העולם הדיגיטלי
העולם הדיגיטלי הוא עולם וירטואלי בו
אנו ממשיגים אירועים ותופעות באופן ייחודי
בעזרת שני מצבים בלבד "אמת" ו "שקר" או אם תרצו '1' ו- '0' .
כיצד זה נעשה?
המתמטיקה בה אנו יוצרים את המודלים (ובעזרתם את האלקטרוניקה והמחשבים ואת מערכות המחשוב) היא ייחודית ונגזרת מאלגברה בוליאנית. באלגברה זו אין את הפעולות המתמטיות אותן אנו מכירים והיא פועלת על פי שלוש פעולות בלבד: "היפוך" (NOT)וגם (AND) או ((OR
תחת המגבלות הללו נבנו למעשה כל המחשבים ומערכות המחשוב חומרה ותוכנה אותם אתם מכירים.
בכתבה זו נדון במזעור של מערכות מחשוב, מדוע חשוב למזער? והאם יש מגבלה לכמה ניתן למזער?
נתאר זאת על ידי דוגמה מחיי היומיום – המחשבים הפרטיים שלכם..לא ..לא התכוונתי למחשבים האישיים שלכם או ל"לפ-טופ" שלכם אלא לפלאפון האישי שנמצא בידי כל אחד מכם.
לשם השוואה כוח המחשוב של הפלאפונים שלכם גדול מכוח המחשוב שהיה בידי ארה"ב בזמן שניווטו חללית מאוישת לירח ומדובר במערכות מחשוב גדולות באמת שחלשו על פני חדרים רבים!?
אם כך החשיבות של מזעור מערכות מחשוב ברורה (אלא אם ברצונכם להיות כבולים לפלאפון בגודל חדר שצורך אנרגיה עצומה מתחנת כוח פרטית שבבעלות הוריכם).
ככל שנמזער מערכות מחשוב נחסוך ברכיבים ובמקום נבזבז פחות אנרגיה ונעצים ונשכלל את היכולות של המערכת.
האם יש מגבלה ליכולת המזעור?
בשנות השישים חזה גורדון מור כי צפיפות הרכיבים המרכיבים את מערכות המחשוב תוכפל בכל שנתיים. התחזית של מור כך מסתבר עם השנים נכונה אולם בשנים הבאות ולאור קצב המזעור והתחרות העולמית הכרוכה בכך יש שגורסים כי נגיע לנקודה בה לא יהיה ניתן למזער עוד את הרכיבים שכן הרכיב הממוזער יאבד את תכונותיו כחומר (מוליך, מבודד או מוליך למחצה כמו הרכיבים שנמצאים במערכות המחשוב). זאת אומרת שבשנים הקרובות נגיע למיצוי הפוטנציאל של מערכות אלקטרוניות ממוחשבות ברמת יכולת המזעור שלהן. זו אחת הסיבות שמדענים מכל העולם מנסים למצוא אמצעי מחשוב ורכיבי אלקטרוניקה בצורת מערכות מחשוב אלקטרו-ביולוגיות.
בהמשך סדרת הכתבות ננסה לענות על עוד שאלות חשובות מעולם המדע והטכנולוגיה למשל מדוע חשוב שהמערכות האלקטרוניקה והמחשבים שלנו תיהנה מהירות והאם יש מגבלה לכמה מהירות הן יכולות להיות? כיצד מגשרים בין העולם הפיסיקלי (הפיזי) לעולם הדיגיטלי? ועוד
ניתן להפנות שאלות דרך מערכת העיתון או ישירות לדוא"ל האישי שלי.