אמירים אביב לבגרות - היסטוריה תשפ"ב

היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה

הקמת הגדודים העבריים: יעדים ופעילות

הקמת הגדודים העבריים בתוך הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה מבטאת את התמיכה של היישוב יהודי בבריטים.
הסיבות העיקריות שהובילו להקמת הגדודים העבריים היו:

החל משנת 1915 פעלו זאב ז'בוטינסקי, יוסף טרומפלדור, פנחס רוטנברג, יצחק בן צבי ודוד בן גוריון למען הקמתם של גדודים עבריים שיישאו סמלים ודגלים עבריים ויסייעו לבריטים במלחמתם נגד מדינות המרכז.
במהלך השיחות עם הבריטים התעוררו קשיים וחילוקי דעות: 

• בשלב הראשון, הבריטים לא רצו לגייס את היהודים לחילות לוחמים והציעו שהיהודים יתגייסו לחילות עזר בלבד.
• כמו כן, הבריטים טענו שעדיין לא תוכננה פלישה לארץ ישראל ולכן הציעו לגייס את היהודים לחזית אחרת. 
• התעוררה מחלוקת בין טרומפלדור לז'בוטינסקי, כאשר טרומפלדור תמך בהקמת "גדוד נהגי הפרדות" ואילו ז'בוטינסקי התנגד משום שהגדוד לא מיועד היה להיות גדוד של לוחמים. לעומתם, בן צבי ובן גוריון (שגורשו בתחילת המלחמה מארץ ישראל למצרים) התנגדו מסיבה אחרת. לדעתם, אין טעם לכך שהיהודים יסתכנו כאשר הבריטים לא מתכננים כלל לכבוש את ארץ ישראל. 

הסיוע היהודי למאמץ המלחמתי של בריטניה

גדוד נהגי הפרדות

בשנת 1915 הוקם גדוד "נהגי הפרדות" כגדוד תובלה שמנה כ-650 מתנדבים יהודים. הוא נשלח לעסוק בהעברת תחמושת ואספקה לאזור גליפולי שבטורקיה. בגדוד דיברו עברית ושרתו בו מתנדבים מפליטי ארץ ישראל שהגיעו למצרים. טרומפלדור האמין שהקמת הגדוד היהודי הראשון תסלול את הדרך להקמת גדודים יהודיים נוספים. בשנת 1916 פורק הגדוד.  

הגדודים העבריים של קלעי המלך

בשנת 1917, עם תחילתה של מתקפה הבריטית במזרח התיכון, שינתה בריטניה את עמדתה והביעה נכונות לאפשר את הקמתם של שלושה גדודים עבריים לוחמים: גדוד 38, גדוד 39 וגדוד 40 של קלעי המלך.

קריטריונים	גדוד 38	גדוד 39	גדוד 40
היכן הוקם	בבריטניה	בארה"ב	בארץ ישראל
על ידי מי הוקם	על ידי מהגרים יהודים מרוסיה וממצרים	על ידי מתנדבים יהודים מארה"ב, מקנדה ומאוסטרליה	על ידי צעירים מתנדבים מארץ ישראל
הפעילות	הועברו לארץ ישראל והשתתפו במערכה צפונית לירושלים ובבקעת הירדן	הועברו לארץ ישראל והשתתפו במערכה בבקעת הירדן	לא הספיקו לקחת חלק בקרבות, עסקו רק בתפקידי שמירה ואבטחה
האישים הפעילים	טרומפלדור וז'בוטינסקי	דוד בן גוריון ויצחק בן צבי	רחל ינאית ואליהו גולומב

החשיבות של הגדודים:

• תרומתם המעשית: אימון והכשרה לקראת הקמת הצבא היהודי.
• תרומתם המדינית: ההשתתפות במלחמה הקנתה להם זכות מוסרית לקדם את התוכנית הציונית ולזכות בהכרה לאומית מהבריטים שאכן הגיעה בהצהרת בלפור.
• תרומתם הצבאית: תרומה מזערית ולא משמעותית לניצחון הבריטים במלחמה. 

ארגון ניל"י (נצח ישראל לא ישקר)

הקמתה של רשת הריגול ניל"י ב-1915 וחשיפתה ב-1917 היו נדבך נוסף בהרעת היחסים בין ממשלת טורקיה לישוב היהודי בארץ ישראל. מדובר ברשת ריגול שהוקמה על ידי בני המושבות של העלייה הראשונה, במטרה לסייע לבריטים לכבוש את הארץ מידי הטורקים. הם עסקו בהעברת אינפורמציה על תנועות הצבא הטורקי.
הפעילים העיקריים ברשת זו היו: אהרון אהרונסון ואחותו שרה אהרונסון, אבשלום פיינברג, נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי. הרשת פעלה בדרכים שונות להעברת המידע:

• דרך תחנת הניסיונות החקלאית של אהרון אהרונסון שבעתלית.
• דרך ספינות סיור בריטיות.
• דרך יוני דואר שהעבירו מכתבים מוצפנים.

מרבית הישוב היהודי לא תמך ברשת הריגול בשל החשש לגורלו במקרה והיא תיחשף. אכן בשנת 1917 נחשפה הרשת. שרה אהרונסון עונתה והתאבדה, נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי נתפסו ונתלו, אבשלום פיינברג נרצח על ידי ערבי במהלך משימה שביצע ואהרון אהרונסון נהרג בתאונת מטוס מיד לאחר סיום המלחמה.

חשיבותה של ניל"י:

• העברת המידע לבריטים סייעה להם בכיבוש הארץ מידי הטורקים.
• העברת המידע על הנעשה בארץ עוררה את דעת הקהל בעולם נגד הטורקים.
• העברת זהב אשר נתרם על ידי יהודי ארה"ב כסיוע כלכלי ליישוב בארץ ישראל. 

מערכת היחסים המתדרדרת בין היישוב היהודי לבין השלטון העותומאני

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הורע המצב הכלכלי, המדיני והפוליטי של היישוב היהודי בארץ ישראל. הלהן הסיבות להרעה: 

1.      המדיניות של ג'מאל פחה, המושל הטורקי בארץ ישראל, אשר הטיל שורה של גזירות על היישוב היהודי כמו למשל:

• החרמת כלי העבודה של האוכלוסייה המקומית לצרכי המלחמה של העותומאנים.
• הטלת מסים על היבול החקלאי.
• ביטול הקפיטולציות – אלו הן הזכויות המיוחדות מהם נהנו עד אז הנתינים הזרים באימפריה העותומאנית.
• דרישה מן היהודים "להתעתמן", כלומר לקבל אזרחות עותומאנית או לעזוב את ארץ ישראל (כ-11 אלף העדיפו לעזוב את הארץ ורבים גם גורשו כולל מנהיגים, כמו בן גוריון ובן צבי).
• נאסרה פעילות ציונית כמו שימוש בשפה העברית או הנפת הדגל הציוני.
• גירוש תושבי תל אביב-יפו לצפון הארץ. 

2.      השפעת המלחמה על המצב הכלכלי –  פרוץ מלחמת העולם הראשונה הובילה לתופעות כמו:

• ניתוק הקשרים הכלכליים בין ארץ ישראל למדינות ההסכמה, כלומר פגיעה בייצוא וביבוא. 
• מחסור במצרכי יסוד כך שרבים רעבו ללחם.
• עלייה במחירי המוצרים.
• תרומות לא הגיעו מן הגולה, מה שפגע במיוחד ביישוב הישן שהתבסס על כספי תרומות.

3.      מכת טבע – היא מכת ארבה שפקדה את היישוב עם פרוץ המלחמה והרסה חלק גדול מהיבול של החקלאות במרכז הארץ.

דרכי ההתמודדות של היישוב היהודי נוכח הקשיים

היישוב היהודי התמודד בדרכים שונות נוכח הקשיים בתקופת מלחמת העולם הראשונה על ידי הקמת מספר גופי סיוע:

1.     הועד להקלת המשבר – התארגנות התנדבותית, בראשות מאיר דיזנגוף (ראש ועד תל אביב) שלקחה על עצמה לנסות לסייע ככל האפשר, לבני הישוב היהודי בא"י שנקלעו למצוקה. הועד עסק בסיוע למובטלים, במתן הלוואות, ואף באספקת צרכים בסיסיים: רכישת חיטה ואפיית לחם. הועד מימן את פעולותיו באמצעות גיוס תרומות בארץ ובקהילות יהודיות בחו"ל. כסף שנתרם על ידי יהודים בארה"ב הועבר לועד במטבעות זהב.

2.     "המשרד הארצישראלי" בהנהגת ארתור רופין סייע בהתארגנות הפנימית של היישוב. 

3.     "קופת חולים" שהגישה עזרה רפואית לישוב היהודי.

4.     "המשביר" כמפעל לעזרה הדדית שעסק במכירת מזון ללא כוונות רווח.

5.     "ועד ההגירה" אשר דאג לצרכי הפליטים שגורשו מתל אביב ולקליטתם באזור הצפון.

הפעולות הללו מומנו על ידי תרומות מיהדות העולם, בעיקר יהודי ארצות הברית והללו אף לחצו על ממשלותיהם שישפיעו על ממשלת טורקיה להקל את הלחץ מעל היישוב היהודי.