העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם
הקדמה:
ב-18 בפברואר 1947 הודיע שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, על החלטת ממשלתו להעביר את בעיית ארץ ישראל לאו"ם. בפעילות זו נלמד על הנסיבות שהביאו את בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם, על ההצבעה ועל מה שקרה בעקבותיה.בחנו את עצמכם
ענו על השאלה בקישור למטה: מה היו הגורמים שהובילו להעברת שאלת א"י לאו"ם?
מה היו הגורמים שהביאו להעברת שאלת א"י לאו"ם? ניתן לסמן יותר מתשובה אחת
- העברת שאלת ארץ ישראל לדיון באו"ם נבעה מאירועים שהתרחשו בארץ לאחר מלחמת העולם השנייה ובעקבות השינוי שחל בעמדת ארצות הברית כלפי שאלת ארץ ישראל.
הדיון באו"ם – ועדת אונסקו"פ
בסוף אפריל 1947 התכנס מושב מיוחד של האו"ם לדון בשאלת עתידה של ארץ ישראל. כדי לבדוק את המצב ולהפיק המלצות לפעולה הוקמה ועדה בשם אונסקו"פ – ראשי תיבות ל"ועדה מיוחדת של האו"ם לענייני פלשתינה". הוועדה הייתה מורכבת מ-11 חברים ממדינות ניטרליות (לא אחת המעצמות) שבראשה עמד נציג שוודיה. כחודש לאחר מינויה, הגיעה הוועדה לארץ ישראל (פלשתינה) וסיירו בה. מנהיגי היישוב היהודי, ד"ר וויצמן ובן גוריון, העידו בפני חברי הוועדה. נציגי המחתרות אצ"ל ולח"י הגישו לוועדה תזכיר שבו מנו את פשעי בריטניה נגד העם היהודי. כמה מחברי הוועדה היו עדים למחזה של העברת מעפילי "אקסודוס" בנמל חיפה לאוניות הגירוש. הוועדה גם סיירה במחנות העקורים באירופה והתרשמה מסבלם של הפליטים, מנחישותם ומרצונם להגיע לארץ ישראל. נציגי הערבים סירבו לפגוש את חברי הוועדה ולהציג בפניהם את טיעוניהם. ב-31 באוגוסט 1947 פורסם הדין וחשבון של הוועדה. הצעת הרוב בוועידת אונסקו"פ המליצה על תכנית חלוקת שטחי המנדט הבריטי בין: מדינה יהודית ומדינה ערבית, ואזור בינלאומי.
פעילות בקבוצות
התחלקו לקבוצות של עד 4 תלמידים. הכנסו לטופס בקישור המצורף למטה. התבוננו במפת תכנית החלוקה. קבעו לגבי כל אחד מהפרמטרים בטופס אם הצד היהודי קיבל או לא קיבל אותו, וכתבו הסבר במה עובדה זאת היא יתרון או חסרון.
- דעתו של דוד בן גוריון לתוכנית החלוקה:
"זה מהימים הגדולים ביותר בהיסטוריה שלנו. אמנם קוצצו שאיפותינו וגם ההתחייבויות הבינלאומיות שניתנו לנו: צומצם השטח, ירושלים נעשתה בינלאומית, כמעט לא ניתנו לנו הרים, למעלה מ-30 נקודות (שלנו) בשטח הערבי, הגבולות רעים מבחינה צבאית ופוליטית. אבל קיבלנו רוב חוף הים התיכון, רוב העמקים, רוב מקורות המים בצפון, רוב השטחים הריקים, שני ימים (ים תיכון וים סוף), הכרת עצמאות על ידי רוב העולם, כל הדמוקרטיות, על ידי אמריקה ורוסיה גם יחד." (מתוך דוד בן גוריון, על תכנית החלוקה, מן היומן, עמ' 11─12)
עמדת המעצמות
שתי המעצמות, ארצות הברית וברית המועצות, תמכו בהצעה. נקיטת עמדה משותפת זו, בין מעצמות הנמצאות בעימות "מלחמה קרה" הייתה יוצאת דופן. כמו כן, יש להדגיש כי הייתה זו הפעם הראשונה שברית המועצות תמכה בתנועה הציונית. מלחמה הקרה – מושג המציין את המאבק בין ברית המועצות כמייצגת הגוש המזרחי ובין ארצות הברית המייצגת את המערב, מסוף מלחמת העולם השנייה ועד התפרקות ברית המועצות (1945-1989). העימות באירופה בא לידי ביטוי בעוינות, חוסר אמון, מרוץ חימוש, מתחים על רקע אידיאולוגי, כלכלי ופוליטי ותחרות על אזורי השפעה. יחד עם זאת, העימות לא הדרדר למלחמה בין הצדדים, ומכאן מקור המושג. השאלה היא – מה הביא את שתי המעצמות היריבות לשתף פעולה ולתמוך בהצעת החלוקה?
קראו את עמדותיהן של המעצמות: ארה"ב ובריה"מ.
לפניכם חידון המציג את הסיבות לתמיכת המעצמות בהקמת מדינה יהודית בהצבעה באו"ם.
בחרו עבור כל סיבה אם התומכים בה הן:- ארה"ב
- בריה"מ
- או שתיהן
- ארה"ב
החלטת כ"ט בנובמבר 1947
ההחלטה על חלוקת ארץ ישראל בין היהודים לערבים התקבלה במליאת עצרת האו"ם שבניו יורק ביום 29 (כ"ט) בנובמבר 1947. נכחו באולם המליאה נציגי 56 מדינות החברות באו"ם, ועל ההחלטה היה להתקבל ברוב של שני שלישים (לא כולל הנמנעים).
נציגים מ-33 מדינות הצביעו בעד ההחלטה, רובן מדינות אירופה ואמריקה. נציגים מ-13 מדינות הצביעו נגד, ביניהן 6 מדינות ערביות. 10 מדינות (ביניהן בריטניה) נמנעו.
עיקרי ההחלטה
א. סיום המנדט הבריטי על א"י וחלוקת הארץ לשתי מדינות: יהודית וערבית
ההחלטה שמה קץ לשלטון המנדט הבריטי שאמור היה להסתיים סופית ב- 1 באוגוסט 1948, וקבעה שבשטח א"י יקומו שתי מדינות – מדינה יהודית (55% משטח א"י) ומדינה ערבית (45% משטח א"י).
ב. קביעת מעמדה של ירושלים והאזור סביבה כאזור בין לאומי
ירושלים, בית לחם וסביבתן הכפרית נקבעו כאזור בין לאומי. באזור זה נקבע משטר בין לאומי שיתנהל ע"י מועצה ממונה מטעם האו"ם. (המשמעות: ירושלים לא תהיה בירה של המדינה היהודית ולא של המדינה הערבית).
ג. קיום אחדות כלכלית ושיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות (בענייני תחבורה ומים)
נקבע שבין המדינה היהודית למדינה הערבית יתקיימו אחדות כלכלית ושיתוף פעולה בענייני תחבורה ומקורות מים.
ד. נקבעה תקופת מעבר בין סיום המנדט הבריטי לביצוע חלוקת הארץ
נקבע שעם פינוי א"י מכוחות בריטניה יועבר השלטון בארץ לתקופת מעבר לוועדה מטעם האו"ם. תפקיד הוועדה יהיה להעביר בהדרגה את השלטון האזרחי בארץ לידי שתי הממשלות היהודית והערבית. שתי המדינות יקומו עד ה- 1 באוקטובר 1948 ויוכלו להגיש בקשה להתקבל כחברות באו"ם.
בסרטון הבא תוכלו לראות חלק מהחלטת האו"ם, וכן את תגובת הציבור היהודי בארץ ישראל להחלטה.
התגובות להחלטה באו"ם
כפי שראינו, ההחלטה על תכנית החלוקה התקבלה בתמיכת (בין היתר) ארצות הברית וברית המועצות. התכנית נתקלה בתגובות שונות.
בסרטון הבא תוכלו להתרשם מתגובתו של בן גוריון לתכנית החלוקה:
קראו את קטעי המקור השונים וענו על השאלות שאחריהם:
למחרת החלטת תכנית החלוקה כ"ט בנובמבר
ב-30 בנובמבר 1947, יום לאחר קבלת ההחלטה על תכנית החלוקה, פרצה בארץ ישראל מלחמה בין הישוב היהודי לבין ערביי ארץ ישראל, שנמשכה עד פינוי הצבא הבריטי וההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח. עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, פלשו אליה צבאות מדינות ערב והחלה המלחמה שנמשכה עד לחתימה על הסכמי שביתת הנשק ב-1949. קווי שביתת הנשק שנקבעו באותם הסכמים היו הלכה למעשה גבולות מדינת ישראל עד למלחמת ששת הימים (1967). קו הגבול בהסכמים אלו סומן בצבע ירוק, וזהו מקור הביטוי "הקו הירוק", שמשמעו גבולות מדינת ישראל עד לשנת 1967.
