תנ"ך אורט יד לבוביץ' תשפ"א

יט וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם, עַד-בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם; וַיְהִי, כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם, וַתֵּהֹם כָּל-הָעִיר עֲלֵיהֶן, וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי.  כ וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן, אַל-תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי:  קְרֶאןָ לִי מָרָא, כִּי-הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד.  כא אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי, וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה; לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי, נָעֳמִי, וַיהוָה עָנָה בִי, וְשַׁדַּי הֵרַע לִי.  כב וַתָּשָׁב נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב; וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים

ראינו כי מדרשי השם מאוד משמעותיים בסיפור.

א. אתרו את ההגדרה של מדרש שם במונחון, והעתיקו למחברת.

ב. תנו שתי דוגמאות לכך שהשם של הדמות משתלב בתפקידה בסיפור (שתי דמויות, דוגמה לכל שם).

ג. נעמי אומרת לנשות בית לחם לקרוא לה בשם אחר. מהו השם? ומה הסיבה לשם החדש?

ד. רות לא מקבלת שם חדש אבל יש לה כינויים שמלווים את שמה.

    קראו את המדרש:

את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם:
אחד מה שקוראים לו אביו ואמו,
ואחד מה שקוראין לו בני אדם,
ואחד מה שקונה הוא לעצמו.
טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו.

(מדרש תנחומא, ויקהל, א)

לרות שלושה שמות/ כינויים. ציינו אותם וליד כל אחד מהם כתבו איזה שם הוא על פי המדרש (שניתן ע"ל אביו ואימו, ע"י בני אדם או שקנה לעצמו).

כתבו האם מסקנת המדרש בסוף נכונה גם לגבי רות.