היסטוריה לבגרות

א. בחרו בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה. 

הציגו את תרומתו של אחד ממנהיגי התנועה הלאומית לקידום הרעיון הלאומי במדינה בה פעל .

ב. עוד בימי חייו, הברון רוטשילד זכה להערצה גדולה ביישוב היהודי, אך היה נתון גם לחיצי ביקורת. קראו את קטעי המקור הבאים, וגבשו דעה לגבי הברון. האם אכן מגיעים לו התארים "הנדיב היידוע" ו"ואבי היישוב"?

הברון השקיע יותר מפי עשרים מכל הסכומים שגויסו על ידי התנועה העולמית של "חיבת ציון", רכש את רוב האדמות שנקנו על ידי יהודים בא"י, וסייע לרוב רובן של המושבות שהוקמו על ידו או שנתמכו על-ידו. לולא התערבותו אין ספק שהניסיון לחדש את היישוב החקלאי בא"י בראשית שנות השמונים היה נידון לכישלון. [...] פעילותו של הברון לא הִתמצתה רק בהצלת המושבות הראשונות ובעזרה לביסוס מושבות אחרות (כמו פתח תקוה, יסוד המעלה). [...] בגל העלייה השני 1890-91 נוסדו המושבות רחובות וחדרה, ביוזמת המתיישבים עצמם ובמימון עצמי, ולכן נקראו "המושבות העצמאיות", להבדילן מהמושבות שכבר נמצאו תחת חסות הברון. אולם האם הגיעו מושבות אלו לביסוס ללא עזרת הברון? חדרה נושעה ממגפת הקדחת, שהפילה חללים רבים מקרב תושביה, בזכות ניקוז הביצות ונטיעת יערות האקליפטוס, מפעל שמּומן כולו על-ידי הברון. ביסוסה הכלכלי [של רחובות] נבע מן העובדה שהיקב של הברון בראשון לציון שילם מחיר גבוה לאיכרי המושבה עבור יבול כרמיהם, שהעניק לאיכרי רחובות הכנסה נאה.

(מעובד עפ"י ד' גלעדי, "הבארון, הפקידות והמושבות הראשונות בארץ־ישראל: הערכה מחדש", קתדרה, 2 ,תשל"ו)

לרמות את עצמנו בנחמות ותקוות – אי אפשר עוד. המצב ברור ביותר, וגם דמיון נלהב לא יוכל עוד לחפות עליו. איש אחד בעל אוצרות יושב בפריז ומפרנס מאות עניים היושבים על אדמתו בא"י, מפרנסם פעמים ברווח ופעמים בצמצום, אבל תמיד בביזיון ובשפלות, המפעפעים בעמקי נפשם ומשחיתים בם כל רגש של כבוד והכרה עצמית. עבדים נבזים ושפלים הם בעיני אדונם, "גנבים", שכל מזימתם היא רק להוציא פרוטה יתרה מכיסו. ולמה הוא מטפל בפרנסתם? – "כל בַרון יש לו פנטזיה שלו"... אבל זה ברור וידוע עתה, כי לא קנין לאומי הוא הישוב הזה. הברון עשהו, והברון יכול (ואולי גם עתיד) להחריבו בזמן שירצה, ואם יעשה זאת, תיפול מאליה גם אותה ה"עליה" הקטנה שבנה העם על בית היחיד, כלומר המושבות המעטות הנקראות "חופשיות", שכמעט כלן אין להן יסוד לעצמן ואינן מתקיימות אלא בזכות הישוב של היחיד. [...] באמת יוכל ישוב א"י להיות רשות היחיד למי שקונהו בכספו?

(מעובד עפ"י אחד העם, "שלוחי עם עני", "השילוח" כרך ז' חוב' ו', תמוז תרס"א)

על-פי הקטעים, כיצד סייע הברון להתפתחות היישוב, ומה היו ההיבטים השליליים של הסיוע שלו?