המדיניות הנאצית כלפי היהודים

חרם נגד עסקים יהודים

מיד עם עליית היטלר לשלטון החלו הנאצים ביישום האידיאולוגיה הגזענית שלהם נגד היהודים.

דוגמאות לצעדים נגד יהודי גרמניה בשנים 1933-1939

·        1.4.1933- החרם נגד עסקים וחנויות של יהודים (חרם בן יום אחד)

·        7.4.1933- "החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה" שבעקבותיו פוטרו היהודים מן השירות הציבורי והממשלתי.

·        15.9.1935- פורסמו "חוקי נירנברג" שכללו את הסעיפים הבאים:

                                 א.        "חוק אזרחות הרייך הגרמני" שקבע שאזרח הרייך הוא רק מי שזורם בעורקיו דם ארי. כלומר, מן היהודים נשללה האזרחות.

                                 ב.         "החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני" שקבע שנישואין בין יהודים לבין בעלי דם ארי אסורים וכן יחסים מחוץ לנישואין בין יהודים לבין הגרמנים אסורים. נאסר גם על היהודים להעסיק במשק ביתם נשים גרמניות מתחת לגיל 45 ונאסר עליהם להניף את הדגל הגרמני.

בשנים 1933-1938 מתרחש בגרמניה תהליך של בידוד חברתי והוקעה תרבותית של היהודים שמתבטאת בהטלת איסורים עליהם להיכנס למקומות ציבוריים, בדחיקת רגליהם מכל תחומי הפעילות התרבותית, סילוקם מהמוסדות להשכלה גבוהה וסילוק הילדים היהודיים מבתי הספר. כמו כן, גובר בשנים אלה התהליך של נישול היהודים מן החיים הכלכליים הכולל העברת הבעלות על עסקים ומפעלים יהודיים לידיים גרמניות (אריזציה).

ליל הבדולח

אחד מהשיאים בטרור נגד היהודים היה בפוגרום יזום של המשטר במרבית ערי גרמניה ואוסטריה נגד בתי כנסת ועסקים יהודיים. הפוגרום, שהתרחש ב-9 בנובמבר 1938, זכה לכינוי "ליל הבדולח".

*


מטרות הנאצים בביצוע המדיניות האנטי יהודית היו:

1.     לממש את האידיאולוגיה הנאצית הלכה למעשה (תורת הגזע והאנטישמיות).

2.     להביא להגירת היהודים מגרמניה הנאצית ("גרמניה נקייה מיהודים").

3.     לנשל את היהודים מכל תחומי החיים בהם היו משולבים בגרמניה: התחום הכלכלי, התחום החברתי והתחום התרבותי.

 

 

לסיכום: הנאצים הצליחו לבסס ולייצב את המשטר באמצעות פעולות שעשו, בו-זמנית, בשלושה תחומים:

א.חקיקה

ב. חינוך, תרבות ותעמולה

ג. הפעלת טרור


שינוי אחרון: שני, 2 נובמבר 2015, 3:09 PM