אורט אלון עפולה אביב לבגרות - תנ"ך - התכנית החדשה תשפ"ב

קישור לפרק

תקציר

הסיפור שבפרק זה הוא ראשון לסיפורים רבים המציגים את מסעותיו הפיזיים והרוחניים של יוסף, בנם של יעקב ורחל. דמותו של יוסף ויחסיו עם אביו ועם אחיו מלמדים על מתח ניכר השורר בביתם, מתח שיביא את האחים לכדי פעולה נגדו, שתסתיים בטרגדיה עבור אביהם ובהתפתחויות דרמטיות בפרקים הבאים.

 

סיכום הפרק

הפסוקים הראשונים (א'-י"א) שופכים אור על מערכת היחסים המתוחה בבית יעקב, הנגרמת מהעדפתו של יוסף על פני אחיו מצד אביהם, מנטייתו של יוסף לדבר בגנות אחיו וכן מסיפור חלומותיו המרוממים את מעמדו ומנמיכים אותם. גם יעקב כועס על חלומותיו מרחיקי הלכת של בנו האהוב, אך הוא שומר עליו. הפרק נפתח בהערה על ישיבתו של יעקב בארץ כנען. הכותרת "אלה תולדות יעקב" סותרת את המשך הסיפור "יוסף בן שבע עשרה שנה", משום שיש ציפייה שהסיפור יעסוק בחיי יעקב ולא ביוסף. ככל הנראה, ביקש המספר לקשור באופן הדוק את קורות חייו של יעקב בסיפורים על יוסף, שכן מה שיקרה ליוסף בהמשך, ישפיע על חייו של יעקב למשך שנים רבות.

יוסף מתואר כנער שרעה צאן עם אחיו מבני השפחות, בלהה וזלפה. הקרבה אליהם הביאה אותו לדבר עליהם רעה בפני אביהם. דבר מכעיס זה התחבר לתחושה הקשה של כלל האחים שנבעה מכך שיעקב אהב את יוסף יותר מכולם, העדיף אותו ועשה לו כתונת פסים,  מעשה שגרם לכולם לשנוא את יוסף, להתרחק ממנו ולא להיות מסוגלים לדבר איתו אפילו דברים בסיסיים. שתי ההערות בפס' ג' מצריכות התייחסות: הראשונה, יוסף אינו בן הזקונים, שכן בנימין נולד אחריו. יש להבין את הביטוי כ"בזקנתו", כלומר יוסף נולד ליעקב כשהוא כבר זקן. השנייה, כתונת הפסים. הסיבה שהיא גרמה לקנאה היא הסמליות שלה בימי התנ"ך, כמקשטת בני אצולה ומעמדות גבוהים.

שני חלומותיו של יוסף (פס' ה'-י"א) מסמלים את מעמדו כגדול משל אחיו ואף משל הוריו. בחלומותיו נראים האחים (המסומלים כאלומות וככוכבים) וההורים (המסומלים כשמש וירח) משתחווים ליוסף. הבחירה של יוסף לשתף את המשפחה בחלומותיו גורמת לכעס, גם מצד אביו, ולקנאה. יחסיהם השליליים של האחים וקנאתם-שנאתם את יוסף מביאים אותם לנצל הזדמנות כדי לפגוע בו. בפסוקים י"ב-כ"ז מתואר המפגש של האחים בדותן. יוסף נשלח על ידי יעקב לבדוק מה שלום אחיו הרועים ומה שלום הצאן (תמוה שהוא לא נמצא עמם מלכתחילה). כאשר רואים האחים את יוסף מתקרב אליהם, הם משמיצים אותו ('הנה בעל החלומות הלזה בא') ומתכננים להמיתו. ראובן, האח הבכור, מנסה למנוע את הריגת יוסף במו ידיהם, ומציע להשליך את יוסף לבור ללא מים. לדברי המספר, כוונתו הייתה להציל אותו ולהשיב אותו לאביהם. האחים תופסים את יוסף, מפשיטים אותו מכותנתו ומשליכים אותו לבור. שיירת סוחרים ישמעאלים העוברת בקרבת מקום, מביאה את יהודה להציע הצעה חלופית: למכור את יוסף לסוחרים (כעבד), דבר שיביא להיפטר ממנו מבלי להרוג אותו.

תכנון הפגיעה ביוסף, שהביא בחשבון תרחישים נוראיים שונים, מקבל תפנית לא צפויה (פס' כ"ח-ל"ו), כאשר יוסף נעלם מן הבור שאליו הושלך ע"י האחים, ומה שקרה לו אינו ברור להם (סוחרים מדיניים שמצאו אותו בבור, מושכים אותו משם). לאחר שראובן מזדעק וקורע את בגדיו על היעלמות יוסף, נאלצים האחים להגיב להיעלמותו באופן יצירתי - בהכתמת הכתונת שהסירו מעליו בדם עזים ובהצגתה לאביהם יעקב כטריפה בידי חית טרף. יעקב מתאבל על בנו יוסף ובוכה ימים רבים (שנים), מבלי שהוא (והאחים) יודע שיוסף במקביל חי ומגיע לארץ מצרים, הישר לבית פוטיפר, שר הטבחים של המלך פרעה.

אמצעים ספרותיים בפרק: מילה מנחה (אח). שורש מנחה (שנ"א).