שאלות מתכונת

2. המאבק להקמת מדינת ישראל בשנים 1947-1945.

א. הסבר את הסיבות להקמת תנועת המרי העברי וציין שתי פעולות חשובות שנעשו במסגרתה.

ב. הסבר מה הניע את המוסדות הלאומיים לשנות את החלטתם בקשר לפעילות הצבאית במסגרת "תנועת המרי" בקיץ 1946, איזו השפעה היתה לכך על תנועת המרי ואיך המשיך כל צד לפעול.


תשובה לשאלה 2

סעיף א'

הסיבות להקמת תנועת המרי העברי

-         הכרזת בווין כי מדיניות הספר הלבן השלישי  תימשך (משמעותו: הקמת מדינה פלשתינאית עם רוב ערבי ומיעוט יהודי, איסור עליה, איסור התיישבות), למרות השואה, אין היתר לפליטי השואה לעלות ארצה. אכזבה לאחר הצפייה של הישוב כי אחרי מלחמת העולם תוקם בא"י מדינה יהודית. 

-         המחשבה כי הכרחי לתאם בין כל הכוחות בארץ לשם פעולה משותפת במטרה להשפיע על מדיניות בריטניה ועל דעת הקהל בעולם כדי להביא במהרה להקמת מדינה יהודית.

-         המחשבה כי תיאום בין כל הכוחות בארץ יאפשר פעולות בקנה מידה גדול.

-         המחשבה שמאבק מזוין ישרת את המטרה של הקמת המדינה היהודית.

פעולות של תנועת המרי: 

-           שחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית

-           פגיעה במסילות ברזל ("ליל הרכבות")

-           פגיעה בתחנות ראדאר בכרמל, בסידני עלי (ליד הרצליה) ובגבעת אולגה (מהן נערך מעקב אחר ספינות מעפילים המתקרבות לחוף)

-           פגיעה במחנות צבא בריטים, תחנות משטרה שדות תעופה

-           פיצוץ בתי המלאכה של הרכבת בחיפה

-           "ליל הגשרים"


סעיף ב' 

מניעי החלטת המוסדות הלאומיים בקיץ 1946 בדבר הפסקת הפעילות הצבאית ("מאבק   

רצוף" והמשך הפעילות רק בתחומי עלייה והתיישבות ("מאבק צמוד")

-         תגובת הבריטים ב"שבת השחורה" העלתה את השאלה האם הפעולות הצבאיות מקדמות את המטרה של הקמת המדינה היהודית, או שאינן מביאות תועלת לעניין זה. בנוסף, הוברר כי תוצאותיהן (חיפושים והחרמות נשק) גורמות נזק וסיכון למאבק הצפוי בעתיד כנגד הערבים.

-         גירוש המעפילים לקפריסין שהחל באוגוסט 1946.

-         היווצרותו של מבוי סתום בתחום המדיני לאחר סירוב בריטניה לקבל את מסקנות הועדה האנגלו אמריקאית וכשלון תכנית מוריסון גריידי, והצורך לפתוח כוון חדש בתחום המדיני.

ההשפעה על תנועת המרי: 

-         החלטת המוסדות הלאומיים להפסיק את הפעולות הצבאיות הביאה לפרוק תנועת המרי. 

-         קבלת ההחלטה על ידי  ארגון ה"הגנה" הכפוף למרות המוסדות הלאומיים, (התפטרות משה סנה, ראש המטה הארצי של ה"הגנה", בעקבות התנגדותו להחלטה). 

-         פעילות  ה"הגנה" בתחומי ההעפלה והתיישבות בלבד ("מאבק  צמוד" ) כחלק מן המאבק המדיני. המטרה: גיוס  דעת הקהל בעולם כאמצעי להפעלת לחץ על המדינאים כדי שיתמכו במאבקה של התנועה הציונית להקמת מדינה יהודית.

-         המשך הפעילות הצבאית על ידי אצ"ל ולח"י שלא קבלו את ההחלטה.