תקצירים
הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות
הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19
א. השפעת הזרם הרעיוני של תנועת ההשכלה
תנועה שהתפתחה בסוף המאה ה-18, שהדגישה את חשיבות השכל (התבונה) כתחליף
לאמונה ולדת (הפילוסופים בצרפת רוסו ומונטסקייה).
- תנועה זו הדגישה שמקור הידע הוא באדם ולא בכנסיה.
- לדעתם השלטון צריך לקבל את סמכותו מהעם ולא מידי האל כפי שטען המלך.
- תנועה זו החלה לדבר על ערכים של חירות, שוויון, אינדיבידואליזם ודמוקרטיה שלהם זכאי כל אדם.
התנועות הלאומיות הושפעו מהרעיונות הללו והסיטו אותם מהמישור הפרטי ללאומי, כלומר שגם עמים זכאים לחירות ושוויון – כלומר לשחרור מעול זרים ולקביעת השלטון הרצוי להם. דוגמאות בולטות הן: עצמאות ארצות הברית (1776) והמהפכה הצרפתית (1789) עם הסיסמאות של חירות, שוויון ואחווה אשר תרמו לא מעט לגיבוש הלאומיות הליברלית-דמוקרטית.
ב. השפעת התנועה הרומנטית
תנועה שהתפתחה לאחר הופעת תנועת ההשכלה, בסוף המאה ה-18(סופרים ומשוררים כמו גטה בגרמניה וביירון באנגליה ).
- תנועה זו הדגישה את הרגש והדמיון.
- התנועה דגלה בחזרה לעבר בה חי אדם בהרמוניה עם הטבע.
- התנועה חיפשה אחר המיוחד והשונה בכל עם. המיוחד – המשותף לבני אותו עם, השונה – המייחד אותם מעמים אחרים. בכך הדגישו, במיוחד בגרמניה, כי אלה שיש להם תרבות משותפת ראוי שיהיה להם שלטון משותף, ודרשו את איחוד נסיכויות גרמניה התנועות הלאומיות הושפעו מתנועה זו בכך שגם הן הדגישו את המיוחד בכל אומה ,תוך רצון לחזור לתקופת הגדוּלה של כל עם – כלומר לעבר, לימי הזֹהר של יון, רומא והקיסרות הגרמנית של קרל הגדול.
ג. השפעת המהפכה התעשייתית
מהפכה שכללה שינויים בתהליכים כלכליים, חברתיים ותרבותיים כמו למשל:
- תהליך של תיעוש – הקמת בתי חרושת, מסילות ברזל,וצמיחתם של בנקים.
- תהליך של עיור- הגירה לערים מן הכפרים הודות להתפתחות אמצעי תחבורה כמו: רכבות, וספינות קיטור, והודות לתיעוש שדרש ידיים עובדות רבות. קריעת הקְשרים החברתיים שהיו לאנשים בקהילות הכפריות הקטנות ולחיפוש קשרים חדשים.
- תהליך של מודרניזציה- היכולת לקבל אינפורמציה ותורות חדשות בזכות המצאת הטלגרף, הדפוס והעיתונות.
- תהליך של חילון- הקטנת משקלה של הדת בחיי האנושות, אפשר את טשטוש הזהות הקודמת ואת החיפוש אחר מוקד הזדהות חדש, כמו הלאומיות.
- תהליך של דמוקרטיזציה- הרחבת זכות הבחירה, וצמצום האנאלפביתיות אפשרו את הפצת הרעיונות החדשים כולל את רעיון הלאומיות.
שלבי התפתחות הפעילות הלאומית באירופה במאה ה-19
ניתן להבחין בארבעה שלבים עיקריים:
- שלב ההערכות: בשלב הראשון קיימת התעוררות המקיפה קבוצה מצומצמת של משכילים מהמעמד בינוני. אותם משכילים מתחילים בכינוס שיטתי של פולקלור עממי (אגדות, שירי-עם ומוסיקה), עורכים מחקר שיטתי ראשוני של העבר הלאומי וקובעים "תקן" לשפה הלאומית, כלומר איזה דיאלקט (ניב) ואיזו גרסה כתובה תיחשב מעתה לתקנית. כתוצאה מפעילות זו נוצר אוסף מכונן של דימויים לאומיים.
- שלב ההרחבה: בשלב השני מוקמות אגודות המביאות את בשורת הלאומיות למעגלים חברתיים נוספים. האגודות הלאומיות מעורבות בייסוד בתי-ספר ומוזיאונים ובהוצאה לאור של כתבי-עת. בשלב הזה גם מתחילה פעילות פוליטית במטרה להשיג את "הזכויות הלאומיות".
- שלב המאבק: לאחר שהתנועה הלאומית הצליחה לגייס תמיכה ציבורית רחבה נפתח מאבק עממי – יציאה לרחובות והפגנות. ולאחריו (או בשילוב איתו) מתחיל מאבק מדיני וצבאי. התנועה הלאומית מתעמתת עם יריבותיה מבית ומבחוץ. בשלב הזה גם מתגבשים זרמים שונים בתוך התנועה הלאומית (שמרנים, ליברלים, דתיים, סוציאליסטים וכו').
- לאחר ההקמה: מדינת הלאום ממשיכה להפיץ את התודעה הלאומית. המדינה דורשת מכל אזרח לגלות הזדהות ונאמנות לערכי הלאום. היא מפעילה מנגנונים חינוכיים, תרבותיים, משפטיים ותעמולתיים המיועדים לחזק את הזהות הלאומית ולהיאבק נגד גורמים הנחשבים כמסכנים זהות זו.