תקצירים
מלחמת העצמאות
להאזנה לקריינות שמלוות את התקציר שלפניכם הקליקו:
החלטת העצרת הכללית של האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947 קבעה את חלוקת ארץ ישראל המערבית ל-3 חלקים: מדינה יהודית, מדינה ערבית ואזור ירושלים בשליטה בינלאומית.
עמדות הצדדים:
- ההנהגה היהודית: קבלת התכנית
- העולם הערבי בכלל וההנהגה הפלשתינית בפרט: סירוב. הודעה כי ינקטו פעולות נגדה.
- בריטניה: קבלת הדין והתחלת ההכנות לפינוי.
מלחמת העצמאות החלה למחרת החלטה באו"ם ונמשכה עד חתימת הסכמי שביתת הנשק ב – 1949.
הצדדים הלוחמים בשלב הראשון
הישוב הערבי המקומי מנה ב-1947 כ-1.3 מיליון נפש.
הכוחות לוחמים:
- 2 ארגונים חצי צבאיים, בעיקר בני נוער: הנאג'אדה והפותווה.
- ותיקי הלוחמים במאורעות 1936-1939
- משוחררי הצבא הבריטי, ותיקי משטרת המנדט וחיל הספר של עבר הירדן
- "הלגיון הערבי"
- מתנדבים מארצות ערב השכנות שאורגנו ע"י "הליגה הערבית" והסתננו לארץ ("צבא ההצלה" של קואקג'י בצפון, "האחים המוסלמי" בדרום)
- יחידות מתנדבים מהכפרים הערביים בפיקודם של חסן סלמה ועבדול קאדר חוסייני.
מטרות הכוח הערבי: סיכול ביצוע החלטת האו"ם, מניעת הקמת המדינה היהודית, השתלטות על שטחים המתפנים ע"י הבריטים.
היערכות: שליטה באזורים בארץ ישראל (הגליל, לדוגמא), שליטה על עורקי תחבורה,היערכות לניתוק אזורים וישובים מבודדים. קבלת סיוע מארצות ערב השכנות.
הישוב היהודי מנה ב-1947 כ-600 אלף נפש (כמחצית מהערבים)
הכוחות הלוחמים:
- הכוחות הלוחמים של ארגון ה"הגנה: הפלמ"ח, חיל השדה (חי"ש), חיל המשמר (חי"ם), הגדנ"ע, כ- 55,000
- משטרת הישובים העבריים כ- 1800 איש
- אצ"ל כ- 5000 איש
- לח"י כ- 800 איש.
- חיילי הבריגדה ומשוחררי הצבא הבריטי
- גח"ל (גיוס חוץ לארץ) ומח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) שהגיעו ברובם לאחר הכרזת העצמאות.
הנשק שעמד לרשותם היה בעיקר נשק קל.
מטרות הכוח היהודי: קיום החלטת האו"ם בדבר הקמת מדינה יהודית. שמירה על הישובים הקיימים ואי נטישת ישובים. הגנה על ישובים מבודדים, עורקי תחבורה וערים מבודדות. השתלטות על שטחים המתפנים מידי הבריטים.
היערכות: מסגרת צבאית ארצית (ה"הגנה") הכפופה להנהגה מדינית (הועד הלאומי והסוכנות), והכוח של ארגוני הפורשים: אצ"ל ולח"י. הכנת תשתית ארגונית שיכלה להיהפך במהירות לצבא עם הקמת המדינה והכרזה על גיוס חובה. תשתית יישובית וכלכלית תומכת, סיוע של יהודי העולם.
הקליקו על התמונה הבאה על מנת להגיע לארגון השלבים במלחמת העצמאות
מוקדי הלחימה בארבעת החודשים הראשונים 29 בנובמבר 1947- 3 באפריל 1948 (השלב הראשון)
השלב הראשון של המלחמה התאפיין בחלקו הראשון ביוזמה שהייתה בידי האוכלוסייה הערבית:
- מלחמה בערים מעורבות: צפת, טבריה, חיפה, ירושלים, תל אביב-יפו.
פעולות של הערבים לדוגמה: שוד ושריפה של המרכז המסחרי בירושלים יומיים אחרי החלטת האו"ם, פיצוץ מכונית תופת ברח' בן יהודה בירושלים (50 הרוגים), פיצוץ משרדי "סולל בונה" בחיפה, פיצוץ בניין המוסדות הלאומיים בירושלים (מרץ 1948). - התקפות על ישובים מבודדים. החלטת ארגון ה"הגנה" ומוסדות הישוב שלא לפנות אף ישוב, כולל ישובים קטנים ומבודדים. התקפות ערביות על ישובים מבודדים במטרה לחסל ולו אחד, ולזכות ביוקרה.
לדוגמה: ההתקפה על קבוץ כפר סאלד, התקפות ראשונות על יישובי גוש עציון. - מלחמה בדרכים. המלחמה הקשה ביותר. ההחלטה שלא לפנות ישובים מבודדים חייבה שמירת הדרכים אליהם. התנאים: ישובים ערביים לאורך כל צירי התנועה. המאבק הקשה על הדרך לירושלים. הנסיעה בשיירות. אסון שיירת נבי דניאל, שיירת יחיעם, שיירת חולדה (מרס 1948) ספגו כולם מכה קשה.
תחושת משבר בסוף מרס 1948:
בזירה הפוליטית: כשלון "ועדת הביצוע" של האו"ם, נסיגת ארצות הברית מתמיכתה והעלאת תכנית הנאמנות, איסור מוחלט על יבוא נשק לארץ ישראל (הערבים הביאו דרך ארצות ערב).
בזירה הצבאית: 1200 הרוגים לישוב היהודי במהלך ארבעת החודשים, מחציתם אזרחים. ניתוק חלק גדול מעורקי התחבורה ע"י הערבים. ניתוק הגליל המערבי וירושלים מהמרכז.
לאחר תחושת המשבר כתוצאה מארבעת חודשי הלחימה הראשונים, שונתה התפיסה של הישוב היהודי והוחלט לעבור מהגנה פסיבית להתקפה יזומה, הבאה לידי ביטוי בצורה בולטת ב-2 המאורעות הבאים- אותם ניתן לסמן כתחילת החלק השני של השלב הראשון במלחמה:
1. מבצע נחשון 3.4.1948
מבצע להשתלטות על נקודות חשובות בהרים החולשים על הדרך לירושלים במטרה להעביר שיירות לעיר הנצורה שסבלה ממחסור במים, מזון ונשק. החידושים: יוזמה התקפית של ה"הגנה", ריכוז כוח לוחמים גדול בן 1500 איש מכל רחבי הארץ.שימוש בנשק שנקנה (בצ'כוסלובקיה) במיוחד לצורך המבצע והועבר לארץ בחשאי למרות הפיקוח הבריטי. במהלך המבצע: השתלטות על הנקודות בדרך לירושלים (כולל הקסטל ומותו של עבדול קאדר חוסייני) והעברת שתי שיירות. פרשת דיר יאסין. המבצע הוכיח את יעילותם של ריכוז מאמץ נקודתי ויוזמה התקפית. הוא היווה התחלה לשיטת היוזמה הצבאית שהישוב המשיך בה לאחר מכן.
2. תכנית ד'
תכנית מבצעית של ה"הגנה" שהוכנה לקראת הפינוי הצפוי של הבריטים. מטרותיה:
- השתלטות על השטח המיועד למדינה היהודית (לפי תכנית החלוקה) מיד עם הפינוי לרַבות שטחים נוספים המאוכלסים ביהודים.
- היערכות לקראת הפלישה הצפויה של צבאות ערב הסדירים ותפיסת עמדות מפתח בעת הפינוי.
ביצוע התכנית
באמצע אפריל 1948, בשלב האחרון של הפינוי הבריטי, הוחל בביצוע. התכנית חייבה את הנהגת הישוב וה"הגנה" לארגון יחידות גדולות וריכוז נשק לצורך מבצעים ביוזמת ה"הגנה" (ה"הגנה" קבעה את העיתוי והמיקום). המבצעים העיקריים במסגרת תכנית ד':
השתלטות על ערים מעורבות: טבריה, חיפה, צפת, בית שאן ויפו (במבצע "חמץ" שנערך ערב חג הפסח). שיפור עמדות ה"הגנה" בירושלים המערבית ע"י כיבוש השכונות הדרומיות (קטמון), והמבצעים: קלשון ויבוסי שנועדו ליצור רצף של שכונות יהודיות בעיר החדשה.
מבצעים להשתלטות על אזורים: לדוגמא: "מבצע בן עמי" להשתלטות על עכו וסביבתה.
באפריל 1948, עם התקרב מועד סיום המנדט, היה צורך למהר ולהקים את מוסדות המדינה היהודית שעומדת לקום, ולקבל את ההחלטה הגורלית.