אמירים אביב לבגרות - היסטוריה תשפ"ב

הסיבות לדחייה:

1.     הסולטאן חשש שמיעוטים לאומיים נוספים באימפריה העות'מאנית ידרשו אוטונומיה, ובעקבות זאת האימפריה תתפורר, כלומר, הוא העדיף את שלמות האימפריה.

2.     הבטחותיו הפיננסיות של הרצל לא היו אמינות, שכן בעלי הון יהודים סירבו להשקיע מהונם במפעל הציוני. הסולטאן השתמש בקשר עם הרצל כתכסיס לסחוט תנאים טובים יותר להלוואה מצרפת ולמחוק באמצעותה חלק מהחוב הטורקי.

הרצל דחה את הצעתו של הסולטאן.

 

הפניה לגרמנים:

גרמניה הייתה המעצמה האירופית המקורבת ביותר לטורקים. הרצל ביקש ממנו להשפיע על הסולטאן שיעניק ליהודים צ'רטר על א"י בחסות גרמניה.

בתמורה הבטיח לקייזר לקדם אינטרסים לתועלת הגרמנים:

1.     לאחר קבלת הצ'רטר, יעזבו היהודים את גרמניה ויעלו לא"י. זה יוריד את המתח האנטישמי. כמו כן, יעזבו יהודים שתומכים במפלגה הסוציאל – דמוקרטית שהייתה בעלת דימוי מהפכני ולכן ירד גם המתח המהפכני בגרמניה.

2.     א"י תהיה שטח חסות גרמני. שטח תחת השפעה תרבותית גרמנית, דבר שיאפשר לגרמניה להפיץ את התרבות הגרמנית במזרח התיכון.

הקייזר העדיף את הידידות ואת הברית עם העות'מאנים (עסק בהקמת ברית כלל אירופאית נגד הבריטים) על קידום האינטרסים של היהודים, ולכן החליט בסופו של דבר לא לתמוך בתכנית של הרצל.

הפניה לבריטים:

הרצל פנה לבריטים בבקשה לתמוך בהתיישבות יהודית בטריטוריה בריטית קרובה לא"י. בתמורה לכך הציע לקדם אינטרסים לתועלת הבריטים:

1.     המושבה היהודית תהיה נאמנה לבריטניה ותאדיר את שמם בעולם.

2.     הפליטים היהודים שהגיעו לאנגליה ממזרח אירופה, והעלו את רמת האנטישמיות בה, יעזבו למושבה היהודית.

הבריטים הציעו ליהודים את קפריסין ואת תכנית  אל- עריש, אך שתי הצעות אלה לא יצאו אל הפועל. לאל עריש היה קושי להעביר מים, וכן המצרים התנגדו.