מעלות היסטוריה לבגרות תשפ"ב

מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי בתחומי ההעפלה, ההתיישבות והמאבק הצבאי (תנועת המרי, מאבק צמוד ומאבק רצוף)

להאזנה לקריינות שמלוות את התקציר שלפניכם הקליקו:

 

הגורמים שהובילו את התנועה הציונית והישוב היהודי בארץ ישראל למאבק על הקמת מדינה 1947-1945

1.      עם סיום מלחמת העולם השנייה נוצרה בעיית שארית הפליטה ששרדה את השואה. היה לחץ של עשרות אלפי עקורים יהודים במחנות ובדרכים באירופה והתחדדה ההכרה שיש הכרח למצוא להם פתרון דחוף.

2.      ניצול הסיטואציה הפוליטית שלאחר המלחמה- תקופה של הסדרים פוליטיים. ההנהגה הציונית הבינה שיש לנצל שעת כושר היסטורית זו ולהעלות את שאלת ארץ ישראל בפני ארגון האו"ם שזה עתה קם ויש להפעיל לחץ על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.

3.      הקשחת מדיניות בריטניה בנושא ההעפלה - סגירתה את שערי הארץ בפני מעפילים וגירושם למחנות מעצר בקפריסין בתנאים איומים.

4.      הקשחה גוברת והולכת במדיניות בריטניה בשאלת ארץ ישראל ובשאלת העקורים –ממשלת בריטניה סירבה לקבל המלצות דו"ח הריסון בדבר העלאה מיידית של 100,000 עקורים לארץ ישראל. 

5.      מנהיגי התנועה הציונית הבינו את עובדת ירידת כוחה של בריטניה בפוליטיקה הבין לאומית ועליית כוחה של ארצות הברית למעמד של מעצמת-על בתקופת "המלחמה הקרה". 

6.      תהליכים שעברו על הישוב בתקופת המלחמה הביאו להתעצמותו, התחזקותו ונחישותו להיאבק על עצמאות מדינית: התעצמות כלכלית ומספרית, גיבוש מסגרות של מדינה שבדרך וגיבוש כוח צבאי שסר למרות הנהגת הישוב ("ההגנה" והפלמ"ח, וכן האצ"ל והלח"י)

מכאן ההחלטה לצאת למאבק על המדינה. 

המאבק התבצע בדרכים שונות: 

• במישור המדיני-דיפלומטי להשגת הכרה משפטית בינ"ל ליציאת הבריטים מהארץ ולמתן עצמאות מדינית ליהודים. 
• מאבק להתיישבות – מתוך הנחה שבכל מקום שבו קיים ישוב יהודי שם יעבור גבול המדינה היהודית. 
• מאבק למען המשך ההעפלה – מטרתו להלחם במגבלות הבריטיות, להעלות את שארית הפליטה,ליצור רוב יהודי בארץ. ההעפלה הייתה גם מכשיר מרכזי של הנהגת התנועה הציונית לעיצוב דעת קהל בארץ ובעולם. המאבק של הישוב למען העפלה היה מכוון להשפיע גם על שארית הפליטה באירופה והעביר את המסר לעקורים שלא למהר לפתור את הבעיות באירופה. היה בכך גם עידוד לשארית הפליטה להחזיק מעמד.
• האצ"ל והלח"י נקטו בשיטה של מאבק רצוף – מאבק כוחני בבריטים שהוא רצוף גם בזמן וכולל את כל התחומים כמו מאבק מזוין ופגיעה באנשי ממשל בריטים באזור, עד שאחרון הבריטים יעזוב את הארץ.

תנועת "המרי העברי" - המאבק הצבאי

הנהגת הישוב שתחת מרותה פעלו "ההגנה" והפלמ"ח הגיעה להסכמה על איחוד כוחות עם האצ"ל והלח"י למאבק משותף לפעולות מבצעיות. באוקטובר 1945 קמה "תנועת המרי העברי". ההחלטה באה מתוך ההכרה כי פעולה משותפת של שלוש המחתרות "ההגנה", האצ"ל והלח"י, תגביר את עוצמת ההשפעה על הבריטים ועל דעת הקהל העולמית. בנוסף, פעולות בהיקף גדול חייבות להיות מתואמות בין כל המחתרות. 

"תנועת המרי העברי" לא הייתה בבחינת איחוד מלא של כל הארגונים, דבר שהאצ"ל סירב לו בכל תוקף, אלא רק איחוד לצורך תיאום הפעולות המבצעיות. בראש התנועה הייתה מפקדה משותפת לכל הארגונים שנקראה: "ועדת האיקס", שהורכבה מנציגי כל הזרמים הפוליטיים בישוב. היא הייתה צריכה לאשר את התכניות המבצעיות של הארגונים השונים. האישור הושג בפגישות הקבועות בין נציגי המחתרות: משה סנה ("ההגנה"), מנחם בגין (האצ"ל) ונתן ילין מור פרידמן (הלח"י). 

דוגמאות לפעילות שננקטו בתקופת קיומה של תנועת המרי העברי:

• ליל הרכבות (31.10.1945) – בלילה זה יצאו כוחות משלוש המחתרות למבצע רחב היקף: הפלמ"ח יצאו לחבל במסילות הברזל ופגעו ב-243 מקומות בכל רחבי הארץ. חבלני הפלמ"ח פוצצו ספינות משמר בריטיות בנמלי חיפה ויפו, במקביל אנשי האצ"ל והלח"י פגעו בתחנת הרכבת של לוד, הרסו מתקנים, קטרים וקרונות. אנשי הלח"י ניסו, ללא הצלחה, להעלות באש את בתי הזיקוק במפרץ חיפה. הבריטים בתגובה שלחו לארץ אלפי חיילים בריטים מיומנים היטב בניסיון להחזיר את השקט לארץ. 
• תקיפת שדות התעופה הבריטים בקסטינה, בלוד ובמחנה סירקין (פברואר 1946) –  כוחות האצ"ל והלח"י גרמו נזק קשה לשמונה מטוסים והשמידו 12 מטוסים נוספים. 

בחודשים מרץ אפריל תנועת המרי הפסיקה את הפעילות הצבאית בציפייה להמלצות חיוביות של הועדה האנגלו-אמריקנית.ומשעה שהבריטים החליטו לדחות את המלצות הועדה התחדשו פעולות תנועת המרי העברי ביתר תוקף.

• ליל הגשרים (17 ביוני 1946) – פשיטה משולבת של הפלמ"ח על 11 גשרים שקישרו את ארץ ישראל עם הארצות השכנות. 14 אנשי פלמ"ח נהרגו ליד א-זיב (אכזיב) מפיצוץ מטען חבלה שיהיה בידיהם. בנוסף, תשעה אנשי לח"י שנסוגו מתחנת הרכבת בחיפה נהרגו מפגיעת הבריטים 22 מהם נתפסו וחלקם נדונו למוות. 
• מאמצי העפלה – בין החודשים נובמבר 1945 ועד מרס 1946 היו ניסיונות רבים להביא ארצה אוניות מעפילים. חלקן נתפסו וגורשו (ביניהן האונייה "ברל כצנלסון") ומעטות (ביניהן האונייה "חנה סנש") הצליחו להגיע לחופי הארץ בלי להיתפס.
• פרשת ההתיישבות בביריה (מרס 1946) – בתגובה למעצר מתיישבי ביריה (יישוב ליד צפת) עלו 2300 איש בלילה גשום ליישוב והקימו התנחלות אוהלים שנקראה ביריה ב'. לאחר שעזבו רוב האנשים עצרו הבריטים את הנותרים והרסו את המחנה. בתגובה עלו שוב מאות יהודים למקום והבריטים הניחו להם. הישוב ראה זאת כניצחון העיקרון שלא נוטשים ישוב.

תגובת הבריטים למאבק תנועת המרי – מבצע "ברודסייד" ("השבת השחורה") 29 ביוני 1946

הבריטים החליטו לעקור את הטרור כי חששו מאד למעמדם המתערער בארץ ישראל וקיוו שמכה גדולה למחתרות תחזיר את השקט, תפגע בהנהגה האקטיביסטית ותצמיח מדיניות מתונה יותר כפי שאפיינה את הישוב קודם לכן. 

וכך ב-29.6.1946 פתחו במבצע שפעל בכמה מישורים:

1.      פשיטה על בניין הסוכנות היהודית ועל מבני ציבור נוספים כמו הועד הפועל של ההסתדרות ומעצר ראשי הישוב (בן גוריון ניצל כי שהה בחו"ל). 

2.      פשיטה על 27 ישובים יהודיים, רובם קיבוצים, במטרה לחפש נשק ולעצור חברי ארגוני המחתרות. בקיבוץ יגור הצליחו הבריטים לתפוס נשק רב, ובקיבוץ מזרע נתפסה כרטסת השמות של חברי ההגנה, 

3.      כ -2700 איש נעצרו ונכלאו במחנות מעצר ברפיח, לטרון, ועתלית. המטרה לנטרל אותם מפעילות בהמשך וכן לחקור אותם ולקבל מידע על פעילות המחתרות. 

פירוק "תנועת המרי העברי". מעבר ההנהגה למאבק הצמוד, והמשך המאבק הרצוף על ידי האצ"ל והלח"י

האפקט התעמולתי של המבצע הבריטי ב"שבת השחורה" היה עצום. הנהגת הישוב החליטה להפסיק את מעשי האלימות נגד הבריטים ולהמשיך להיאבק בדרכים שפעלו לפני כן במאבק צמוד. מדיניות זו הובלה באמצעות זרועות הנהגת הישוב: ארגון "ההגנה" והפלמ"ח. המאבק היה צמוד ליעדים הציונים כפי שהוחלט עליהם במוסדות הלאומיים ולסעיפי הספר הלבן שהפריעו להגשמת אותם יעדים:ההגבלות על העלייה ועל ההתיישבות.המאבק על העלייה התבטא בהפעלת המוסד לעלייה ב' –עלייה בלתי לגאלית ("ההעפלה").בשנים 1945-1948 ניסו כ-70000 מעפילים להגיע לארץ, ב-64 אניות. רובם נעצרו על ידי הבריטים. המאבק על התיישבות התבטא בקניית קרקעות והקמת ישובים יהודים על מנת ליצור עובדות בשטח ולהרחיב את אזורי ההתיישבות היהודית. כמו כן, דאגו להתחמשות והכנת הכוחות לקראת המלחמה הקרובה על מדינה ריבונית. במקביל, התנהל מאבק במישור המדיני.

המאבק של הישוב – במיוחד ההעפלה – אמנם לא הצליח להביא לארץ מספר משמעותי של עולים, אך הצליח להשפיע על דעת הקהל העולמית. התמונות של יהודים, ניצולים מן השואה, המפליגים בספינות רעועות ,נחושים להגיע לארץ ישראל, ומנועים מכך בידי כוחות האימפריה הבריטית, נצרבו בתודעתם של רבים בעולם החופשי, והועילו למאבק הציוני.

"ההגנה" קיבלה הוראה ברורה לחדול ממעשי האלימות שלה ומשה סנה התפטר מתפקידו לאות מחאה.. הרעיון המרכזי שעמד בבסיס החלטת הנהגת הישוב לפרק את תנועת "המרי העברי" הייתה ההבנה שהמאבק הצבאי אינו מקדם את המטרה המדינית ואף מסכן את ההישגים הציוניים. הנהגת הישוב הייתה נגד טרור, נגד מאבק רצוף מחשש שדרך זו תגרור הסלמה בתגובה הבריטית ועימות ישיר עם בריטניה.

בהתאם לגישה זו ראשי התנועה הציונית ניהלו מגעים דיפלומטים אינטנסיביים על-מנת לזכות בתמיכת ארצות הברית בשאלת הקמת מדינת ישראל, לאחר שהיה ברור בשלב זה שבריטניה היא כבר לא בת ברית של התנועה הציונות.

העילה הישירה לפירוק תנועת המרי היה פיצוץ מלון "המלך דוד" על ידי האצ"ל ב-22 ביוני 1946. הנהגת הישוב ואנשי ההגנה טענו שהפעולה נעשתה ללא אישור של תנועת המרי, ובכך הפרו אנשי האצ"ל את ההסכם. אנשי האצ"ל טענו שהיה אישור כזה. מכל מקום, פעולה זו הייתה בבחינת "הקש האחרון" שהביא לפירוק תנועת המרי .

דוגמאות לביטויים של המאבק הצמוד

• בתחום ההתיישבות: רכישת קרקעות להתיישבות יהודית נמשכה, למרות הקשיים שהערימו הבריטים, והאיומים הגוברים על מוכרי קרקעות ערבים. על אף הקשיים, בשנת 1946 הצליחה הקק"ל לרכוש 52,000 דונם. הנהגת הישוב פעלה מתוך הנחה שגבולות המדינה היהודית העתידה לקום ייקבעו במידה רבה על פי מפת ההתיישבות. כלומר: אזורים ללא ישובים יהודיים לא ייכללו במדינה היהודית. לאור התפיסה הזאת התבצעו פעולות ההתיישבות: הקמת 11 הישובים בנגב במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946), עיבוי ישובי גוש עציון והקמת ביריה על יד צפת, לאחר שלושה ניסיונות ולמרות מעצרים וחיפושי נשק מצד הבריטים..
• בתחום ההעפלה (עלייה בלתי לגאלית): 

מאבק רצוף

האצ"ל והלח"י בתמיכת הרוויזיוניסטים התנגדו בכל תוקף להוראה לחדול מפעולות אלימות נגד הבריטים. הם ראו בפעילות הצבאית את חזות הכול ובבריטים את האויב הגרוע מכל שרק פעולות אלימות ישכנעו אותו לעזוב את הארץ. לכן החליטו להמשיך במאבק הרצוף- מאבק כולל נגד הבריטים. המאבק כלל מאבק מזוין וטרור אישי לצד פעולות העפלה. היה זה מאבק בלתי מוגבל בזמן או בתחומי פעילות.

מטרות המאבק: 

• ההנחה הבסיסית הייתה שאין כל סיכוי להידברות עם הבריטים ורק מאבק בכל התחומים בלי הפסקה יביא לסיום השלטון הבריטי בארץ. מאבק רצוף יחייב את הבריטים לתגבר את הכוחות בארץ, דבר שיכביד על התקציב של בריטניה ויזרז את סיום המנדט בארץ. המאבק ימשך עד להשגת גירוש הבריטים ועזיבתם את הארץ. 
• המאבק הרצוף יעורר את דעת הקהל בבריטניה נגד הממשלה שלהם, שהציבור ילחץ להחזיר הביתה את החיילים הבריטים החשופים לסכנה ולפגיעה בא"י.

ניתן לראות בפיצוץ מלון המלך דוד, שהוזכר לעיל, דוגמה לסוג הפעולות שאפיין את המאבק הרצוף. במלון היה המטה הצבאי הראשי של הבריטים בארץ. במבצע זה נהרגו יותר משמונים בריטים,יהודים וערבים שעבדו במקום ועוד עשרות נפצעו.

דוגמאות נוספות לביטויים של המאבק הרצוף 

• הפריצה לכלא עכו (מאי 1947)
• תליית הסמלים (הסרג'נטים) הבריטים בנתניה (יולי 1947)