יחידות הוראה
יום השוויון האביבי
יחידה זו מהווה המשך לנלמד, בעבר, בכיתה.
נלמד על יחסי שמש כדור הארץ ועל התאריך המיוחד המציין את בוא האביב בחצי הצפוני של כדור הארץ.
קראו את הטקסט הבא וענו על השאלות:
בלילה שבין ה- 20 במרץ ל-21 במרץ חל יום השוויון האביבי, היום והלילה שווים באורכם והשמש נמצאת בזווית ישרה מול קו המשווה. מעתה, שעות היום ילכו ויתארכו.
בשמי ישראל מסלולה של השמש, ממזרח למערב, הוא תמיד בחלק הדרומי של כיפת השמיים, כלומר תמיד נראית מדרום. ככל שנתקדם אל תוך הקיץ, היא תטפס מעלה בשמיים, לכיוון צפון, עד שביום הארוך ביותר בשנה(21/6) היא תהיה כמעט מעל ראשנו.
יש לזכור כי במהלך של הקפה שלמה של כדור הארץ מסביב לשמש, יש שני ימי שוויון. אחד- יום שוויון אביבי והשני- יום שוויון סתווי.
האחד מציין את ראשית האביב וממנו ועד ה-21/6 היום ילך ויתארך והלילה יתקצר. בעוד שהשני מציין את ראשית הסתוו וממנו ועד 21/12 היום ילך ויתקצר והלילה ילך ויתארך.
עליך לסמן את התשובות הנכונות
ימי ההיפוך
במהלך ההקפה של כדור הארץ את השמש אורך היום והלילה הולך ומשתנה כל הזמן.
ימי השוויון מציינים את נקודת הזמן או העונה בשנה, שמהם והלאה הימים מתארכים ביחס ללילות או מתקצרים ביחס ללילות.
אתייחס לקוטב הצפוני, ששם שוכנת ישראל. בשיא עונת הקיץ, 21/6 הקוטב הצפוני מואר במשך כל היממה. יום זה נקרא יום ההיפוך הצפוני והוא מציין את מקומו המיוחד של כדור הארץ ביחס לשמש. מקום בו הזנית (זווית פגיעת קרני השמש עם הכדור יוצרת 90 מעלות) נמצאת מעל קו הרוחב 23.5 צפון. כתוצאה מכך כל תחום הקוטב הצפוני מואר, בעוד כל תחום הקוטב הדרומי חשוך. כלומר, כל תחום הקוטב הצפוני פונה אל השמש ואילו אזור הקוטב הדרומי אינו רואה את השמש.
כמובן שחצי שנה לאחר תאריך זה ב-21/12 יחול יום ההיפוך הדרומי. או אז, הקוטב הצפוני יהיה חשוך והקוטב הדרומי מואר.
בין שני ימי ההיפוך יחולו ימי השוויון.
קרא וצפה בסרטון שים לב למצב האור בקטבים.
https://lbscience.org/2018/06/21/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA-17
ענה על השאלה
ליקויים
ליקוי = דבר שאינו רגיל.
בדרך כלל אנו רגילים לראות את השמש, במהלכה המדומה, ללא כל הפרעה.
בעת ליקוי שמש/חמה נוצר מצב בו הירח נמצא בין השמש לבין כדור הארץ וכתוצאה מכך מוטל צל הירח על כדור הארץ.
בסרטון המצורף ניתן לראות, במבט מכדור הארץ ובמהירות, את המהלך הירח מלפני השמש ואת הסתרתו אותה.
הירח, כמו כדור הארץ מקבל את אורו מהשמש. אור השמש מגיע אל הירח ומוחזר אלינו.
ליקוי לבנה/ירח נוצר כאשר כדור הארץ נמצא בין השמש לירח ואז הכדור מסתיר מהירח את אור השמש.
קרא בספר עמודים 46. 47 וענו על המשימות המצורפות:
לוחות השנה
לוחות השנה
קבוצות אוכלוסייה שונות מתנהלות על פי לוחות שנה שונים. לוח השנה מארגן את החגים והמאורעות החשובים לכל עם ועם. יש לוחות שנה המקובלים לקבוצה מצומצמת ויש המקובלים על קהילות רבות בעולם. ויש המתנהלים על פי יותר מלוח שנה אחד.
לדוגמה:
היהודים בעולם כולו ובישראל מנהלים את חייהם על פי שני לוחות שנה. האחד לוח השנה הגרגוריאני והשני לוח השנה העיברי. המוסלמים גם בישראל וגם ביתר מדינות העולם מנהלים את חייהם על פי לוח השנה הגרגוריאני ועל פי לוח השנה הירחי.
מה, אם כך ההבדל בין לוח אחד לשני?
הלוח הגרגוריאני: זה הלוח שמקובל להשתמש בו בכל העולם. שנה גרגוריאנית תואמת את זמן הקפת כדור הארץ את השמש ונמשכת 365.24 יממות. אבל מאחר ואי אפשר להתחיל שנה חדשה אחרי רבע יממה (נגיד בשש בבוקר או ב 12 בצהרים) הוחלט שבמשך שלוש שנים השנה תמנה 365 יממות ובשנה הרביעית יושלמו רבעי היממה שלא נספרו ואז תמנה השנה 366 יממות. כלומר, במשך שלוש שנים חודש פברואר הוא בן 28 יממות ובשנה הרביעית הוא מונה 29 יממות.
מדוע יש צורך בהתאמה של הלוח? אם היינו סופרים רק 365 יממות היינו מקבלים מצב, בו תוך מספר שנים לא היתה התאמה בין חודשי השנה לעונות השנה ואז חודש ינואר היה יוצא בקיץ (מדמיינים את סנטהקלאוס מגיע באמצע החום הגדול?)
הלוח העברי: הלוח העברי, בדומה ללוח המוסלמי נקרא גם לוח ירחי. לוח זה מתבסס על 12 חודשי ירח והשנה נמשכת 354 יממות. שנה זו קצרה ממשך סיבוב כדור הארץ מסביב לשמש ואין בה. בגלל היותה קצרה את מלוא עונות השנה.
החגים היהודיים הם, ברובם חגים המתייחסים לטבע. לדוגמה: חג האביב (פסח), חג הקציר (שבועות), חג האסיף (סוכות). לכן חייבים למצוא את הדרך ולהתאים בין הלוח הירחי לעונות השנה. כדי לבטל את ההפרש בין שנת הירח לשנת השמש (11 יממות), מוסיפים אחת ל2-3 שנים חודש נוסף ללוח העברי - אדר ב' ואז נקראת שנה זו - שנה מעוברת. סך הכל יש 7 שנים מעוברות בכל מחזור של 19 שנים.
הלוח המוסלמי: לוח זה מתבסס על 12 חודשי ירח. אך בניגוד ללוח העברי, כאן אין תיקון! השנה נמשכת 354 יממות והדבר מביא לכך שהחגים שלהם נחגגים כל פעם ב-11 יממות לאחור. מכאן שתוך 9 שנים, חג שקודם צויין בקיץ יצויין באביב ולאחר 9 שנים נוספות יגיע לחורף... החגים באיסלם אינם קשורים לעונות השנה ולכן אין צורך בהתאמת הלוח הירחי לעונות השנה.
הידעת? גם הלוח הסיני מתבסס על חודשי הירח וגם הסינים, בדומה ליהודים "מעברים" 7 שנים במחזור של 19 שנים.
תהליכים באטמוספרה
האטמוספרה היא מעטפת האוויר המקיפה את כדור הארץ. עובייה כ-100 ק"מ ומה ש"מצמיד" אותה לפני השטח זה כוח הכבידה.
בלעדי האטמוספרה לא היו מתקיימים חיים על פני כדור הארץ. מדוע?
-מסננת את קרינת השמש.
-שומרת על טמפרטורה ממוצעת המתאימה לקיום חיים.
-הגזים שבאטמוספרה מאפשרים לבעלי החיים ולצמחים לבצע תהליכי נשימה והטמעה.
-מאפשרת לנו לראות את "האור הנראה".
-מאפשרת מעבר של גלי קול ולנו את השמיעה.
-באטמוספרה נוצרים תהליכי אקלים ומחזור המים בטבע.
כיצד התפתחה האטמוספרה?
האטמוספרה עברה ועוברת שינויים, עד עצם היום הזה.
בתחילה היא הייתה מורכבת משני גזים : מימן והליום.
פעילות געשית מואצת פלטה לאוויר כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני, אדי מים ותחמוצות של חנקן וגופרית.
התפתחות של יצורים חד תאיים היוצרים תהליכים של הטמעה הביא לעליה בריכוז החמצן באטמוספרה.
כשהיה די חמצן באטמוספרה הוא החל לשנות את הרכבו על ידי תגובה עם קרני השמש ונוצר האוזון.
האוזון מגן מפני הקרינה וכך יכלו להתפתח עוד מיני חיים וצמחים.
בנוסף ליצירת החמצן הופיעו גם בעלי חיים המנצלים את הפחמן הדו חמצני לקיומם וכך הריכוז שלו מצטמצם.
וכך, בתהליך איטי ורציף, השתנה והתפתח הרכב הגזים באטמוספרה, עד שהתייצב לפני כ-200 מיליוני שנים ונשאר כמעט ללא שינוי עד ימינו. ההתפתחות הטכנולוגית של האדם במאות האחרונות יוצרת שינויים בהרכב האטמוספרה, שינויים המשפיעים על החור באוזון ועל תהליכי אקלים (שיטפונות, סערות אקלימיות, התפשטות מדבריות, הפשרת קרחונים).
מבנה האטמוספרה: טסמ"ת
ט-טרופוספרה: תהליכי ערבול האוויר, תופעות של אקלים ומזג אוויר. הטמפ' יורדת עם העליה בגובה.
ס-סטרטוספרה: כוללת בתוכה את שכבת האוזון, הבולע את הקרינה ולכן הטמפ' של שכבה זו עולה.
מ-מזוספרה: מאופיינת בירידת טמפ' ובתופעות אלקטרומגנטיות.
ת-תרמוספרה: האוויר דליל ביותר והחשיפה לשמש גורמת לעליית טמפ'.
הרחבה על האוזון:
https://www.space.gov.il/node/131594?
קרינת השמש, האטמוספרה ופני כדור הארץ
קרינת השמש אינה אחידה בכל מקום ומקום על פני כדור הארץ.
השפעת הקרינה באה לידי ביטוי במספר תהליכים.
1- טמפרטורה:
מתוך 100% קרינה רק 51% מגיעים ונבלעים בפני כדור הארץ.
25% מוחזרים, לחלל, מהעננים.
19% נבלעים באטמוספרה.
5% מוחזרים מפני כדור הארץ.
צבע פני השטח משפיע אף הוא על הטמפ', אלבדו.
מבנה האטמוספרה משפיע על הטמפ', תוצא החממה - אפקט החממה.
הטמפרטורה על פני כדוה"א
הטמפרטורה היא אחד הגורמים המרכזיים הקובעים את המזג האוויר והאקלים.
אנו רואים שהטמפרטורה אינה אחידה על פני כל הכדור.
מה משפיע על הטמפרטורה?
גורמים עולמיים:
1-קרינת השמש המגיעה לאזור המשווה גדולה בהרבה מזו המגיעה לקטבים, בגלל צורתו הכדורית של כדור הארץ. זווית הקרינה באזור המשווה היא גדולה, בעוד שככל שפונים לקטבים הקרינה נעשית חדה יותר ולכן מחממת פחות.
2- זווית הנטייה של הכדור גורמת לכך שבעונת החורף שעות הקרינה באזורים המרחקים מקו המשווה הולכות ומתקצרות ולכן קר יותר. בקיץ, שעות הקרינה באזור הקוטב רבות יותר, אך הקרינה החדה אינה מצליחה לחמם מאד את האזור ולכן, גם בקיץ הקוטבי (24 שעות אור) יהיה קר מאשר במשווה (12 שעות אור).
גורמים מקומיים:
1- מרחק מהים. היבשה מתחממת ומתקררת מהר מהים. לכן אזורים הסמוכים לים יהינו מהשפעתו הממתנת של הים. אזורים מרוחקים מהים יהיו בעלי טמפרטורה קיצונית חמה/קרה.
2- זרמי הים מסיעים מים חמים מאזור המשווה לעבר הקטבים ומהקטבים לעבר המשווה. בכך מאזנים את טמפרטורת המים בעולם ומחממים או מקררים את המקומות שהם עוברים לידם.
3- גובה המקום. ככל שמקום גבוה יותר מעל לפני הים כך הוא קר יותר.
לחץ אוויר ורוחות
בדומה לזרמי הים המאזנים את טמפ' האוקיינוסים בעולם, גם לרוח יש תפקיד דומה-לאזן את טמפ' האוויר.
מהו לחץ אוויר?
לחץ האוויר או הלחץ האטמוספרי הוא הלחץ שמפעילות מולקולות האוויר על פני השטח של כדור הארץ.
מכאן ניתן להבין שככל שיש מעלינו יותר אוויר , כך הלחץ יהיה גבוה יותר והפוך, ככל שיש מעלינו פחות אוויר, כך הלחץ יהיה קטן יותר.
גם לטמפ' השפעה על לחץ האוויר. אוויר חם יהיה דליל יותר ולכן יצור נמוך יותר, בעוד שאוויר קר יהיה צפוף יותר ויצור לחץ אוויר גבוה יותר.
גם בתוך בלון קיים לחץ אוויר. האם בתוך הבלון לחץ האוויר גבוה, או נמוך? מה יקרה אם נחורר את הבלון? כנסו ל: menti.com והקישו את הקוד 372347
נקודות חשובות:
רוח = אוויר בתנועה
רוח מנשבת/זורמת ממקום של לחץ אוויר גבוה למקום של לחץ אוויר נמוך.
עוצמת הרוח תלויה בהפרשי לחץ האוויר. העוצמה נמדדת על ידי "מדרוח".
מגדירים רוח לפי הכיוון שממנו היא באה ולפי התכונות שהיא מביאה איתה.
גורמים שונים משפיעים על היווצרות הרוחות בעולם:
גורמים עולמיים: גורמים המושפעים מהמבנה הכדורי של כדור הארץ, מהסיבוב שלו סביב עצמו ומההבדלים בטמפ' שבין קו המשווה לקטבים.
גורמים מקומיים: רוחות ים-יבשה, רוחות הר-עמק ומנהרות רוח. (92,93)