תקצירים
מלחמת יום הכיפורים
להאזנה לקריינות שמלווה את התקציר שלפניכם הקליקו:
מלחמת יום הכיפורים פרצה בצהרי יום הכיפורים תשל"ג ונמשכה 19 יום (6.10.73- 24.10.73). היא הייתה אחת המלחמות הקשות שידעה ישראל. הייתה לה השפעה גדולה על תהליכים פנימיים שהתרחשו בישראל ועל תהליכים במדיניות החוץ.
הגורמים למלחמה
1. החלטת מצרים וסוריה לצאת למלחמה נגד ישראל כדי להשיב את הכבוד שלהן שנפגע קשות במלחמת ששת הימים, ולהשיב את האדמות שאבדו להן במלחמה זו.
2. כישלון הניסיונות למו"מ מדיני בין ישראל ומצרים בדבר נסיגה מסיני.
3. יש חוקרים המציינים כי נשיא מצרים, אנואר סאדאת, ראה במלחמה צעד שיוציא את המהלך המדיני מקיפאונו ויוביל לתחילתו של תהליך מדיני שתוצאתו תהיה נסיגה ישראלית מסיני.
4. תחושת ביטחון מופרזת של ישראל שהעריכה כי צבאות ארצות ערב אינם מוכנים למלחמה גרמה לכך שישראל הופתעה ולא הייתה מוכנה.
הסיבות לכך שישראל הופתעה ולא הייתה מוכנה
1. המציאות החדשה שנוצרה אחרי מלחמת ששת הימים, בה הייתה ישראל בעמדת כוח צבאית ברורה מול מדינות ערב וזלזול ביכולתם הצבאית.
2. אמונה ביכולתו של חיל האוויר להכריע לבדו במלחמות לאחר ההצלחה המרשימה במלחמת ששת הימים.
3. הסתמכות על קו הביצורים בתעלת סואץ, קו בר-לב, והישענות על הקונספציה שיש בו תשובה למִתְקָפה מצרית אם תבוא.
4. ביטחון כי מערך המודיעין יספק התראה מספיקה (של כמה ימים לפחות) לפני כל מלחמה, כדי שישראל תוכל לגייס את מערך המילואים שלה. כֶּשֶל של המודיעין בפרשנות הידיעות שהגיעו על הכנות של מצרים וסוריה למלחמה, ואי מתן התראה למלחמה. השפעת "הקונספציה", ההנחה שמצרים לא תצא למלחמה לפני שתשלים את בניית כוחה (לא צפוי לפני 1975),על הפרשנות שנִתְנה למידע המודיעיני שנאסף. טענת צמרת המודיעין, עד בוקר ה- 6 באוקטובר, כי יש "סבירות נמוכה למלחמה", דבר שמנע את גיוס המילואים בזמן. פרשת כִּשְלון המודיעין ואי מוּכַנוּתוֹ של צה"ל למלחמה כונתה "המחדל".
5. הצלחת ההטעיה המצרית-סורית והסוואת ההכנות למלחמה.
השפעות ותוצאות של מלחמת יום הכיפורים
השפעות בתוך החברה הישראלית:
- טראומה לאומית. פגיעה בתחושת הביטחון, באמונה המלאה בצבא ובתפיסה הביטחונית.
- ערעור מעמדן של דמויות כמו הרמטכ"ל ושר הביטחון (משה דיין) שזכו עד כה לאמון מלא מהציבור.
- קושי רב להתמודד עם מספר הקורבנות העצום שספגה ישראל: 2,656 הרוגים ו- 7,251 פצועים, 301 שבויים, ו-17 נעדרים.
- הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועדת אגרנט, שמצאה את הדרג הצבאי אשם במחדל אך פטרה את הדרג המדיני מאחריות.
- ביקורת אזרחית על הדרג המדיני ועל ממצאי ועדת החקירה. הקמת תנועת מחאה עממית שמארגנה היה מוטי אשכנזי, מפקד מוצב "בודפסט" בתעלה, המוצב היחיד שלא נפל בידי המצרים, אשר לאחר המלחמה פתח בשביתה מול משרד ראש הממשלה ועורר תנועה ציבורית שהובילה להתפטרות שר הביטחון משה דיין, ולאחר מכן התפטרות גולדה וכל הממשלה (אפריל 1974).
- חילופי שלטון: המהפך של 1977 שהעלה את מנחם בגין לשלטון.
- חיזוק 2 תנועות חברתיות אזרחיות: "גוש אמונים" שדגלה ביישוב שטחי יהודה, שומרון ועזה, מתוך אידיאולוגיה דתית פוליטית של אמונה בארץ ישראל השלמה, כדי לממש את הישגי מלחמת ששת הימים, וכדי לרומם את רוח העם. "שלום עכשיו" שטענה כי ישראל אינה מממשת את כל שביכולתה כדי לנסות ולהגיע להסדר שלום עם העולם הערבי והציעה הצעות לויתורים טריטוריאליים תמורת שלום.
- אבדן התמימות והאמון שאפיינו את החברה הישראלית עד למלחמה. ההכרה כי גם גנרלים בצבא שלנו יכולים לטעות והם אינם צריכים להיות המומחים הבלעדיים לנושאי צבא וביטחון.
השפעות בתחום יחסי ישראל ומדינות ערב
- השגת ניצחון צבאי על ידי ישראל למרות תנאי הפתיחה הקשים (בסיומה של המלחמה תותחי ישראל איימו על דמשק, הדרך לקהיר הייתה פתוחה לפני צה"ל) השיבה לה את גורם ההרתעה.
- תחושת ניצחון והישג ערבי בעקבות ההישגים בתחילת המלחמה, בכך שהצבא המצרי שהה ממזרח לתעלה בסיום המלחמה ובכך שאחרי המלחמה תעלת סואץ הוחזרה למצרים וקונייטרה הוחזרה לסוריה.
- תחושה של השבת הכבוד הערבי. נכונות של שני הצדדים להיכנס למו"מ על שלום שהחל בביקור סאדאת בישראל ב- 1977 והסתיים בהסכם השלום עם מצריים ב- 1979.