• "לא לגמרי"
• "לאו דווקא"

השימוש במושגים כאלה גורם לתשובה להישמע כמו טיעון, אף על פי שאינה מהווה טיעון תקין. טיעון צריך להעביר עמדה מסויימת ולנמק אותה, ואילו המונח היחסי מאפשר להימנע ממתן תשובה חד-משמעית. הרבה פעמים מתן תשובה שיש בה הסתייגות מצביע על כך שלא חשבנו מספיק על הדברים ולא גיבשנו עמדה ברורה. 

ראו למשל את הדיון הקצר הבא: 

אין כאן טיעון שעונה על השאלה, אלא הסטה של הדיון מהשיפוט על ההעתקה (טוב או רע?) לאופן שבו היא מתבצעת (איך?).

טיעון תקין יהיה למשל: זה דבר טוב, מכיוון שבאמצעות ההעתקה אני יכול לקבל ציון גבוה יותר.

גם את העמדה המנוגדת אפשר להציג בטיעון תקין: זה דבר רע, מכיוון שהעתקה היא דבר לא מוסרי.

כמו בכל הדוגמאות הטובות שהצגנו עד כה, גם בשתי האחרונות נוספו לנו פרטים חדשים שמקדמים את הדיון: המוטיבציה לקבל ציון גבוה (בדוגמה הראשונה), והבעייתיות המוסרית של ההעתקה (בדוגמה השנייה).