תנ"ך אורט יד לבוביץ' תש"ף

קראו תהילים, כ"ג, ותהילים, ק"ל.

תהילים פרק כג

א  מִזְמוֹר לְדָוִד:    יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר.
ב  בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא, יַרְבִּיצֵנִי;    עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.
ג  נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב;    יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ.
ד  גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע--    כִּי-אַתָּה עִמָּדִי;
שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ,    הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי.
ה  תַּעֲרֹךְ לְפָנַי, שֻׁלְחָן--    נֶגֶד צֹרְרָי;
דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי,    כּוֹסִי רְוָיָה.
ו  אַךְ, טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי--    כָּל-יְמֵי חַיָּי;
וְשַׁבְתִּי בְּבֵית-יְהוָה,    לְאֹרֶךְ יָמִים.

תהילים פרק קל

א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ    יְהוָה.
ב  אֲדֹנָי,    שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת--    לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
ג  אִם-עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ--    אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
ד  כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה--    לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
ה  קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי;    וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו  נַפְשִׁי לַאדֹנָי--    מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
ז  יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה:    כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח  וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל--    מִכֹּל, עֲוֺנֹתָיו.

ענו על סעיף א (חובה)

 

א.      (1) בשני המזמורים מביע המשורר ביטחון בה' דווקא ברגעי מצוקה.

מהי המצוקה, ומהי הסיבה לתחושת הביטחון של המשורר בה', לפי כל מזמור?

(2) ציינו אמצעי אומנותי שמופיע בשני המזמורים, והדגימו אותם על פי כל מזמור.

 

בחרו סעיף נוסף מהסעיפים ב - ג

 

ב. קראו מזמור ק"ל.

במזמור זה אפשר להבחין במעבר ממזמור אישי למזמור לאומי.

מהם שני חלקי המזמור (האישי והלאומי), וכיצד אפשר להסביר את הקשר ביניהם?

 

ג. בתהילים כ"ג המשורר משתמש בדימוי גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת. מהו הדימוי המקביל לו בתהילים ק"ד, ומה שני הדימויים הללו מבקשים לתאר? הסבירו.