מעלות היסטוריה לבגרות

1. תפיסת הביטחון של ישראל בשנות ה- 50  וה- 60 ומלחמת יום הכיפורים
1. הסבירו כיצד תפיסת הביטחון הבסיסי ותפיסת הביטחון השוטף השפיעו על עיצוב דרכי התמודדות שונות של מדינת ישראל.
2. הציגו את הסיבות למלחמת יום הכיפורים וציינו שתי השפעות של מלחמה זו.

תשובה לשאלה מס' 1

סעיף א'

• תפיסת הביטחון בסיסי: אי ההשלמה של ארצות ערב עם קיומה של מדינת ישראל, מובילה אותן להכנות ל"סיבוב הבא" - הכנות למלחמה נוספת לשם חיסולה של ישראל. המתחייב מבחינת ההתמודדות הוא הכנת צבא ואמצעים צבאיים שיוכלו להביא להכרעה אם תתרחש מלחמה בין ישראל למדינות השכנות.
• תפיסת הביטחון השוטף: ההסתננות לשטח ישראל למטרות גנבה או פגיעה בתושבים (הפדאיון, לדוגמא) מכאיבה אך אינה מְסַכֶּנת את קיומה של ישראל. המתחייב מבחינת ההתמודדות: דרך הגנתית: הגנה על הגבולות ע"י בניית גדר גבול, פריצת דרכים, הקמת מוצבים, מיקוש, הקמת "משמר הגבול", שמירה על יישובי הסְפָר. דרך התקפית: פעולות תגמול.

סעיף ב'

הסיבות למלחמת יום הכיפורים 

1. החלטת מצרים וסוריה לצאת למלחמה נגד ישראל כדי להשיב את כבודן שנפגע קשות במלחמת ששת הימים, ולהשיב את האדמות שאבדו להן במלחמה זו
2. כשלון הניסיונות למו"מ מדיני בין ישראל ומצרים בדבר נסיגה מסיני. נשיא מצרים, 
3. אנואר סאדאת, ראה במלחמה צעד שיוציא את המהלך המדיני מקיפאונו ויוביל לתחילתו של תהליך מדיני שתוצאתו תהיה נסיגת ישראל מסיני.
4. תחושת ביטחון מופרזת של ישראל שהעריכה כי צבאות ערב, שהובסו במלחמת ששת הימים אינם מוכנים למלחמה. אי המוכנות של ישראל למלחמה עודדה את יוזמת התוקפנות המצרית-סורית.

השפעות:

1. טראומה לאומית. פגיעה בתחושת הביטחון והאמונה המלאה בצבא ובתפיסה הביטחונית.
2. ערעור מעמדן של דמויות כמו הרמטכ"ל ושר הביטחון (משה דיין) שזכו עד כה לאמון מלא מהציבור.
3. קושי רב להתמודד עם מספר הקורבנות העצום שהיה לישראל. 
4. הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועדת אגרנט , שמצאה את הדרג הצבאי אשם במחדל אך פטרה את הדרג המדיני מאחריות למחדל.
5. הקמת תנועת מחאה שהובילה להתפטרותו של דיין ואחר כך להתפטרות ממשלת גולדה מאיר
6. המהפך של 1977, עליית מנחם בגין והליכוד לשלטון.
7. חיזוק שתי תנועות חברתיות אזרחיות: "גוש אמונים" שדגלה בישוב שטחי יהודה ושומרון מתוך אמונה ברעיון ארץ ישראל השלמה, ו"שלום עכשיו" שטענה כי ישראל אינה ממצה את כל האפשרויות להגיע להסכם שלום עם העולם הערבי, והציעה ויתורים טריטוריאליים תמורת שלום.

השפעות בתחום היחסים עם מדינות ערב:

1. השגת ניצחון צבאי ע"י ישראל למרות תנאי הפתיחה הקשים  ( בסיום המלחמה תותחי ישראל איימו על דמשק, הדרך לקהיר היתה פתוחה לישראל) השיבה לה את גורם ההרתעה.
2. תחושת ניצחון והישג  ערבי בעקבות ההישגים בתחילת המלחמה, בכך שצבא מצרי שהה ממזרח לתעלה בסיום המלחמה ובכך שאחרי המלחמה תעלת סואץ הוחזרה למצרים וקונייטרה הוחזרה לסוריה.
3. תחושה של השבת הכבוד הערבי. נכונות של שני הצדדים להיכנס למו"מ על שלום שהחל בביקור סאדאת בישראל ב - 1977 ונסתיים בהסכם השלום עם מצריים ב - 1979.