מעלות היסטוריה לבגרות תשפ"ב

ראשוני, ספרות חז"ל. "תוספתא"- אלו מסורות מדברי התנאים שלא נכללו במשנה.

החכם המוזכר הוא ר' יהושע בן חנניה, מהדור השני לתנאים, היה מהחכמים שהצטרפו לריב"ז בהקמת המרכז ביבנה  

התוספתות לוקטו בתקופה שלאחר חתימת המשנה ומשקפות מסורות ארץ-ישראליות. 

לשקף את דרך ההתמודדות של החכמים עם הייאוש שאחרי החורבן 

כשלון המרד וחורבן ירושלים ובית המקדש ותחושת הייאוש בקרב השורדים. 

התמודדות עם גילויי אבל מוגזמים, המבטאים ייאוש. 

"להתאבל יותר מדיי אי איפשר, ושלא להתאבל אי איפשר."   

"פרושין" (מקבוצת הפרושים); "תמיד" (קרבן התמיד שהיה נהוג בבית המקדש) 

חלק מבני דור החורבן התקשו להתמודד עם תחושת הייאוש, ודעתו של ר' יהושע היא שניתן למצוא דרכים שיאפשרו את המשך החיים גם במציאות שנוצרה.

ניתן לקיים מנהגי אבל סבירים, לשמר את זכר המקדש אך גם להמשיך בחיי היום-יום. אסור לתת לאבל ולייאוש להשתלט על הקיום.