לפניכם שלושה תיאורי מקרה.
על כל קבוצה לבחור מקרה אחד, ולחשוב: אילו תגובות של מערכת העצבים נגרמות באותו תרחיש? נסו לחשוב על כמה שיותר תגובות.
הציגו את תשובתכם בכיתה.
"בדרכי לשיעור גיטרה עברתי בגינה הציבורית. פתאום הבחנתי ביצור ארוך ודק מתפתל על האדמה למרגלות השיח ממש על ידי. מיד קפאתי במקום, עיני נפערו ולִבי החל להלום בחוזקה. כשריכזתי את מבטי ביצור המפותל על הקרקע, גיליתי לשמחתי שזהו בסך הכול חבל מרוט שמישהו השליך... חייכתי לעצמי בהקלה, התכופפתי להרים את החבל והשלכתי אותו לפח הקרוב."
"אתמול בצהרים חיממתי קערת פסטה במיקרוגל. הייתי כל-כך רעב שלא התאפקתי, ומיד כששמעתי את צפצוף שעון העצר של המיקרוגל – פתחתי אותו ושלפתי את הקערה בשתי ידיי. כעבור רגע קט נוכחתי שהקערה חמה מאוד. נעתי במהירות לעבר השולחן, שהיה במרחק צעדים ספורים, אבל לא הייתי בטוח אם אוכל להחזיק מעמד כשהקערה הלוהטת בין ידיי. ברגע האחרון כמעט שמטתי את הקערה ארצה בניגוד לרצוני, אך למזלי הצלחתי להניחה על השולחן. בעת האכילה, חשבתי לעצמי כמה טוב שהקערה הגיעה למקומה בשלום ואני יכול לאכול את הפסטה – במקום לנקות אותה מן הרצפה..."
"בניגוד לכל שאר הבנות בלהקת המחול, איני אוהבת להופיע בשורה הראשונה – הדבר גורם לי התרגשות נוראה, איני מצליחה להתרכז בריקוד ובטוחה שאכשל לעיני כולם. סיפרתי על כך לליאור, חברתי הסולנית, והיא סיפרה לי שגם היא מתרגשת מאוד, אבל שהיא חיה בשביל ההתרגשות הזאת..."
שאלה: מה קורה לדוברת כשהיא נדרשת לרקוד בשורה הראשונה, ומה קורה לליאור חברתה?