אמירים אביב לבגרות היסטוריה

העלייה הראשונה:

שנות העלייה

1881-1904

ארצות המוצא

מרבית העולים הגיעו ממדינות מזרח אירופה רוסיה וחלקם מארצות הבלקן רומניה. כמו כן הייתה עליה גם של יהודים מתימן.

מספר עולים

בין השנים 1881- 1940- היגרו לארץ ישראל כ- 25 אלף יהודים. מספרם המדויק אינו ידוע בוודאות מפני שחלק גדול מהם עזב את הארץ, גם בשל קשיי הסתגלות וגם בשל גזירות התורכים.

זיקה לדת

מרבית העולים הצטרפו לאנשי היישוב הישן והיו בעלי אותו חזון, שמרו מסורת, חיו ב-4 ערי הקודש, עלו ממניעים של קירוב הגאולה ולא ממניעים לאומיים.

 

 השקפת עולם

כמעט כל העולים היו בעלי משפחות בשנות ה-30 וה-40 לחייהם, בעלי השכלה מועטה, בוגרי חדרים וישיבות ובעלי אמצעים כלכליים מצומצמים. האמינו כי עבודת האדמה היא שלב הכרחי במימוש הלאומיות היהודית, ולכן עסקו בחקלאות. חשוב להדגיש כי מרבית העולים באותן שנים לא פנו להתיישבות, אלא העדיפו את היישוב העירוני הישן. רק כרבע מהעולים חיו במושבות הראשונות.

העלייה השנייה:

שנות העלייה

1914-1904

ארצות המוצא

מרביתם עלה ממזרח אירופה: דרום-מערב רוסיה, פולין, ליטא וסרביה. העולים שעלו לארץ ישראל היו מיעוט מבין יהודי מזרח אירופה שהיגרו באותן שנים מארץ מגוריהם ומרביתם היגרו לארצות הברית.

מספר עולים

בגל העלייה ה- 2 הגיעו לארץ כ-30,000 עולים, אך רובם כ-90% מהעולים לא נשאר בה משום שהתקשו להסתגל לתנאי החיים הקשים בה.

זיקה לדת

מרבית העולים גדלו בילדותם בבתים דתיים, אך מרדו בהוריהם והתרחקו מהדת.

השקפת עולם

העולים היו פועלים צעירים מתחת ל-25, רווקים שעלו כיחידים, ללא משפחה. מטרתם הייתה "לכבוש את העבודה העברית במושבות". העולים היו ציונים, סוציאליסטיים שהושפעו מן המסורת המהפכנית הרוסית. הם האמינו בשיבה לערכי עבודת האדמה, לעמל כפיים, לעצמאות ולחיי צניעות. עם עלייתם בחרו מרביתם להתיישב ביישוב היהודי העירוני, בעיקר ביפו, בחיפה ובירושלים. רק מעטים מהם בחרו להתיישב ביישובים שהקימו עולי העלייה הראשונה.

צפה במערכון של לול על העליות הראשונות לארץ ישראל , באיזה אופן מוצגים בסרטון ההבדלים שבין העולים לארץ ישראל בעליות הראשונות וכיצד הדמויות המוצגות מתקשרות למאפייני העולים?

העולים החדשים - לול