אמירים אביב לבגרות - היסטוריה תשפ"ב

"הרצל היה הראשון שפרץ את מחסום דעת הקהל, היהודית והעולמית, והפך את עניין הפתרון הלאומי לשאלת היהודים, מסוגיה הנדונה בכתבי-עת משכילים עבריים קרתניים, שאין להם תהודה רחבה לא בקהל היהודי ולא בציבור הלא יהודי, לעניינה של דעת הקהל העולמית. מתופעת שוליים של חיי היהודים בפאתי תחום המושב העמיד הרצל את הפתרון הציוני על מפת העולם.

."....כי משעה שהגיע הרצל למסקנתו בדבר הצורך בפתרון מדיני לאומי לשאלה היהודית, הכיר כי פתרון זה לא יושג אך ורק על ידי עבודת נמלים אפורה בשולי הפוליטיקה והתרבות הבינלאומיים. מאמרים ב"הצפירה" ו"השילוח" לא יגייסו את התמיכה המאסיבית שמפעל כה מהפכני יהיה זקוק להם, אלא רק פריצה נועזת, שיש בה משהו מן ההרפתקנות יוציאו אותו אל מרכז הזירה העולמית. מכאן הכתיבה בלשון בוטה של מניפסט, של מדינת היהודים – חיבור שנכתב כולו כאילו גילה מחברו והמציא בעצמו, בכוחותיו הוא , הן את הבעיה והן את פתרונה...."